חקר המוח

המחשה אמנותית של "מגבלת המהירות" של המוח – אנו חושבים, מעבדים ומחליטים בקצב איטי של 10 ביטים לשנייה. קרדיט: J. Zheng

המגבלה המפתיעה במהירות החשיבה האנושית – רק 10 ביטים לשנייה

הפרדוקס הוא שעיבוד קלט חושי נעשה במהירות גדולה פי 100 מיליון ממהירות החשיבה * החוקר הראשי: "בכל רגע, אנו מחלצים רק 10 ביטים מתוך טריליון שהחושים שלנו קולטים ומשתמשים בהם
פרופ' עידן שגב במפגש הסיליקון קלאב, ינואר 2025. צילום: שמואל אוסטר

כיצד המוח האנושי מלמד אותנו לבנות בינה מלאכותית חכמה יותר ובדרך יעילה הרבה יותר

פרופ' עידן שגב, חוקר מדעי המוח ממרכז אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית: "המעבדים הדיגיטליים המשמשים היום לחישובי ״האינטיליגנציה המלאכותית״ דורשים פי כמיליון יותר אנרגיה לעומת המוח, הצורך כ-20 וואט בלבד"
הקשרים בין הנוירונים במוח. המחשה: depositphotos.com

כשהתת מודע פוגש את המודע: יצירתיות אנושית בעידן הבינה המלאכותית

פרופ' רפי מלאך ממכון ויצמן חושף כיצד התפרצויות מהירות וגלים איטיים במוח האנושי מהווים בסיס לתהליכים מודעים ויצירתיים, ומציע דרכים לנצל את יכולות המוח בעידן הטכנולוגי
עטיפת הספר - נמלים, נוירונים תודעה.

ספר: נמלים, נוֹירוֹנים, תודעה

הספר מציג סקירה בינתחומית על האבולוציה של התודעה באדם מאת עוזי בן צבי, סדרת פילוסופיה ומדע, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים
מימין: ד"ר שגית מאיר, ד"ר אווה הייניג, ד"ר ניקולאי קוזמיץ', פרופ' אסף אהרוני, ד"ר שירלי ברמן, ד"ר יואב פלג, הילה חרט וד"ר אילנה רוגצ'ב (צולם במשתלת רגב)

הזיות של קקטוסים

נחשפו סודות הייצור של מסקלין – סם הזיה טבעי בעל פוטנציאל טיפולי * הסם המופק מקקטוס הפיוטה ההולך ונכחד משמש בטקסים דתיים כבר אלפי שנים. השפעתו על קולטני הסרוטונין במוח
החוקרים השתמשו בטכניקות לצביעת חלבונים כדי לחשוף את זהות התאים באורגנואידים שיצרו. בתמונה ניתן לראות ארבעה אורגנואידים של מערכת העצבים המרכזית בעובר, כאשר בסגול מסומנים חלבונים המזוהים עם התפתחות המוח הקדמי והאמצעי, בירוק – המוח האחורי, ובאדום – מרכז חוט השדרה

מהמוח ועד הזנב

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן וממכון ויצמן למדע פיתחו לראשונה מערכת עצבים מרכזית על שבב המדמה באופן נאמן את זו של העובר האנושי – מקצה חוט השדרה ועד למוח הקדמי
פרופ’ אורי רסובסקי וצוותו. צילום עצמי

דרך הגוף

חוקרים בוחנים אם פעילות גופנית אירובית, שמעלה את רמת האוקסיטוצין, הורמון האהבה והקשר בגוף, עשויה לשפר תפקוד חברתי של הסובלים מסכיזופרניה
גמילה מעישון. המחשה: depositphotos.com

בראש דאגותיהם

התקדמות משמעותית לקראת רפואה מתואמת אישית בתחום הפסיכיאטריה, בעזרת קסדה המעוררת גירוי אלקטרומגנטי של המוח.

