"את הפעילות במעבדה הכווינו ביחד מדענים בחלוקים לבנים, ציוד אוטומטי ותוכנה בלתי-נראית." כתב סטיב לור מהניו-יורק טיימס, בעקבות ביקור בחברת לילה מדעים
בחברת "לילה מדעים" מנסים להמציא מחדש את התהליך המדעי עצמו. ולפחות בינתיים, נראה שהם מצליחים. בעזרת בינה מלאכותית, כמובן.
אם תיכנסו לבניין בן שש הקומות של "לילה מדעים" – חברה שקיבלה לאחרונה השקעה בגובה של מאתיים מיליון דולרים – תגלו מעבדת קסמים. מגשים המכילים 96 באריות, כל אחת מהן עם דגימת דנ"א נפרדת משלה, מוסעים במהירות על פסים מגנטיים ועוברים מתחנה לתחנה במעבדה. בכל תחנה הם זוכים לטיפול שונה, לפעמים על-ידי בני-אדם, לפעמים על-ידי מכונות, לפני שהם מועברים הלאה לתחנה הבאה.
והכל לפי הנחיית הבינה המלאכותית, ששולטת במעבדה ביד רמה. לצד הפרופסורים האנושיים, לפחות בינתיים.
"את הפעילות במעבדה הכווינו ביחד מדענים בחלוקים לבנים, ציוד אוטומטי ותוכנה בלתי-נראית." כתב סטיב לור מהניו-יורק טיימס, בעקבות ביקור שערך בבניין. "כל מדידה, כל ניסוי, כל הצלחה הדרגתית וכל כשלון תועדו דיגיטלית והוזנו לבינה המלאכותית של לילה. כך שהיא תמיד לומדת, הופכת לחכמה יותר ועושה יותר בכוחות עצמה."
המטרה הסופית? כפי שאמרה אחת המייסדות בציטוט לאותו מאמר –
"מטרתנו היא באמת לתת לבינה המלאכותית גישה להריץ את השיטה המדעית: להעלות רעיונות חדשים וממש להיכנס למעבדה ולבחון את הרעיונות האלו."
זה החזון הסופי. בינה מלאכותית שאינה רק מגבירה – או מחליפה – את מוחותיהם של אנשי המדע, אלא גם את הניסויים שהם עושים במעבדה.
אבל נתחיל בהתחלה.
התחרות הגדולה של המאה ה- 21
בשנת 1942 השיקה ארצות הברית את פרויקט מנהטן המפורסם, שאיחד את טובי המוחות למען המטרה הנוראית ביותר: יצירת פצצה שיכולה להשמיד ערים שלמות. מאמציהם של אותם מדענים הביאו לפיתוח פצצת האטום הראשונה, שהונחתה על הירושימה ונגסקי ועלתה בחייהם של מאות-אלפי יפנים. לא מוגזם לומר שאם הגרמנים היו מצליחים לפתח את פצצת האטום לפני האמריקנים, הרי שמלחמת העולם השנייה הייתה עלולה להסתיים כשהיטלר עומד על החורבות הרדיואקטיביות של וושינגטון.
זה כוחו של המדע. לרפא, לבנות – וגם להרוס. המדינה שנהנית מהמדע ומהטכנולוגיה המתקדמים ביותר, יכולה לפתוח ולסיים מלחמות בלחיצת כפתור אחת.
בסוף 2024 פרסמה ועדת הקונגרס האמריקנית ליחסים עם סין, המלצה יוצאת דופן: לפתוח בפרויקט מנהטן חדש. אותו פרויקט מנהטן מודרני לא יתרכז בפיתוח פצצת אטום חדשה, אבל כוחו להזיק ולהועיל עשוי להיות גדול אפילו יותר.
בסופו של פרויקט מנהטן החדש, תצליח ארצות הברית לפתח בינה מלאכותית שחכמה כמו המדענים החכמים ביותר כיום – ואפילו יותר.
ממשלת ארצות הברית טרם פתחה רשמית את אותו פרויקט מנהטן, אולי בעקבות התרעות של אנשים כמו מנכ"ל גוגל לשעבר, לפיהן הצהרה על פתיחת מירוץ ה- AI עלולה לגרום למדינות רבות אחרות לזנוח את כל הרסנים והמעצורים בדרכן לפתח את בינת-העל. ובכל זאת, אחד מצעדיו הראשונים של טראמפ בשלטון – יום אחד בלבד לאחר השבעתו לתפקיד – היה פתיחת "פרויקט סטארגייט AI". מטרת הפרויקט אינה ליצור בינת-על במוצהר, אלא 'רק' לגייס ולהשקיע חמש-מאות מיליארד דולרים במשך ארבע השנים הקרובות בבינה מלאכותית.
