שניים מהחוקרים שחיזקו את הקשר בין המדעים והארכיאולוגיה זכו בפרס דן דוד לממד זמן עבר

פרופ’ ישראל פינקלשטיין, זוכה הפרס המקביל בשנת 2006 תיאר את המהפכה העוברת על עולם הארכיאולוגיה וכיצד שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד זמן עבר בתחום הארכיאולוגיה. בשנים האחרונות הולך ומתהדק הקשר בין הארכיאולוגיה למדעי הטבע 

שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד זמן עבר בתחום הארכיאולוגיה. בשנים האחרונות הולך ומתהדק הקשר בין הארכיאולוגיה למדעי הטבע ואף המדעים המדויקים וקשר זה עמד במרכז הפרס בממד העבר השנה.

פרופ’ סוונטה פבו (Prof. Svante Pääbo) (זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2022), גנטיקאי אבולוציוני שוודי, זוכה בפרס דן דוד על היותו חלוץ עולמי בתחום מיפוי רצף דנ״א של האדם הקדמון ועל היותו הראשון שביצע מיצוי ומיפוי של גנום האדם הניאנדרטלי – ממאובנים. פרופ׳ פאבו הניח את היסודות לתחום מחקר הארכיאולוגיה הגנומית.

פבו העומד בראש מעבדה לגנטיקה במכון מקס פלנק לגנטיקה אבולוציונית בלייפציג נמנה על המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבין-לאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי – מין של אדם השונה במבנהו הגנטי מההומו סאפיינס ומהאדם הניאנדרטלי. הוא אינו ארכיאולוג בהכשרתו אלא מומחה לביולוגיה מולקולרית בוגר אוניברסיטת אופסלה שבשבדיה. בראשית שנות השמונים הצליח לקבל דגימה ממומיה מצרית במוזיאון במזרח ברלין והפריך את ההנחה הרווחת עד אז שה-DNA מתפרק במהרה לאחר מות האדם או בעל החיים והוכיח כי אפשר לעקוב אחר השושלות הפרעוניות באמצעות ה-DNA של מתיהן.

פרופ’ דיוויד רייך (Prof. David Reich), גנטיקאי אמריקני מאוניברסיטת הארווארד מקבל את פרס דן דוד על היותו מוביל וחלוץ עולמי בניתוח של דנ״א אנושי קדום, ותוך שימוש במחשוב מתקדם, על גילוי החיבור שבין האדם הניאנדרטלי להומו סאפיינס (האדם המודרני) – מהלך שתרם משמעותית לחקר האבולוציה האנושית. באתר האוניברסיטה נכתב כי מעבדתו של רייך חוקרת את התערבות האוכלוסיות בעיקר לצרכים רפואיים, מחקר אבולוציוני וגנטיקה של אוכלוסיות. ההסטוריה של המין האנושי מוסברת לעתים כסדרה של פיצולים – התפצלות אבות המין האנושי מהשימפנזים לפני 7-5 מיליון שנים, התפשטות האדם מאפריקה לאירואסיה לפני 100,000-40,000 וההתפשטות לאמריקה לפני לפחות 15 אלף שנים.

יחד, תרמו שני החוקרים, תרומה משמעותית לחקר עברו של המין האנושי תוך שימוש בדנ״א קדום והביאו לתגליות מהותיות בכל הנוגע לתוצאות ההתנהגותיות והביולוגיות הכרוכות ברביית כלאיים. הזיהוי של השניים (תוך שימוש במיצוי גנום מיטוכונדרי מעצם אצבע בת 40 אלף שנה שנמצאה במערת דניסובה בסיביר) של האדם הדניסובי, מין קדום שהיה עד אז חדש למדע, שחי בתקופת האדם המודרני הראשון והאדם הניאנדרטלי, היווה אף הוא תרומה מהפכנית ללימודי האבולוציה האנושית.

פרופ’ ישראל פינקלשטיין מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב הציג תחום חדש במחקר הארכיאולוגי – מיקרו ארכיאולוגיה. להבדיל מהמאקרו ארכיאולוגיה – החפצים, שרידי בני אדם ובעלי חיים שהוא עיקר המחקר הארכיאולוגי הקלאסי, מצוייד היום כל אתר חפירה במעבדה ניידת למטרות זיהוי החומרים ותיארוכם. אם קודם עסקו בקשר בין מדעי הטבע והארכיאולוגיה כגון ארכו-בוטניקה או ארכו-זואולוגיה, לא הלכו לכיוון המיקרוסקופי ובעיקר המולקולארי של הארכיאולוגיה וזו המהפכה שהתרחשה בשנים האחרונות. עד כדי כך שחפירות מארחות מעבדה בשדה, כשהכוונה היא לקבל סוגים של מידע שמאפשרים לכוון את המחקר, לקחת החלטות כבר בשדה לגבי המשך המחקר באתר הנתון. המהפכה באה לידי ביטוי בכתבי עת מדעיים חדשים המשלבים בין הארכיאולוגיה למדעי הטבע, ומאמרים בארכאולוגיה החלו להופיע גם בכתבי עת מדעיים כלליים כגון נייצ’ר, סיינס ו-PNAS.