הולכת-השולל הגדולה בהיסטוריה, הסיבה האמיתית למחירי הדיור והשיטה הגאונית ההופכת את מרבית האוכלוסייה לעבדים מודרניים

פרק תשיעי מתוך הספר: ״האדם החופשי – פסיכולוגיה אבולוציונית, חקר המוח והבנת הנפש״
המוח האנושי. המחשה: depositphotos.com

מענק של כמיליון דולר לצוות חוקרים שינסה לגלות מדוע המוח האנושי חזק יותר מאורגניזמים אחרים

חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קנטקי מאמינים שסוג חלבונים ספציפי, שטרם נחקר בעבר, מגביר מהותית את המורכבות המולקולרית במוח ומשפר את תפקודו. "לתגלית כזו עשויות להיות השלכות על חקר מחלות נוירולוגיות
פרופ' מיכל שוורץ. צילום: דוברות מכון ויצמן

פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן זכתה בפרס ישראל על מחקר הקשר בין מערכת החיסון למערכת העצבים

פרופ' שוורץ קראה תיגר על המוסכמה לפיה תאי עצב אינם מתחדשים או משתקמים, וגילתה כי מערכת החיסון מטפלת גם בהם. היא גם חקרה את מחסום הדם-מוח וגילתה כי הוא מונע
איך פועל קטמין: תרשים סכמטי של המנגנון החדש שהתגלה במחקר לצד המנגנון המוכר. מולקולת קטמין מעכבת באופן ישיר סוג מסוים של קולטנים למוליך העצבי גלוטמט (משמאל למעלה) ומייצרת תגובת שרשרת שמובילה לביטוי מוגבר של תעלות יוני אשלגן (KCNQ) בתאי עצב של מערכת הגלוטמט בהיפוקמפוס הקדמי (מימין)

לצלוח את התעלה: כיצד פועלת המולקולה הכי מבטיחה כיום לטיפול בדיכאון?

בעזרת שיטות מתקדמות לריצוף גנטי ברמת התא הבודד, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע מנגנון פעולה מולקולרי חדש של קטמין – ומראים כי שילובו עם תרופה נוספת עשוי להוביל לביצועים משופרים
פרופ' חיים סומפולינסקי. צילום דוד סאלם – זוג הפקות באדיבות פרס א.מ .ת

פרס גרובר לחקר המוח מטעם אוניברסיטת ייל הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית

הפרס ניתן לסומפולינסקי על תרומתו החלוצית למדעי המוח העיוניים והחישוביים. זוהי הפעם הראשונה שהפרס מוענק למדען ישראלי
המבוך שבנו החוקרים. איור: פרופ' אבי אביטל, אוניברסיטת חיפה

האם אנחנו נולדים חברתיים?

אינטראקציה ומגע עם העולם החיצון. המחשה: depositphotos.com 2011.

תחושת מגע

שילוב רב עוצמה של הנדסה, בינה מלאכותית וחקר המוח עשוי להוביל לעידן חדש ברפואה
פרופ' ליעד מודריק. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסקנה מפתיעה: אופן הניסוי קובע במידה רבה את תוצאת הניסוי

חוקרי מוח בחנו מחדש מאות ניסויים סותרים בנושא הקשר בין הפעילות המוחית לחוויה מודעת. בעולם המדע ישנן כיום ארבע תאוריות מובילות וסותרות שעוסקות בחקר המודעות והקשר לפעילות המוחית. במחקר החוקרים
מחלת ALS. איור:shutterstock

ארגז הכלים למלחמה בחלבוני ALS

חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות
להקת דגי זברה באקווריום. המחשה: depositphotos.com

מישהו לשחות איתו

כיצד דגי זברה יודעים לשחות בקבוצות?
מבנה תלת-ממדי של מולקולת התרופה סטמלנוטיד (ורוד) ויון סידן (ירוק) בכיס הקישור של קולטן ה-MC4

משחקי הרעב: מנגנון הפעולה של המתג במוח האחראי על תחושת השובע

הבנת המנגנון צפויה לסייע בפיתוח תרופות חדשות נגד השמנת יתר
"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

