זה הכוכב השני במרחקו מהשמש אחרי שלושת כוכבי אלפא קנטאורי שגם סביב אחד מהם – פרוקסימה קנטאורי התגלה כוכב לכת ב-2016 על ידי אותו פרויקט עם זאת אסטרונומים מרחבי העולם מקיימים תצפיות המשך כדי לשלול תופעות אחרות שעלולות להתחזות לכוכב לכת
הכוכב היחיד הקרוב ביותר למערכת השמש מוקף על ידי כוכב לכת בעל מסה גדולה פי 3.2 מכדור הארץ ולפיכך מכונה סופר כדור ארץ.
פרויקט נקודות אדומות הוא אחד ממבצעי התצפית הגדולים ביותר עד כה בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, תוך שימוש בנתונים ממגוון רחב של טלסקופים, כולל מכשיר ה – HARPS של ESO (המצפה האירופי הדרומי בצ’ילה), חשף את העולם הקפוא והאפלולי. כוכב הלכת שהתגלה לאחרונה הוא הכוכב השני הקרוב לכדור הארץ. הכוכב של ברנרד הוא הכוכב המהיר ביותר בשמי הלילה.
מועמד לכוכב לכת זוהה סביב כוכב ברנארד, במרחק של רק שש שנות אור מכדור הארץ. פריצת דרך זו – שפורסמה בכתב העת Nature – היא תוצאה של שני פרויקטים: Red Dots ו – CARMENES, המחפשים אחר כוכבי לכת סלעיים מקומיים. מבצע זה כבר חשף עולם חדש המקיף את השכן הקרוב ביותר שלנו, פרוקסימה קנטאורי. עם זאת פרוקסימה קנטאורי היא מערכת המכילה שלושה כוכבים, מלבד כוכבי הלכת המקיף אותה.
כוכב הלכת הופך איפו להיות כוכב הלכת השני בקרבתו אלינו. הנתונים מצביעים על כך שכוכב הלכת עשוי להיות סופר כדור ארץ, בעל מסה של לפחות פי 3.2 מזו של כדור הארץ. הוא מקיף את כוכב ברנרד כל 233 ימים לערך.
הכוכב של ברנרד, הכוכב המארח של כוכב הלכת, הוא ננס אדום. כוכב קריר בעל מסה נמוכה, המאירה רק באור עמום את העולם החדש שהתגלה. הכוכב של ברנרד מספק לכוכב הלכת שלו רק 2% מהאנרגיה שכדור הארץ מקבל מן השמש.
למרות היות קרוב יחסית לכוכב ההורה שלו – 0.4 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית היא המרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש) כוכב הלכת נמצא קרוב לקו השלג, האזור שבו תרכובות נדיפות כגון מים יכולות להתעבות לקרח מוצק. מידות החום על פני העולם הקפוא והצלול הזה יכולים להגיע למינוס 170 מעלות צלזיוס, מה שהופך אותו לעוין לחיים כפי שאנו מכירים אותם.
כאמור, כוכב ברנרד הוא הכוכב היחיד הקרוב ביותר לשמש. בעוד הכוכב עצמו הוא עתיק – גילו כנראה כפול מגיל השמש שלנו – והוא אינו פעיל יחסית, הוא הכוכב המהיר ביותר בשמי הלילה.
סופר כדורי הארץ הם הסוג הנפוץ ביותר של כוכב לכת שיכולים להיווצר סביב כוכבים בעלי מסה נמוכה כגון כוכב ברנרד. יתר על כן, התיאוריות הנוכחיות של היווצרות כוכבי חוזים כי קו השלג הוא המיקום האידיאלי שבו כוכבי לכת אלה עשויים להיווצר.
חיפושים קודמים אחר כוכב לכת סביב כוכב ברנרד הניבו תוצאות מאכזבות . פריצת הדרך האחרונה היתה אפשרית רק על ידי שילוב של מדידות מכמה מכשירים בעלי דיוק גבוה המחוברים לטלסקופים בכל רחבי העולם.
“לאחר ניתוח זהיר מאוד, אנו בטוחים ב-99% כי כוכב הלכת אכן נמצא שם”, אמר המדען הראשי של הקבוצה, איגנסי ריבס Ignasi Ribas (המכון לחקר החלל של קטלוניה והמכון למדעי החלל, בספרד). “עם זאת, נמשיך לצפות בכוכב המהיר הזה כדי להוציא מן האפשר שוניות טבעיות בלתי סבירות של בהירות הכוכבים העלול להתחזות לכוכב לכת.
בין המכשירים שהשתתפו בפרויקט, HARPS ו UVES spectrographs. שיחקו תפקיד מרכזי. שילבנו נתונים ארכיוניים מצוותים אחרים עם מדידות חדשות וחופפות של כוכב ברנרד ממתקנים שונים “, אמר גילם אנגלדה אסקודה (אוניברסיטת המלכה מרי בלונדון), מדען מוביל בצוות שגילה את כוכב הלכת. “השילוב של מכשירים אלה היה המפתח המאפשר לנו לבדוק את הממצאים שקיבלנו”.