אבל למה? למה להשקיע חצי-טריליון דולרים בבינה מלאכותית?
פשוט: טראמפ, כמו שי ז'ינגפינג וכל מנהיגי העולם שקשובים למגמות האחרונות, מבינים שכוח אמיתי מגיע מהמדע ומהטכנולוגיה, שהם תוצר של מוחות המדענים. המדינה שתצליח לשדרג את מדעניה – או להחליף אותם – בעזרת בינה מלאכותית, תזכה בכוח עצום בכל תחום.
כוח להמציא תרופות חדשות שיאטו את ההזדקנות ויצמצמו תמותה ממחלות קטלניות.
כוח לטהר מים ולהצמיח יבולים בקצב גדול יותר מאי-פעם, ולהאכיל את כל אזרחי המדינה – ולמכור את היתר למדינות האחרות.
כוח לפתח טכנולוגיות שיקצרו אנרגיה מהסביבה או מהיתוך גרעיני, ויספקו לכל האזרחים חשמל בעלות אפסית.
וכן, גם כוח להמציא ולשכלל אמצעי לחימה יעילים יותר מאי-פעם.
זה הכוח שנותנים המדענים למדינות. זה הכוח שתיתן להן הבינה המלאכותית, כשתגיע לרמה של המדען האנושי ותוכל להחליף אותו בעבודתו.
ובכן, מה צריך כדי להחליף מדען?
איך עושה מדען
באוגוסט 2024 הכריזה חברת סאקנה AI (ובלועזית, Sakana AI) על "המדען המלאכותי" הראשון. סאקנה יצרה בינה מלאכותית שמסוגלת לעבור דרך כל שלבי העבודה של מדען ממוצע. היא קוראת מחקרים מדעיים, מזהה פערים בידע המדעי הקיים כיום, מפתחת היפותזות שמסבירות את הפערים, מציעה ניסויים להפרכת ההיפותזות – ואז גם מבצעת את הניסויים, אוספת את התוצאות ומסכמת מסקנות. בסוף התהליך, היא אפילו כותבת את המאמר המדעי שמתאר את כל המחקר.
יש רק בעיה אחת: סאקנה עשתה את כל התהליך הזה בעולם הווירטואלי, ורק עבור מחקרים במדעי המחשב. למה? מכיוון שלא היו לה רובוטים.
שלב קריטי אחד בכל מחקר מדעי הוא העלאת היפותזות – כלומר, רעיונות חדשים שמסבירים את המציאות. אלא שהיפותזות הן כמו דעות: לכולם יש אחת. לכן, החלק הקריטי השני במחקר הוא בדיקת ההיפותזות במעבדה. סאקנה הצליחה לעשות זאת עבור מחקר במדעי המחשב, מכיוון שהבינה המלאכותית שלה הציעה ניסויים שאפשר היה להריץ על המחשב עצמו. לא היה צורך במעבדה ממש.
בהערת אגב נוסיף שבשבוע האחרון, סאקנה הצליחה לפרסם את המאמר הראשון תוצרת בינה מלאכותית שלה, באחד מהכנסים המובילים בתחום הבינה המלאכותית. המאמר עבר ביקורת עמיתים מדוקדקת, וזכה לציון שהיה גבוה יותר מזה של 45 אחוזים מהמאמרים האחרים שהוגשו לכנס. כלומר, בתחומים מסוימים אפשר להפיק ידע מדעי חדש גם בלי לעשות ניסויים במעבדה ממש. ועדיין, מי שרוצה לקדם את מדעי החיים, את הנדסת החומרים, הכימיה, הפיזיקה, וכמעט כל תחום אחר – צריך למצוא דרך לחבר את המוח של הבינה המלאכותית לידיים ולרגליים של מדענים במעבדה.
וכאן נכנסה "לילה מדעים" לתמונה.