אנחנו עובדים אחרת מבעבר. לפני כמאה שנה חפר הארכיאולוגי הבריטי מקליסטר בגזר, והוא חתום על כל שלושת הכרכים של דו”ח החקירה. היום דוח כזה עשוי לכלול 70-60 חוקרים. לדבריו, החוקרים מגיעים מדיסצפלינות שונות שביחד מאפשרות לקבל תובנה טובה יותר על האתר.

אם מסתכלים על החזיתות של הארכיאולוגיה, יש שני כיוונים שהם לא מספיק נחקרים והם עשויים לשנות את הידע שלנו על העבר, לא רק בארץ אלא בכל העולם.

למשל נושא האקלים – לפני 25 שנה ההשקפה היתה שבמשך 5,000 השנים האחרונות האקלים באיזורנו היה יציב. אבל מסתבר שהיו שינויים אקלימיים. בלבנט איזור שיושב משני הצדדים שיושבים על אזורי ספר, שינוי קטן במשקעים יכול לגרום להבדלים גדולים. דוגמה לכך היא מלחמת האזרחים בסוריה שהתפרצה לאחר תקופה ארוכה של בצורות שפגעו באיזורי הספר של סוריה וסוריה היא כולה איזור של ספר (המדבר א.ב.) בעיקר באיזורי הפרת שמקבלים באופן יחסי מעט משקעים, וכך התוצאה לא מיידית אבל היא מגלגלת בסופו של דבר סדרה של תהליכים שהביאו למה שהביאו.

ב-2014 התפרסם בנושא הזה מחקר מקיף ב-PNAS שהראה שהבצורות הקשות במזרחה של סוריה הם חלק מהתהליכים המניעים שגלגל את כל האירועים הפוליטיים שאנו רואים. התחום השני – הנוגע לעבודתם של שני הזוכים בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד העבר – הארכיאולוגיה והמדעים: מיפוי תנועות האדם. הגירות, חקלאיות, תזוזות של בני אדם במרחב. זה תחום שאי אפשר להגיע אליו ולבדוק אותו בצורה מדויקת בלי להשתמש ב-DNA עתיק. גם פאבו וגם רייך עוסקים בנושאים חשובים באבולוציה – במי אנחנו.

פרופ’ פינקלשטיין הביא לדוגמה מחקר שהיה שותף בו ואשר בחן את סוגי אבק הצמחים שמרחף באוויר ומגיע לקרקעיות אגמים, ושם הוא מצטבר. לפיכך זיהוי הצמחיה בכל תקופה יכול לספר לנו על האקלים באותה תקופה. ואכן מחקר שנערך ובו הוצאו ליבות מקרקעית הכנרת וים המלח חשף כי בסוף האלף השני לפני הספירה – ראשית המאה ה-12 לפה”ס היתה בצורת שנמשכה כ-150 שנה. היא זו שהביא להתמוטטות החברה במזרח התיכון כולה, האימפריה החיתית נעלמה, המצרים ששלטו גם בארץ כנען נחלשו. זה קרה בהדרגה אבל בסופו של דבר האיזור לא נראה אותו דבר לאחר אותה תקופה לעומת לפניה. קבוצה מטולוז ביצעה את שאותו המחקר בחוף הסורי – באיזור לטקיה וכן בדרום קפריסין. אם עד לפני מספר שנים היה ויכוח מה גרם לאותה התמוטטות, הממצאים הללו מוכיחים חד משמעית שהיה זה כיוון שינוי אקלים.

דוגמה נוספת לכך אפשר לראות במחקר DNA של חזירים מאותה התקופה, ומסתבר שבעוד בארצות שמסביב החזירים היו מזן מזרח תיכוני, בארץ הם היו מזן אירופי, והם ככל הנראה הגיעו יחד עם גויי הים (הפלישתים א.ב.)

פרופ’ יוסף קלפטר, יו”ר מועצת המנהלים של פרס דן דוד ונשיא אוניברסיטת תל אביב ופרופ’ איתמר רבינוביץ, יו”ר קרן דן דוד, הכריזו היום (יום שלישי, 7 בפברואר 2017) על הזוכים בפרס דן דוד לשנת 2017. הפרס היוקרתי, הנקרא של שמו של מר דן דוד, איש עסקים ונדבן בין-לאומי, שהלך לעולמו לפני מספר שנים, מוענק מדי שנה לאנשים אשר הוכיחו הצטיינות מיוחדת ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות, בתחומי המדע, הרוח, האמנות, השירות הציבורי ועולם העסקים. הפרס, הניתן בישראל נמנה כיום עם צמרת הפרסים הבין-לאומיים.

פרס דן דוד, המוענק מדי שנה, יחלק זו השנה ה-16 שלושה פרסים בשווי מיליון דולר כל אחד ל- 7 זוכים בשלושת ממדי הזמן – עבר, הווה ועתיד. התחומים שבהם ניתנים השנה הפרסים הם: בממד העבר – ארכיאולוגיה ומדעי הטבע, בממד ההווה – ספרות ובממד העתיד – אסטרונומיה.

על פי מסורת הפרס, הזוכים תורמים 10% מכספי הפרס לעשרים מלגות המיועדות לחוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והבתר-דוקטורט בארץ ובעולם.

• המאמר עודכן ב-3/10/2022 עם זכייתו של פרופ’ סוונטה פבו בפרס נובל לרפואה.