האסטרונומים השתמשו באפקט דופלר כדי למצוא את המועמד לכוכב לכת. . כוח הכבידה של כוכב הלכת גורם לכוכב להתנדנד. כאשר כוכב הלכת מתרחק מכדור הארץ, הספקטרום שלו מוסט לאדום. כלומר, הוא נע לעבר אורכי גל ארוכים יותר. באופן דומה, אור הכוכב הוא זז לעבר אורכי גל קצרים יותר, כחולים יותר, כאשר כוכב הלכת נמצא בצד של כוכב ברנרד הפונה לעבר כדור הארץ.
אסטרונומים מנצלים את האפקט הזה כדי למדוד את השינויים במהירות הכוכבים הנובעת מקיומם של כוכבי לכת, בדיוק מדהים. HARPS יכול לזהות שינויים במהירות בסדר גודל של 3.5 קמ”ש – קצב הליכה. גישה זו לגילוי כוכבי לכת ידועה כשיטת המהירות הרדיאלית, ומעולם לא השתמשו בה כדי לזהות כוכב לכת המקיף את השמש שלו במסלול כל כך גדול.”
“השתמשנו בתצפיות משבעה מכשירים שונים, המשתרעות על פני 20 שנה של מדידות, מה שהופך את מערך הנתונים הזה לאחד ממערכי הנתונים הגדולים והעשירים ביותר ששימשו עד כה למחקרי מהירות רדיאליים מדויקים”, הסביר ריבס. “השילוב של כל הנתונים הוביל לסך של 771 מדידות – כמות עצומה של מידע.
“כולנו עבדנו מאוד על פריצת דרך זו”, סיכם אנגלדה-אסקודה. “תגלית זו היא תוצאה של שיתוף פעולה גדול ומאורגן במסגרת פרויקט הנקודות האדומות, שכלל תרומות של קבוצות בכל רחבי העולם. תצפיות מעקב כבר נמצאים בעיצומם בטלסקופים ברחבי העולם.
6 תגובות
אם המטרה של המחקרים היא לצבור ידע על מנת לנצל אותו בעתיד לטובת האנושות – המאמץ המדעי הזה בודאי מבורך. אבל אם המטרה היא למצוא “חיים” במקומות אחרים ביקום – אני חושש שהמאמץ אינו כדאי.
השיקול שלי הוא פשוט:
1. כל תופעה של “חיים” במקום אחר ביקום, חייבת להיות או עתיקה משמעותית ביחס לגיל החיים על כדור הארץ, או צעירה משמעותית ביחס לגיל החיים על כדור הארץ. הסבירות שהיא תהיה פחות או יותר בת גילה של תופעת החיים על כדור הארץ, בהינתן טווחי הגיל ופערי הזמן וההתפתחות במקומות השונים ביקום – היא זניחה.
כך, אותה תופעה של חיים היא עתיקה מגיל החיים על כדור הארץ, ובפרט ביחס לגיל האנושות, משמעותה – בסבירות מאוד גבוהה – שהיא נושאת תרבות מתקדמת בהרבה מהתרבות האנושית. לכן, אם היא לא גילתה אותנו עד כה, היא בודאי תקדים אותנו בהרבה בגילוינו אותה. במקרה כזה, סביר להניח שכל המאמץ שלנו לגלות אותה – פשוט מיותר.
וכך, אם אותה תופעה של חיים היא צעירה מגיל החיים על כדור הארץ – הרי שסביר להניח שהיא בדרגת התפתחות נמוכה ואפילו נמוכה מאוד, פרימיטיבית ממש, עד כדי כך שגילויה של אותה תופעת חיים לא יפיק תועלת ממשית לאנושות.
מאחר שתופעת החיים על כדור הארץ היא יחסית צעירה לגיל היקום, וגיל האנושות התבונית הוא ממש זניח לעומת גיל היקום – הסבירות שתופעת חיים אינטלגנטית אחרת (אם היא בכלל קיימת ביקום), תהיה מתקדמת הרבה יותר מהאנושות – היא גבוהה יותר מהסבירות שתמצא תופעת חיים לא מפותחת. אבל כך או כך – המאמץ וההשקעה בגילוי חיים אחרים ביקום – פשוט מיותרים.
לדעתי, המהלך הנ”ל מספיק כדי לשלול את הרציונליות והכדאיות של המאמץ לגילוי חיים אחרים (להבדיל מסתם מאמץ לצבירת ידע, כפי שהדגשתי לעיל).