ההורמון אוקסיטוצין (בסגול) בנקודות ההפרשה בסינפסות (בירוק) במוחו השקוף של דג זברה מהונדס גנטית. פרופ' גיל לבקוביץ', מכון ויצמן

בועית האהבה

בעכברים מהונדסים גנטית, שחסרים את החלבון אימפורטין אלפא-5 (מימין), מולקולת ה-MeCP2 (באדום) המשפיעה על התנהגות חרדתית, נשארת מחוץ לגרעין (בכחול) של תאי העצב במוח, ולא חודרת לתוכו כמו בעכברים רגילים (משמאל). עיבוד ממוחשב של תמונה אשר צולמה באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מכון ויצמן

אין כניסה לחרדה

איור: pixabay.

מה אפשר ללמוד על המוח כאשר אנחנו מדברים עם עצמנו

מבוגרים שאומצו בילדותם בגיל רך מאוד בארץ אחרת מיטיבים ללמוד את שפת המולדת שלהם. איור: pixabay.

המוח זוכר שפות שלכאורה שכחנו בילדותנו

אילוסטרציה: pixabay.

הפעילות המוחית שלנו בזמן שינה יכולה להעיד מתי אנחנו חולמים

איור: pixabay.

כיצד אנחנו מקשרים זיכרונות זה לזה ומייצרים אסוציאציות

למוח של פרימטים יש יכולת מופלאה לזהות פרצופים. חוקרים מתחילים כעת לפצח את הקוד הזה. איור: Turinboy.

כיצד המוח מזהה פרצופים

"בדומה לבני אדם, היכולת של עטלפים למקם אחרים במרחב מהותית עבורם". צילום: ברוק פנטון.

אני והחבר'ה: כיצד המוח ממפה את המרחב החברתי

אילוסטרציה: pixabay.

היכן אנחנו? לאן אנו הולכים?

אילוסטרציה: pixabay.

התגלית שעשויה לסייע בחיזוי ואף במניעת אפילפסיה

אילוסטרציה: pixabay.

להבין את יכולות התודעה בעזרת חקר המוח

פרופ' אילן דינשטיין. מקור: אוניברסיטת בן-גוריון.

האם אתה חושב שהמוח שלך אמין?

הבדלים בין המינים במוח האנושי הובילו לתפיסה שמוחות הם זכריים או נקביים. מחקר מאת דפנה יואל מאוניברסיטת תל אביב ועמיתיה, מספר סיפור אחר. אילוסטרציה: pixabay.

האם יש "מוח נשי"?

תמונה לעמוד הראשי בלבד.

האופן שבו המוח מתמודד עם מידע שאינו מסונכרן בזמן

אילוסטרציה של תא לחץ במרכז הרפואי אסף הרופא. קרדיט: תמיר נוי, באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

טיפול בתא לחץ הביא לשיפור משמעותי בעכברים עם אלצהיימר

כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון? אילוסטרציה: pixabay.

כיצד המוח מציב גבולות לחיפוש בזיכרון?

המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים. אילוסטרציה: pixabay.

עייפות מאיטה את פעילות תאי המוח

אבחון מוקדם של אוטיזם עשוי לשפר את סיכויי ההצלחה של טיפולים עתידיים. (איור: מתוך המאמר של הזלט ועמיתיה, נייצ'ר, גיליון 542 - 348 | NATURE | VOL 542 | 16 FEBRUARY 2017LETTERdoi:10.1038/nature21369Early brain development in infants at high risk for autism spectrum disorder.

אוטיזם מתחיל חודשים רבים לפני שהתסמינים מופיעים

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו מנגנון למידה מוחי שעשוי בעתיד לחסוך לנו תהליכים מייגעים של שינון ותרגול החומר הנלמד. אילוסטרציה: pixabay.

מנגנון מוחי ללמידה מהירה

גרפן וזהב הופכים גלאי מוח ליעיל יותר. באדיבות: DGIST.

גלאי מוח המורכב מגרפן וזהב