מוח וגוף – במעבדה אחת
"לילה מדעים" נוסדה בעקבות מספר פרויקטים בהם הדגימה כיצד הבינה המלאכותית שלה מסוגלת לבצע את התהליך המחקרי לצד בני-אדם, ובשילוב עם מעבדות אוטונומיות. במסגרת הפרויקטים, מדענים הסבירו לבינה המלאכותית מה ברצונם שתגשים – והיא הציעה רעיונות וניסויים לבחינתם. הניסויים לא התבצעו רק על-ידי בני-אדם. כפי שמתואר באתר של "לילה מדעים", הניסויים הועברו ל –
"פלטפורמת מדע אוטונומית שעוצבה על מנת להרחיב ולעשות אופטימיזציה לניסויים בכל תחום מדעי בהנחיה אנושית, באמצעות שילוב בינה מלאכותית יוצרת עם יחידות מדע אוטונומיות…"
לפי החברה, היא הצליחה בשלוש השנים האחרונות להגיע לביצועים מרשימים במגוון תחומים. בין הצלחותיה היא מונה את היצירה של "מבנים אופטימליים לרפואה גנטית שמגיעים לביצועים גבוהים יותר מהטיפולים הקיימים כיום בשוק", או "יצירת קבוצה ייחודית של מתכות שאינן פלטינה, שישמשו כזרזים בייצור מימן ירוק, בעלות נמוכה בהרבה מהזרזים הזמינים בשוק", או "עיצוב חומר חדש לספיחת פחמן בקנה מידה תעשייתי, עם קיבולת, יציבות תרמית ויכולת ספיחה קינטית טובות יותר משל המוצרים המובילים."
כל הטענות האלו, נכון לכרגע, אינן מסומכות במאמרים מדעיים שהגיעו לעיתונות המדעית ושנבחנו על-ידי מומחים בלתי-תלויים בתחום. אנחנו צריכים, למעשה, להסתמך רק על ההבטחות של "לילה מדעים" עצמה. ובכל זאת, החברה מונה בצוותה מדענים מובילים כמו ג'ורג' צ'ארץ', שנחשב ל- "אדיסון של ימינו" בתחום ההנדסה הגנטית. היא גם הצליחה לשכנע משקיעים להזרים מאתיים מיליון דולרים לחשבון הבנק שלה – והשקעה שכזו מרמזת שיש דברים בגו.
אם הייתי צריך לנחש, הרי שכנראה שהמשקיעים נחשפו לחזון ש- "לילה מדעים" מציגה באתר שלה. וזה חזון באמת גדול ושאפתני – מהסוג שכמעט אפשר להצמיד לו את השם "פרויקט מנהטן של הבינה המלאכותית".
"אנו מאמינים שהחזית הבאה בתגליות מדעיות תגיע מכך שיתאפשר לבינה מלאכותית לתכנן ולהריץ ניסויים בקנה-מידה נטול-תקדים. … עם כל התקדמות של השיטה המדעית, מערכות בינה מלאכותית יוכלו לתאם אלפי ניסויים בו-זמנית, ולבנות בצורה מערכתית את ההבנה שלנו ולזרז את ההתקדמות המדעית." כתבה ד"ר מולי גיבסון, מייסדת-שותפה ונשיאת "לילה מדעים". היא הוסיפה כי – "לגישה זו יש את הפוטנציאל לקדם את המחקר בתחומים מדעיים רבים, מבריאות ופיתוח תרופות ועד לחקלאות ומשאבים ברי-קיימא."
האם "לילה מדעים" תצליח? את זה קשה לדעת מראש. אבל דבר אחד בטוח: הבינה המלאכותית מתחילה כבר עכשיו לסייע למדענים בעבודתם, וקל להניח שבהתאמות הנכונות ובשילובים הנכונים של מוח ממוחשב ומכונות מתוחכמות, היא תוכל לתכנן ולהריץ "אלפי ניסויים בו-זמנית" בתחומים מסוימים.
ומה תהיה ההשפעה על העולם?
ממרקס ועד ימינו
הוגה הדעות קרל מרקס (כן, ההוא שהיה שותף להמצאת הקומוניזם) כתב בעבר כי התרבות הפופולרית משרתת תמיד את הכלכלה. מדוע אנו מעריכים כל-כך את החדשנות והיצירתיות בימינו? מכיוון שאדם חדשן ושאפתן אחד יכול להמציא מחדש תחום טכנולוגי שלם, ולספק בכך תרומה עצומה לתעשייה ולכלכלה. מדוע אנו מעריכים את חכמתם ותושייתם של המדענים? מאותה סיבה בדיוק.
ובכן, מה יהיה ערכם של המדענים – על כל חכמתם האנושית – בעולם בו הבינה המלאכותית יכולה לבצע ניסויים בקנה מידה שמשאיר אותם הרחק מאחור?
תגידו שגם בעולם שכזה, עדיין צריך את המדענים כדי שיפקחו על הבינה המלאכותית? נכון, אבל מה קורה כאשר הבינה המלאכותית יכולה לפקח על עצמה טוב יותר מכל מדען? כשהיא יכולה להבין בעצמה איזה ניסויים מתאימים יותר ופחות עבור ההיפותזות שהיא מעלה? כשהיא יכולה אפילו לשפר את עצמה בזכות התובנות המדעיות והטכנולוגיות שהיא מפיקה בכל שנה?