אבל מעבר לכך אוסיף, כי המהלך המחשבתי שתארתי מתבסס על ההנחה כי אכן יש היתכנות לחיים אחרים ביקום הנצפה. אבל הנחה זו היא עצמה די ספקולטיבית, ולמעשה מפוקפקת ביותר, כפי שאסביר להלן:
1. ככל שמדובר בחיים בתבנית המוכרת לנו בכדור הארץ (אורגנית) – הרי הסיכוי לכך לדעתי הוא די קטן, אפילו מזערי, שכן תופעת החיים -אפילו ברמת התא הראשוני – היא מורכבת ביותר, ודורשת תנאי סף ותנאים המשכיים שהיתכנותם המצטרפת היא אפסית כמעט. נכון שהיקום הנצפה מלא במספר עצום של כוכבים ( סדר גודל של 10 בחזקת 22, לפחות, בהנחה שישנן כמאתיים מליארד גלכסיות שכ”א מהן היא בעלת מאתיים מליארד כוכבים, בממוצע, לפחות), וסביר להניח שחלק מכוכבים אלה מחזיקים סביבם גם כוכבי לכת, וחלק מהם כולל כוכבי לכת תומכי חיים. אלא שסדר הגודל של אלה, עם כל גודלו, קטן בסדרי גודל רבים מהנדירות של התנאים הנדרשים לחיים ברמת התא הראשוני, לרבות התפתחות, המשכיות ויציבות יחסית משך החיים ושל כושר ההתרבות. המשמעות היא שההתכנות לחיים אחרים מהסוג המוכר לנו – היא בטלה מכל בחינה מעשית. העובדה שיש חיים על כדור האץ היא בפשטות נס, ואין זה משנה אם מדובר בנס טבעי או על טבעי.
2. אם מדובר בצורת חיים אלטרנטיבית כלשהי – הידע שלנו לגביה אינו קיים, ומכאן שאיננו יודעים להעריך את סכוייה. המאמץ לאתר אותה מבלי לדעת מה היא עשויה להיות כדי להיות קיימת, אם בכלל היא קיימת – הוא הימור כה פרוע, שאינו מצדיק השקעה כלשהי.
אם עמדתי זו נכונה, הרי שהמאמץ המדעי בלנסות לאתר חיים אחרים ביקום הנצפה -נראה עוד יותר מיותר וחסר הצדקה רציונלית, ולמעשה מופרך מן השורש. דומה, שה”תועלות” היחידות העשויות לצמוח ממאמץ כזה הן לגמרי לא לגיטימיות, מנקודת מבט מדעית או תרבותית. “תועלות” אלה הן:
א. מימונן המיותר של מערכות ממסדיות מדעיות יקרות המספקות עמדה ומשרות נושאות למדענים, מערכות שעדיף להסב אותן לתחומי ונושאי מחקר לגיטימיים יותר.
ב. טיפוחן האידיאולוגי המלאכותי של גישות תרבותיות , ע”י הצבת אופק חלומות פנטאסטי בדבר עתיד של “עולם חדש”, כלומר מעין אוטופיה של עולם מטריאלי-תבוני מושלם באמצעות הפיקציה של מעין מדע על סף הבדיוני אודות “חיים אחרים”. לצערנו, לכל אוטופיה לא היה מקום בהיסטוריה הריאלית, ואין לה מקום בעולם הריאלי. יתכן מאוד שכל אחת משתי ה”תועלות” האלה נמצאת בקשר סימביוטי עם זולתה… בבחינת “לא לחינם הלך עורב אצל זרזיר”.
דמו
על סמך מה אתה אומר את זה?
צחי, אתה טועה.
במצב הטכנולוגי של היום, הדבר היחיד שכדאי לעשות זה מחקר מדעי ע”י חלליות רובוטיות.
כיום לא כדאי בכלל אפילו לחשוב על מסעות חלל מאויישים. מסעות חלל בטכנולוגיה של היום ימשכו מאות ואלפי שנים.
אין שום טעם להכנס לזה.
לעומת זאת השקעה בטלסקופים גדולים ויקרים, חלליות רובוטיות, לויינים אוטומטיים…. זה כדאי מאות.
בצורה כזאת, במשך עשרות ומאות השנים הבאות נצבור ידע מעמיק ונכין את הקרקע למסעות מאויישים בעתיד הרחוק כשהטכנולוגיה המתאימה תהיה זמינה.
אפשר גם ללמוד מהנסיון של חקר החלל עד היום. רוב רובם של ההישגים עד היום היו ע”י חלליות לא מאויישות.
הכי רחוק שנשלחו בני-אדם היו לירח, וגם את זה הפסיקו כבר לפני 50 שנה.
אפשר אפילו לחשוב על הקמת מפעלי תעשיה שלמים על הירח, מאדים ועל כל מקום אפשרי במערכת השמש. אם ננסה לעשות את זה עם בני-אדם… ובכן, לא תהיה לזה הצדקה כלכלית.
ניכר כי אינך בקי בחומר.
יש התפתחות מתמדת של מהירות, של אמצעים לשר מזון,ובטכנולוגיה כולה.
קודם נתקדם ונחצה את הגשר כשנעמוד מולו
חיים אחרים בנויים בצורה אחרת משלנו כך שאנו לא יכולים להרגיש ולזהות אותם . ביקום שלנו רק אנחנו קיימים .
כל עוד אין לנו חללית שטסה במהירות האור, יכולת לשמר מזון לכמה שנים,
להיות במקום סגור במשך חודשעם ארוכים- (אם תהיה עצירת ביניים בכוכב סביר).
הפריצות דרך הללו וההשקעה הם בזבוז זמן