תכנון מהפכני של מהנדסים צעירים מציע ספינת ענק באורך 58 קילומטרים, שתכיל דורות של מתיישבים בדרכם אל כוכב לכת דמוי־ארץ במערכת אלפא קנטאורי
האם בני אדם יוכלו אי פעם לעזוב את מערכת השמש ולבנות חיים בכוכבי לכת רחוקים? קבוצת מהנדסים צעירים מציעה רעיון שאפתני במיוחד: ספינת חלל ענקית באורך 58 קילומטרים, שתיקח עד 2,400 בני אדם למסע חד־כיווני של 400 שנה לכיוון מערכת הכוכבים הקרובה ביותר – אלפא קנטאורי. הפרויקט, הנקרא "Chrysalis", נבנה במסגרת תחרות עיצוב יוקרתית וזכה במקום הראשון.
מסע בין־דורי
אלפא קנטאורי נמצאת במרחק של כ־40 טריליון קילומטרים מכדור הארץ – מרחק עצום שמחייב מסע של מאות שנים גם במהירויות תיאורטיות. המשמעות: מי שיעלה לספינה לעולם לא יזכה לראות את יעדו. רק צאצאיהם, שיוולדו ויגדלו על סיפונה, יגיעו בסופו של דבר אל כוכב הלכת פרוקסימה קנטאורי b, הנחשב למועמד מתאים לחיים.
על פי התכנון, כריזליס תוכל לתמוך בחיים של כמה דורות ברצף. כדי להכין את האנושות לניסוי החברתי הזה, מציעים המהנדסים לבחון דורות ראשונים של מתיישבים בסביבה מבודדת באנטארקטיקה במשך עשרות שנים, כדי להבין טוב יותר את האתגרים הפסיכולוגיים והחברתיים הצפויים.
ספינת הענק תיבנה בצורת "בבושקה" – בובת עץ רוסית הבנויה משכבות מקוננות זו בזו. בלב הספינה ימוקם ליבה מרכזית שתכלול את מערכות התקשורת ואת המעבורות שינחיתו בעתיד מתיישבים על פני כוכב הלכת.
סביב הליבה ייבנו חמש שכבות:
- השכבה הפנימית ביותר תוקדש לחקלאות ולגידול צמחים, פטריות, חרקים ובעלי חיים בסביבות מבוקרות. כדי לשמור על מגוון ביולוגי, יוקמו יערות טרופיים ויערות בוראליים מלאכותיים.
- השכבה השנייה תכיל מרחבים קהילתיים כמו פארקים, בתי ספר, ספריות ובתי חולים.
- השכבה השלישית תיועד לדיור, עם מערכות סירקולציה של אוויר ומחליפי חום.
- השכבה הרביעית תכיל מתקנים תעשייתיים – ממתקני מיחזור ועד ייצור תרופות ומבנים.
- השכבה החיצונית ביותר תשמש כמחסן עצום למשאבים, ציוד ומכונות, ותופעל ברובה על ידי רובוטים כדי להפחית את הצורך בעבודה פיזית אנושית.
האנרגיה תסופק על ידי כורים להיתוך גרעיני – טכנולוגיה שעוד לא קיימת כיום בקנה מידה מסחרי. כוח המשיכה המדומה יווצר באמצעות סיבוב מתמיד של הספינה.
חיים מתוכננים מראש
כדי לשמור על איזון חברתי וביולוגי, יוגבל קצב הילודה. המהנדסים מעריכים שהמספר האופטימלי של נוסעים לאורך המסע הוא כ־1,500 איש – נמוך בכ־900 מהקיבולת המקסימלית של הספינה.
ניהול החברה המורכבת יתבצע בשילוב עם מערכות בינה מלאכותית, שישמשו להעברת ידע בין דורות ולתמיכה בקבלת החלטות ארוכות טווח. המטרה היא ליצור מערכת חברתית יציבה לאורך מאות שנים, שתדע להתמודד עם משברים ולשמור על החזון המקורי.
חזון דמיוני או מפתח לעתיד?
הפרויקט כריזליס הוא רעיון היפותטי לחלוטין. אף אחת מהטכנולוגיות הדרושות למסע כזה – החל ממנועי היתוך ועד יכולת בנייה של מבנה עצום כזה בחלל – אינה זמינה כיום. עם זאת, יוזמות מסוג זה מעניקות השראה למהנדסים, חוקרים ומעצבי עתיד, ומעודדות דיון על האתגרים הצפויים אם נרצה יום אחד להפוך למין בין־כוכבי.
חבר השופטים בתחרות ציין כי כריזליס הרשימה בזכות "עומק התכנון, הארגון המודולרי והחזון הכולל", והעניק לצוות המפתח פרס בסך 5,000 דולר. הצוות כלל חמישה חוקרים צעירים שהצליחו להציג תוכנית מפורטת, החל ממבנה חברתי וכלה בפתרונות טכנולוגיים עתידיים.
אלפא קנטאורי – היעד הקרוב ביותר
מערכת אלפא קנטאורי מורכבת משלושה כוכבים – שניים מהם דומים יחסית לשמש, והשלישי הוא ננס אדום קטן בשם פרוקסימה קנטאורי. בשנת 2016 התגלה סביבו כוכב לכת בגודל כדור הארץ, הנמצא באזור החיים, כלומר בתחום המרחקים מהכוכב שבו ייתכן שקיימת מים נוזלים. גילוי זה הפך את המערכת ליעד האטרקטיבי ביותר עבור דמיונות ומחקרים בתחום המסע הבין־כוכבי.
למרות שהמסע המתואר רחוק מאוד מהישג ידינו כיום, הוא ממשיך את מסורת המדע הבדיוני והחזון האנושי לחקור את היקום. רעיונות כמו כריזליס מעודדים פיתוח של טכנולוגיות ביניים – למשל מערכות קיום סגורות, חקלאות חלל ובינה מלאכותית מתקדמת לניהול קהילות.
ייתכן שבעתיד נסתפק במשימות רובוטיות מהירות בהרבה, אך דגמים כמו כריזליס מזכירים לנו כי אם נרצה להפוך באמת למין שחי מעבר לכדור הארץ, נצטרך לחשוב במונחים של מאות שנים ודורות שלמים.
הרעיון של ספינת דורות – כלי חלל עצום שבו חיים דורות רבים של בני אדם עד להגעה ליעד בין־כוכבי – הופיע לא פעם בספרות ובקולנוע המדע הבדיוני. כבר בשנת 1941 פרסם רוברט היינליין את הסיפור Universe, שתיאר חברה שלמה ששכחה שהיא נמצאת בספינת חלל ענקית. ארתור סי. קלארק עסק בנושא בספרו מפגש עם ראמה , שבו מתגלה כלי ענק מסתורי החוצה את מערכת השמש. בספרו של בריאן אולדיס אל האינסוף מתוארת קהילה החיה בספינה בין־כוכבית מבלי לדעת כלל על מטרת המסע. גם בסדרה באטלסטאר גלקטיקה (Battlestar Galactica) נבחן המאבק האנושי לשרוד במשך דורות בחלל. דוגמאות אלה מדגישות כיצד המדע הבדיוני שימש קרקע פורייה לדיון בחיים קהילתיים ממושכים בחלל עשרות שנים לפני כריזליס, ואולי היוו רעיון עבור הוגי הפרויקט.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
תודה.
אחר כך לא ישנתי חצי לילה לקרוא מחדש את "אל האינסוף"