החזון הזה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא עשוי להתממש כבר בעשור הקרוב. הוא דורש שנפתח "בינה מלאכותית כללית" – כלומר, כזו שמגיעה לרמתם של המדענים האנושיים המומחים בכל תחום. מסתבר שבשווקי התחזיות, בהם אנשים מהמרים בכסף אמיתי על תחזיות לעתיד, מאמינים שהסיכוי להתקדמות כזו עומד על 62 אחוזים עבור 2030, ו- 75 אחוזים עד 2035. בהינתן הסיכויים האלו, אנחנו צריכים להתחיל לדון בשאלות הללו ברצינות גמורה.
הסיכון וההזדמנות
בסיפור הקצר "אוטופק", תיאר סופר המדע הבדיוני פיליפ ק. דיק את המפעל של העתיד. שמו, כמובן, הוא אוטופק, שהוא שילוב של המילים "אוטומט" ו- "פקטורי" (מפעל). המפעל הזה אינו מפסיק לעבוד לעולם. הרובוטים הם אלו שמבצעים בו את כל העבודה, ובמקרה הצורך הם גם יכולים לתקן את עצמם. אם נגמרים המשאבים, הרי שהרובוטים יכולים לשלוח מכונות שיאתרו משאבים חדשים ויביאו אותם למפעל כדי להמשיך להפיק את התוצרת.
הרעיון מצוין בפני עצמו, אך דיק – כדרכם של סופרי מדע בדיוני – לוקח אותו עד הקצה, ואז קצת מעבר. בסיפור המלא, בני-האדם מאבדים שליטה על אוטופק לאחר מלחמה גדולה. המפעל האוטומטי ממשיך לייצר עבורם חלב ומצרכי מזון מכל הסוגים, אבל באותו הזמן ממש, מכלה את המשאבים האחרים שנחוצים להם כדי לשרוד. בני-האדם מנסים לשכנע את המפעל לחדול מפעולתו, אך הוא אינו משתכנע. בסופו של דבר הם מבינים שהדרך היחידה להשבית אותו, היא לסכסך אותו עם אוטופקים אחרים במלחמה על המשאבים הנחוצים לו. מלחמת האוטופקים הגדולה מתחילה, ובסיומה מגלים בני-האדם שהאוטופק החדשני ביותר, מצא דרך להתחמק מהשמדה: הוא משגר קפסולות קטנות שמכילות את כל המכונות הנחוצות להקמת אוטופקים חדשים בכל העולם.
דיק אמנם מתאר מצב קיצוני בו המכונות יוצאות משליטה, אבל כאמור – המדע הבדיוני מתחיל להתממש בשנים האחרונות במהירות הולכת וגוברת. לא קשה לדמיין מערכת כמו זו של "לילה מדעים" שהופכת להיות אוטונומית ומספקת למין האנושי המצאות מכל הסוגים, עם פיקוח אנושי שמגיע רק ברמה הגבוהה ביותר. כלומר, שהפוליטיקאים יגדירו לבינה המלאכותית מה נחוץ למדינה – והיא תערוך את המחקר ההולם כדי להשיג את המבוקש.
תרופות לכל? בשפע. דשנים וצמחים מהונדסים-גנטית? לכולם. חומרי נפץ מתקדמים, נשקים ביולוגיים ופצצות גרעין שיכולות להיכנס בכיס החולצה? למה לא.
ההזדמנות עצומה, וכמוה גם הסיכון.
כשפרויקט מנהטן המקורי הסתיים, האנושות גילתה את כוחו העצום והנורא של האטום. לצידו, היא גם גילתה את הפוטנציאל האדיר לייצור אנרגיה נקייה וזולה. באופן דומה, הפרויקט המדעי החדש בתחום הבינה המלאכותית יחשוף בוודאי סכנות חדשות, אך גם הזדמנויות גדולות. ההבדל הפעם הוא שאנו נכנסים לעידן שבו הטכנולוגיה עצמה לומדת, מתפתחת ומובילה את עצמה קדימה. זה עולם חדש, וההשלכות עדיין לא ברורות לחלוטין – אך כבר ברור שהעתיד יהיה שייך למדינה שתצליח לרתום את כוח הבינה המלאכותית המדעית לטובתה.
ואפשר לקוות שגם לטובת האנושות כולה.
