דו״ח חדש של הבית הלבן מציג חזון של מחקר המונע בידי סוכני בינה מלאכותית ומעבדות רובוטיות. לצד ההבטחה להאצה דרמטית של המדע, הדרישה להכפיפו לאחריות פוליטית מעוררת חשש להתערבות ממשלתית
לפני שמונים ואחת שנים כתב וניבר בוש את אחד המסמכים החשובים ביותר בהיסטוריה של המדע. בוש הזהיר במסמך מפני הנטייה האנושית לתמוך רק במיזמים מדעיים בעלי יישומים ברורים ומיידיים, והציע במקום זאת לכונן את הקהילה המדעית כפי שאנו מכירים אותה כיום. בזכות אותו מסמך הוקמה הקרן הלאומית למדע, שתמכה במחקר מדעי בסיסי.
ואיזו החלטה חשובה זו הייתה.
המחקרים המדעיים שבהם תמכה הקרן מאז, ושנראו תלושים וחסרי תועלת בזמנם, הניבו פירות עצומים. כיום אתם גולשים באינטרנט, שהוקם על בסיס אלגוריתמים ופרוטוקולים שפותחו במימון הקרן, באמצעות סמארטפונים שמכילים מוליכים למחצה באדיבות מימון הקרן, ומפעילים בינות מלאכותיות המבוססות על רשתות עצבים מלאכותיות שגם הן קיבלו מימון מהקרן.
והכול התחיל במסמך של בוש, שזכה לשם ההולם – ״מדע: החזית האינסופית״.
למה אני מזכיר נשכחות שכאלה? כי בסוף יולי פורסם מסמך חדש מטעם המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה של הבית הלבן, בשם Science: A New Golden Age, שמציג חזון חדש למדע האמריקני. זהו מסמך מלהיב, מרגש ונועז – וגם יותר מקצת מדכא. בין שאתם מסכימים עם העתיד שהוא מתאר ובין שאתם מתנגדים לו, דבר אחד ברור: אי אפשר להתעלם ממנו. המסמך הזה יעשה היסטוריה.
אבל איזו היסטוריה בדיוק?
נתחיל בחיובי.
מעבדות העתיד
״דמיינו משקיע שמפרסם פרס של מיליון דולר על המטרה הרפואית המאומתת הראשונה למחלה נדירה״, מתארים כותבי המסמך את העתיד שהם חוזים לנו. ״סוכן [בינה מלאכותית] שחוקר בעיות סמוכות מבחין ברמז מבטיח, ומפרסם מיד פרס קטן יותר שיינתן למי שיאשש את הממצאים שלו. סוכנים אחרים מעריכים אם הם מסוגלים להתמודד עם הבעיה, מתחרים על המחקר ושוכרים מעבדה אוטונומית דרך הרשת. המעבדה מריצה אוטומטית את הניסוי ומחזירה תוצאות חתומות ומוצפנות״.
ומה קורה אז?
״הסוכן [המקורי] בוחן את הראיות, מעדכן את המודלים שלו ומפרסם את המסקנות ביומן מחקר משותף. […] חוזים חכמים משחררים את התקציבים באופן אוטומטי כאשר התוצאות מאומתות״.
בעתיד המתואר במסמך, רובו המכריע של המחקר במעבדות מתבצע באמצעות סוכנים השולטים ברובוטים. קיימים סוכנים שמתמחים בשחזור ניסויים כדי לוודא שהתוצאות המקוריות נכונות. סוכנים אחרים מתמקדים בגילויים הדרגתיים זעירים, עם התקדמות קטנה ומדודה בכל ניסוי, בזמן שחבריהם מתרכזים דווקא בפריצות דרך גדולות – עם סיכון גדול להיכשל.
בעולם הזה, ״מעבדות הענן הופכות לבתי החרושת של הכלכלה״. כבר היום קיימים מתקנים רובוטיים שיכולים לסנתז מולקולות, להריץ מבדקים ולהחזיר תוצאות בלי מעורבות יד אדם. הכותבים חוזים שאותם מתקנים יהפכו למוקדים ברשת, שכל סוכן יוכל להפעיל תמורת התשלום המתאים.
