קבר שבו נתגלו שרידי אישה ולצידה מראה נדירה פותח צוהר יוצא דופן למנהגים ש’יובאו’ לא”י עם הכיבוש ההלניסטי * נראה שהנקברת היתה אישה צעירה ממוצא יווני, שהתלוותה לבכיר בצבא או השלטון ההלניסטי במסעו בארץ * המחקר יוצג לראשונה בכנס “חידושים בחקר הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה” של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים, שיתקיים בתאריכים 11-12.10 ופתוח לציבור
קבר של “אשת ליווי” (הטאירה – ביוונית עתיקה) המתוארך לשלהי המאה ה-4 – ראשית המאה ה-3 לפנה”ס, נחשף בחפירות של רשות העתיקות ברחוב דרך חברון בירושלים. בקבר – שמהווה עדות נדירה לתקופה ההלניסטית באזור ירושלים, התגלו שרידי אשה שגופתה נשרפה, ולצידה מראה נדירה במצב השתמרות מושלם. ביום ד’, 11/10, יוצג לראשונה מחקר בנושא, בכנס “חידושים בחקר הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה” של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.
המערה נתגלתה במדרון סלע, לא רחוק מקיבוץ רמת רחל. בחדר הקבורה נתגלו עצמות אדם חרוכות שזוהו בידי ד”ר יוסי נגר, האנתרופולוג הפיסי של רשות העתיקות, כעצמות אשה. לדברי ד”ר גיא שטיבל, מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, “זוהי, למעשה העדות המוקדמת ביותר בארץ לקרמציה – שריפת גופות – בתקופה ההלניסטית”. לצד העצמות נמצאו מספר מסמרי ברזל מכופפים, ולהפתעת הארכיאולוגים, נתגלתה לצד האישה גם מנחת קבורה – מראת ברונזה מתקפלת, נדירה מסוגה.
“זוהי המראה השנייה בלבד מטיפוס זה שנתגלתה עד היום בארץ, ובסך הכל, ידועות 63 מראות שכאלה מהתקופה ההלניסטית ברחבי העולם”, אומרת ליאת עוז, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות. “רמת הייצור של המראה כה גבוהה, עד שהיא השתמרה במצב מצוין, ונראה היה כאילו יוצרה אתמול”.
במחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות, בהובלתם של ד”ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וארכיאולוגית רשות העתיקות ליאת עוז,מציעים החוקרים שהמראה הנדירה השתייכה לנקברת, שמזלה לא שפר עליה ונפטרה בגיל מוקדם, והיתה לא אחרת מאשר אשת ליווי של בכיר בצבא או השלטון ההלניסטי במסעו לארץ. החוקרים ציינו שמנחה זו, של מראות מתקפלות בקברים ובמקדשים, מוכרת מהעולם היווני-הלניסטי, ומהווה סממן מובהק לחפץ מגדרי שנקשר בנשים ביוון. המראות היו לרוב, מעוטרות בחריתה או בתבליטים מרהיבים של דמויות נשים אידיאליות ודמויות אלות – ובמיוחד של אפרודיטה, אלת האהבה.
“השאלה המעניינת מכל שנבעה מתגלית זו, היא – מה עושה על אם הדרך לירושלים קבר של אשה יווניה, במרוחק מכל אתר או ישוב בן התקופה. הקבר סיקרן אותנו במיוחד, גם לאור העובדה שהמידע הארכאולוגי אודות ירושלים וסביבתה בתקופה ההלניסטית המוקדמת כמעט שואף לאפס”, אומר ד”ר שטיבל.
לצורך פתרון חידה זו, עמדו לרשות החוקרים מספר נתונים יחודיים שאפיינו את הקבורה מדרך חברון, ואשר – יחד, נרקמו לכדי תמונה אחת: המראה הנדירה והיקרה, קבורת האוֹפְרָה (קרמציה) שמוכרת היטב בעולם היווני, וגם ממצא מסמרי הברזל בקבורה. בהתייחס למעמדה של האישה, סוברים החוקרים שככל הנראה מדובר באשת ליווי/קורטיזנה (הטאירה) ולא באישה נשואה שכן אלה, נשארו בבית ביוון, ניהלו את משקי הבית וגידלו את הילדים, ולא יצאו עם בעליהן למסעות. העובדה שלא התקיים יישוב בסמוך למערת הקבורה, מעידה, כנראה, שמדובר בקבר של אישה לא מקומית, יווניה, שהתלוותה לגורמי צבא או שלטון הלניסטי בכירים ונקברה על אם הדרך.
“מראות ברונזה כמו זו שנמצאה, נחשבו לפריט מותרות יקר, והן יכלו להגיע לרשות נשים יווניות בשתי דרכים; כחלק מהנדוניה שלהן לקראת החתונה, או כמתנה שניתנה בידי גברים להטאירות. ככאלה סימלו המראות, בין היתר, את הקשר – כמו גם את היחסים האינטימיים שבינו לבינה. ההטאירות, היו למעשה חלק ממוסד חברתי-יווני, שבמסגרתו נשים – בדומה למשל לגיישות ביפן – העניקו שירותי ליווי חברתי, ולאו דווקא רק, או בעיקר, שירותי מין. חלקן הפכו לידועות בציבור של שליטי העולם היווני-הלניסטי ושל אנשי צבא ואנשי התרבות המובילים, ערכו סלונים ספרותיים, ושימשו כמוזות ליצירות הפיסול והציור המפורסמות ביותר, שהוצגו אף במקדשים.
“סביר להניח שמדובר בקבר של אישה ממוצא יווני שהתלוותה לבכיר במנגנוני הצבא והשלטון ההלניסטי, בזמן מסעתיו של אלכסנדר מוקדון, או – סביר יותר, בתקופת מלחמות הדיאדוכים (היורשים)” מסכמים החוקרים.
“זוהי דוגמה לארכאולוגיה ומחקר במיטבם”, אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. “מחקר של חפץ פשוט לכאורה, מוביל אותנו לידע חדש ולסיפור, ופותח לנו צוהר לעולם עתיק נשכח ונעלם. ממש בימים אלה נעזרים החוקרים בטכנולוגיות נוספות כדי לשאוב עוד מידע, ואולי נצליח להכיר יותר את אותה גברת ותרבותה”.
במחקר המשך עתידי יתמקדו החוקרים בנסיון לאפיין במדויק יותר את מיקום הייצור של המראה בתקווה לשפוך אור נוסף על רקע של האישה, ואולי אף על מוצאו של הבכיר אליו נלוותה.
תוצאות המחקר, והמראה עצמה, יוצגו בכנס ‘חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה’ של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים. הכנס יתקיים בימים ד’-ה’ -12-11.10 בירושלים ופתוח לציבור. פרטים באתר רשות העתיקות.
תגובה אחת
לא נשמע סביר שבמאה הרביעית לפנה”ס ידעו להלחים פיסת מתכת שטוחה לגוף העגול המתכתי, כפי שרואים בתמונות. גוף המתכת העגול – סימטרי מידי בהשוואה לכלים הלניסטיים. כדאי לחשוב שוב על הסיפור….