הממצאים הללו יכולים להסביר יכולים להסביר מדוע הפירמידות מרוכזות במה שכיום הוא רצועת מדבר צרה ועוינת
ייתכן ש-31 פירמידות במצרים, כולל מתחם הפירמידות בגיזה, נבנו במקור לאורך ענף של נהר הנילוס שאורכו 64 ק"מ, שנקבר זה מכבר מתחת לשטחי חקלאות ומדבר. הממצאים, שדווחו במאמר ב-Communications Earth & Environment, יכולים להסביר מדוע הפירמידות מרוכזות במה שכיום הוא רצועת מדבר צרה ועוינת.
שדות הפירמידות המצריות בין גיזה ללישט, שנבנו במשך תקופה של כמעט 1,000 שנה שהחלה לפני כ-4,700 שנים, נמצאים כיום בקצה המדבר המערבי העוין, חלק מהסהרה. ראיות סדימנטריות מצביעות על כך שהנילוס היה פעם בעל זרימה גבוהה בהרבה, כשהנהר מתפצל למספר ענפים במקומות שונים. חוקרים בעבר העלו השערה שאחד מענפים אלו עשוי היה לזרום ליד שדות הפירמידות, אך זה לא אושר.
אמאן גהונים ועמיתיה חקרו תצלומי לוויין כדי למצוא את המיקום האפשרי של ענף נהר קדום שזרם לאורך מרגלות רמת המדבר המערבי, קרוב מאוד לשדות הפירמידות. לאחר מכן הם השתמשו בסקרים גיאופיזיים וליבות משקעים כדי לאשר את נוכחותם של משקעים נהריים וערוצים קדומים מתחת לפני השטח המודרניים, מה שמעיד על נוכחותו של ענף קדום, אותו הם מציעים לקרוא בשם 'אכרמת' (פירוש המילה 'פירמידות' בערבית). המחברים מציעים שהצטברות מוגברת של חול נישא ברוח, הקשורה לבצורת גדולה שהחלה לפני כ-4,200 שנים, עשויה להיות אחת הסיבות להגירת הענף מזרחה ולסתימתו בסופו של דבר.
הגילוי עשוי להסביר מדוע שדות הפירמידות היו מרוכזים לאורך רצועת מדבר זו, קרוב לבירת מצרים העתיקה ממפיס, שכן הן היו נגישות בקלות דרך ענף הנהר בזמן שנבנו. בנוסף, המחברים מצאו שלרבות מהפירמידות היו דרכים שהסתיימו בגדות הנהר המוצעות של ענף אכרמת, מה שמעיד, לדעתם, שהנהר שימש להובלת חומרי בנייה.
הממצאים מדגישים את חשיבותו של הנילוס כעורק תחבורתי ועורק תרבותי עבור המצרים הקדומים, ומדגישים גם כיצד החברה האנושית הושפעה היסטורית משינויי סביבה, לפי המחברים. מחקר עתידי למציאת ענפים נוספים של הנילוס שייבשו עשוי לעזור לתעדף חפירות ארכיאולוגיות לאורך גדותיהם ולהגן על המורשת התרבותית של מצרים, הם מוסיפים.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
כמה פעמים אפשר להמציא את הגלגל ?
זרועות של מניפת הנילוס שיבשו ידועות ומוכרות
אז היכן הגילוי ?