״בינה מלאכותית שבוחנת השערה על קיפול חלבונים תוכל לשכור מעבדה בקולורדו, להריץ ניסויי קריסטלוגרפיה, לקבל תוצאות בתוך שעות ולהזין אותן לסבב הבא של החשיבה שלה, בזמן שהיא משתפת פעולה עם בני אדם בבוסטון״.
והתוצאה הסופית? ניסויים פיזיים, שמהווים את צוואר הבקבוק העיקרי של המדע הניסויי, יהיו נגישים ממש כמו כוח מחשוב כיום. והמדע יזנק קדימה.
זה הכול. לא משהו גדול.
אבל איך נעשה את כל זה?
השינוי הגדול
כדי להביא אותנו לעתיד המבטיח הזה, כותבי המסמך מציעים לבצע כמה רפורמות במדע בארצות הברית.
הם מאמינים שצריך לעודד שיתופי פעולה, למשל בין חוקרי בינה מלאכותית לחוקרים בכל התחומים האחרים, כדי לאפשר לבינה המלאכותית לקדם כל נושא – ואולי גם לרכוש את הידע שהיא צריכה כדי לערוך מחקרים בעצמה.
״בסופו של דבר״, הם כותבים, ״נצטרך מוסדות מדעיים עם בינה מלאכותית שמוטמעת בתוכם, ועם נהלים, תשתיות, מודלי מימון ונורמות תרבותיות שנבנו סביב השימוש במערכות בינה מלאכותית רבות עוצמה״.
כל פעילות הבינה המלאכותית הזאת דורשת שפע של אנרגיה והרבה מאוד כוח מחשוב. כל אלה יגיעו מהמגזר הפרטי, שישתף פעולה עם המעבדות הלאומיות כדי להפיק מחקרים שישרתו גם את הציבור וגם את החברות הפרטיות. בזכות המחקרים הללו נמצא דרכים חדשות להפקת אנרגיה, כמו היתוך גרעיני, וכמובן לשיפור הבינה המלאכותית.
וכל זה מתחיל לקרות כבר היום, במסגרת ״משימת בראשית״ (Genesis Mission), שעליה הכריז טראמפ בנובמבר 2025. מטרת ״בראשית״ היא לבנות את ״הפלטפורמה המאוחדת למדע וביטחון״ האמריקנית, שתחבר את מחשבי העל, מערכות הבינה המלאכותית, הכלים המדעיים ומאגרי המידע. כל אלה יהפכו ל״מנוע גילוי יחיד שיכפיל את הפריון וההשפעה של המדע וההנדסה האמריקניים בתוך עשור אחד״.
כדי לעמוד במטרת העל הזאת, הממסד המדעי חייב להבין שאין עוד מקום למעבדות נפרדות ומבודדות. כל כלי מדעי שמוטמע במעבדה צריך לעבור עיצוב מחדש, שיתאים אותו לאוטומציה מלאה, עם ממשקים פתוחים ותקנים שמותאמים למקובל בתעשייה. וכן – ״בראשית״ משקיעה כעת ב־14 פרויקטים שנועדו להעביר מעבדות לאוטומציה מלאה, עם שליטה אוטונומית מרחוק בניסויים המתבצעים בהן.
בעיה אחת שעלולה לצוץ לנוכח כל הכלים המרשימים הללו היא שהם יעבדו טוב מדי. כלומר, הם יערכו מספר עצום של ניסויים ויפיקו מספר דומה של תוצאות. הספרות המדעית תוצף בתוצאות שלא כולן יהיו נכונות בהכרח. או במילים אחרות, היא תוצף בזבל.
כדי למנוע את העתיד הזה, אחד התנאים החשובים של ״בראשית״ הוא קידום כלים שיאפשרו לשחזר ניסויים בקלות וביעילות. ולצד זאת, גם שיתוף מלא של המידע, הנתונים והמתודולוגיות – שיטות המחקר – שמאחורי כל ניסוי. בדרך זו, כל ניסוי חדש יוכל לעבור שחזור אוטומטי בעלות נמוכה בידי מעבדות אוטונומיות בכל רחבי ארצות הברית.
