המטמון הוא עדות לרגע דרמטי בתולדות הארץ – כיבוש האמפריה הביזנטית בידי בית אומיה. ארכיאולוג רשות העתיקות, ד”ר יואב לרר: “מי שטמן את המטבעות בתוך קיר כנראה נס על נפשו בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו, אך לא זכה לכך”
מטמון של 44 מטבעות זהב טהור התגלה לאחרונה באתר הבניאס שבתחום שמורת הטבע נחל חרמון, בחפירת רשות העתיקות המנוהלת בימים אלה במימון חברת החשמל. החפירה מתנהלת כהכנה לחיבור אתר מקאם נבי ח’דר, המקודש לדרוזים, לרשת החשמל.
ד”ר גבריאלה ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות אשר בחנה את המטמון, קבעה כי יש בו מספר מטבעות של הקיסר פוקאס (602-610 לספירה) ומטבעות רבים שנטבעו על ידי הקיסר הרקליוס (610-641 לספירה), כל המטבעות הם בערך של סולידוס. המטבעות המאוחרים ביותר של הרקליוס, מתארכים את המטמון לימי הכיבוש הערבי.
לדברי ד”ר יואב לרר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “המטמון, שמשקלו כ-170 גר’, הוטמן בבסיסו של קיר בנוי אבני גזית, בימי כיבושה של א”י בידי הח’ליפים המוסלמים מבית אומיה. הממצא מספק לנו תמונה של רגע בזמן, כאשר אפשר ממש לדמיין את האדם מחביא את הונו מחרדת המלחמה, וזאת – בתקווה לחזור ולאסוף את רכושו. היום אנחנו יודעים שגורלו לא שפר עליו.” לרר מוסיף כי “מציאת המטמון תוכל לשפוך אור על כלכלת הישוב בניאס ב-40 השנים האחרונות של השליטה הביזנטית בעיר”.
“רוב המטבעות במטמון הם של הקיסר הביזנטי הרקליוס”, מוסיפה ד”ר ביכובסקי, ומה שמעניין בהם במיוחד, הוא שבתחילת דרכו של הקיסר, רואים רק את דיוקנו על גבי המטבע, אבל מהר מאוד, מצטרפים אליו דיוקניהם של בני משפחתו. ממש ניתן לראות את תהליך הגדילה של בניו על גבי המטבעות, מילדות – ועד שהם מופיעים על המטבע כשגובהם זהה לזה של אביהם הקיסר, המופיע עם זקן ארוך”.
בחפירה, שהתנהלה ברובע המגורים הצפון-מערבי של העיר הקדומה בניאס, נחשפו שרידי מבנים, תעלות וצינורות להובלת מים, כבשן יוצרים לכלי קרמיקה, וממצא קטנים רבים, בהם שברי כלי חרס, זכוכית, מתכות ומטבעות ברונזה. אלה, מתוארכים לסוף התקופה הביזנטית, לימי הביניים המוקדמים ולתקופה הצלבנית.
הבניאס הוא אתר ארכיאולוגי – כיום שמורת טבע בניהול רשות הטבע והגנים, שבו התקיים יישוב לאורך תקופות שונות: תחילה, הקימו שם הכנענים יישוב שבמרכזו מקדש לאל בעל.
בתקופה הלניסטית, שימש המקום כאתר פולחן לאל “פאן” – (מכאן השם פניאס, אשר במהלך הזמן השתבש ל- בניאס). היישוב הגיע לשיא פריחתו בתקופה הרומית. הורדוס, ובעקבותיו – פיליפוס בנו, בנו מחדש את המקום, וקראו לו “קיסריה – פיליפי”, לכבודו של אוגוסטוס קיסר.
בנצרות, התפרסמה הבניאס בהיותה המקום שבו ישו העניק לפטרוס, ראש השליחים, את מפתחות מלכות השמים. בתקופה הצלבנית, ניסו הצלבנים, בשנת 1129, לבצר את העיר, על מנת שתשמש כבסיס היציאה שלהם לכיבוש דמשק, אולם זו היתה תקופה קצרה שהסתיימה מהר, כיוון שכוחות המוסלמים כבשו את העיר בשנת 1132.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, “מדובר במטמון חשוב ובעל ערך ארכיאולוגי רב לחקר תולדות היישוב בגולן. זהו אוצר מתקופת המעבר, שהיתה אחת מפרקי הזמן החשובים ביותר בהתפתחותה של העיר בניאס. רשות העתיקות בתיאום ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, תפעל להצגת המטמון לקהל הרחב.”
רעיה שורקי, מנכ”לית רשות הטבע והגנים: שמורת הטבע הבניאס, על ערכי הטבע והנוף היפים והייחודיים לה, לא מפסיקה להפתיע גם מבחינת ערכי המורשת שבה. ממצא מטמון הזהב עולה בקנה אחד עם חשיפת כנסייה ביזנטית בבניאס באחרונה, שהיא, אולי, כנסייתו של פטרוס הקדוש. הכנסיה, שנפגעה ברעש אדמה, שפקד את צפון הארץ, תוצג בקרוב גם במסגרת ביקורי הקהל בשמורה. בתוך כך, נחשפו במקום שרידי רצפת פסיפס ואבן מסותתת שעליה נחרתו סימני צלב רבים המעידים על הפיכת הבניאס לאתר עלייה לרגל”.