והכול תחת הכוונתה ופיקוחה של ממשלת ארצות הברית.
ממשלה למשול בם ולאתרם, ממשלה למשוך בם ולקושרם
אם המסמך היה מסתיים רק בצעדים שתיארתי, הייתי יוצא לחגוג את פרסומו ברחובות ומזמין את כלל ישראל לבירה על חשבוני. הכותבים מתארים שפע של כשלים אמיתיים בממסד המדעי בארצות הברית ובכלל, ומציעים צעדים רציניים כדי להתמודד איתם. ואם זה לא מספיק, הם מעזים לחזות עתיד מהפכני למדע ולחברה האנושית.
כמו שאומרת אחת מאושיות התרבות בישראל: כפיים. מגיע להם.
אבל המסמך אינו מתחיל או נגמר שם.
החלק המטריד ביותר במסמך מגיע דווקא בתחילתו, כאשר הכותבים מציינים שהמדע צריך להיות כפוף לפוליטיקה. או כפי שהם כותבים זאת:
״תמיכה פדרלית במדע צריכה להיות כפופה לפוליטיקה (politically accountable)״.
מה זה אומר, ״כפופה לפוליטיקה״?
שאלה נהדרת. והכותבים אינם נותנים לה תשובה טובה. הם מבהירים שהכוונה אינה שפוליטיקאים יורו כיצד לבצע מחקרים, וזה מצוין. הם כן אומרים שהמדע כיום כפוף לגורמים ולאינטרסים רבים ושונים, ובהחלט יש בכך צדק. חברות תרופות, למשל, מממנות מחקרים רפואיים; אוניברסיטאות בעלות אג׳נדה חברתית מקדמות מחקרים פרוגרסיביים־ליברליים או שמרניים־דתיים. ברור שצריך לגנות מקרים שבהם הגורמים האלה מעורבים מדי בתהליך המדעי ומשפיעים עליו לרעה.
אבל האם הפתרון הוא באמת להכניס גם את הפוליטיקאים לקלחת הזאת, כדי שישפיעו גם הם על כיווני המחקר? האם אנחנו צריכים לסמוך עכשיו דווקא על הפוליטיקאים שיהיו מאוזנים וישרים ויחתרו לאמת המדעית ותו לא? או שאולי סביר יותר שהפוליטיקאים רק יוסיפו נדבך נוסף של שחיתות, נפוטיזם והכפפת המדע לצרכים פוליטיים זמניים?
אם הייתי צריך להמר על סמך ניסיונן של מדינות אחרות שבהן הפוליטיקה התערבבה עם המדע – כמו ברית המועצות וסין הקומוניסטית – הרי שהתוצאה השנייה סבירה הרבה יותר. בכל מקום שבו הממשל הרשה לעצמו להשפיע יותר מדי על המדע, הפכו מדענים מסוימים לחביבי השלטון, וכך קיבלו כוח עצום על חבריהם. במקרה של ברית המועצות, התוצאה הייתה קטסטרופלית: האגרונום טרופים ליסנקו זכה בתמיכת השלטון, העפיל לראש הפירמידה המדעית, הפיץ תיאוריות ״מדעיות״ מופרכות ורדף את מי שהתנגדו לו. מתנגדים פוטרו, נכלאו, ובכמה מקרים אף מתו בכלא.
רוצים לנחש מה קרה? ברית המועצות אימצה את ״המדע״ של ליסנקו ויישמה שיטות חקלאיות מזיקות, שפגעו ביבולים ובביטחון המזון. רעיונות דומים אומצו גם בסין בתקופת ״הקפיצה הגדולה קדימה״, כחלק ממדיניות רחבה שהסתיימה ברעב המוני ובמותם של מיליונים.
האם זה גם מה שיקרה בארצות הברית? אין לנו הרבה ברירה אלא לחכות, לראות ולקוות. לקוות שהממשלה תבין בכל זאת את מגבלות הכוח, ותיתן למדע לקדם את המדינה ואת האנושות.
ואם נצליח, נזכה בפרס הגדול ביותר.
העתיד המובטח לנו
בעמוד האחרון של הדו״ח מעזים הכותבים להתנבא על העתיד הטוב ביותר שהמדע יכול להבטיח לנו.
״המאה ה־21 תיבנה על חומרים שנהנדס מתוך עקרונות ראשונים, על מטא־חומרים שיעקמו את האור בדרכים שהטבע לא ניסה מעולם, על חומר שניתן לתכנות לפי פקודה, ועל מבנים שמרכיבים את עצמם וגדלים כמו דברים חיים אך משרתים מטרות הנדסיות״, הם כותבים. ״אולי נתחיל להנדס תאים באופן מדויק כפי שאנו מהנדסים כיום מעגלים חשמליים, ונתכנת מערכות חיסון לצוד גידולים סרטניים […] ונעצב את גדילת הרקמה כדי לתקן איברים פגועים״.
״אם נעשה את כל זה נכון, בתוך דור אחד המחלות שהורגות כיום מיליונים – כמו כשלים לבביים, מחלות ניווניות של מערכת העצבים וסרטן – עשויות להיכנע בזו אחר זו לכלים שאנו מתחילים לבנות עכשיו״.
אבל האם זה יקרה? זה כבר תלוי בנו.
״זוהי המטלה של בני דורנו״, מבהירים כותבי הדו״ח: ״לתכנן את המוסדות, התקנים והיכולות הנדרשים להכוונת ממסד מדעי גדול יותר, מהיר יותר ופחות ניתן להבנה בידי אדם יחיד מכל ממסד אחר בהיסטוריה. וכשנעשה זאת, נקבע לא רק את עתיד היכולות הטכנולוגיות של אמריקה, אלא גם את מסלול הידע האנושי עצמו״.
שאלות ותשובות
מהו הדו״ח ״Science: A New Golden Age״?
זהו דו״ח של המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה בבית הלבן, שפורסם ביולי 2026 ומציג חזון לשינוי מערכת המחקר והפיתוח של ארצות הברית. הוא עוסק בין היתר בבינה מלאכותית, במעבדות אוטונומיות, במימון מחקר וביחסים בין המדע לממשל.
מהי ״משימת בראשית״?
״משימת בראשית״ (Genesis Mission) היא יוזמה אמריקנית שנועדה לחבר מחשבי־על, מערכות בינה מלאכותית, מכשירים מדעיים ומאגרי מידע לפלטפורמת מחקר משותפת. היעד המוצהר שלה הוא להכפיל בתוך עשור את הפריון וההשפעה של המדע וההנדסה האמריקניים.
כיצד אמורות לפעול המעבדות האוטונומיות?
סוכני בינה מלאכותית יוכלו להציע השערות, להזמין ניסויים במעבדות רובוטיות המחוברות לרשת, לנתח את התוצאות ולתכנן את הניסוי הבא. מעבדות אחרות יוכלו לשחזר את הניסויים באופן אוטומטי כדי לבחון את מהימנותם.
מדוע החזון החדש מעורר גם חשש?
לצד ההבטחה להאיץ את המחקר, הדו״ח קובע כי התמיכה הפדרלית במדע צריכה להיות ״כפופה לפוליטיקה״. ניסוח זה מעורר חשש שפוליטיקאים וממשלות ישפיעו על בחירת תחומי המחקר ועל חלוקת התקציבים לפי אינטרסים זמניים.
עוד בנושא באתר הידען
- הבינה המלאכותית החוקרת בעצמה
- תום עידן המחקר האנושי? בינה מלאכותית חוקרת בעצמה ומפתחת את הדור הבא של עצמה
- כללי המענקים של טראמפ עלולים לבודד את המדע האמריקני
- 250 שנה לארצות הברית: כך נבנתה מעצמת המדע הגדולה בעולם — וכך היא מסכנת את עתידה
- מה טראמפ רוצה מהאוניברסיטאות?
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
