עייפות מאיטה את פעילות תאי המוח

מחקר בינלאומי חדש, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מצא שדפוסי שינה "פולשים" לאזורים מסוימים במוח הער – תוצאות שבעתיד יוכלו לשמש כבסיס ל"ינשופי" עייפות בכבישים

המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים. אילוסטרציה: pixabay.
המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים. אילוסטרציה: pixabay.

במחקר חדש, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ומאוניברסיטת וויסקונסין מצאו שתאי העצב עצמם מאטים את תגובותיהם בזמן עייפות או חסך שינה.

המחקר הייחודי, שתוצאותיו התפרסמו ביום שני (6.11) בכתב העת Nature Medicine, הוא תוצר של שיתוף פעולה בינלאומי בהובלת ד"ר יובל ניר מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, בית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי סוראסקי תל אביב, ופרופ' יצחק פריד מ-UCLA, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי סוראסקי תל אביב, בשיתוף עם חוקרי השינה פרופ' קיארה סירלי וג'וליו טונוני מאוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון, תלמיד המחקר עמית מרמלשטיין מבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב וצוותי מחקר נוספים בפריז וב-UCLA.

"סקרים עדכניים מצביעים על כך שיותר מ-20% מתאונות הדרכים קשורות לעייפות בנהיגה, ו-28% מהנהגים דיווחו על הירדמות של ממש בזמן נהיגה בשנה האחרונה", מסביר ד"ר ניר. "בזמן חסך שינה, לעיתים קרובות אנו לא מצליחים להגיב ביעילות למתרחש סביבנו. בסיטואציות מסוימות, כמו במגדל הפיקוח או בחדר הניתוח, לטעויות מסוג זה יכולות להיות השלכות הרסניות. עם זאת, עד היום לא היה ברור כיצד חסך השינה משפיע על פעילות תאי עצב במוח".

"חלקים במוח נרדמו"

כדי לבדוק את המנגנון הנוירולוגי שמאחורי התגובות הלקויות בזמן חסך השינה, החוקרים ניצלו הזדמנות נדירה בה חולי אפילפסיה עוברים השתלה של אלקטרודות תוךמוחיות, במאמץ לאתר את האזור המוחי הגורם להתקפים. 12 מטופלים ב-UCLA, אשר אושפזו למשך שבוע בעת שהפעילות המוחית שלהם נרשמה, התנדבו למחקר ובמקרים מסוימים נשארו ערים כל הלילה.

למשתתפים במחקר הוצגו תמונות של דמויות ומקומות מפורסמים, והם נתבקשו לסווג את התמונות מהר ככל האפשר – במטרה לבדוק את ערנותם. בסדרה של למעלה מ-30 ניסויים, צוות החוקרים רשם את הפעילות החשמלית של קרוב ל-1,500 נוירונים במוח.

"המחקר העלה שבזמן חסך שינה, תגובת הנבדקים לתמונות נהייתה איטית, חלשה וארוכה מהרגיל",  מסביר פרופ' פריד. "הצלחנו להראות שבזמן הזה, גם תגובות של נוירונים בודדים באונה הטמפורלית – אזור המקושר עם תפיסה ראייתית וזיכרון – השתנו כתוצאה מהעייפות".

"חשוב להדגיש שמעידות אלו אינן תוצאה של מיקרו-שינה, המלווה בעצימת עיניים, מה שנקרא אצלנו 'התעפצות'", מוסיף ד"ר ניר. "כאן הנבדקים הישירו מבט לתמונה, בשעה שחלקים ספציפיים במוח שלהם פשוט נרדמו".

המבט הייחודי לגבי פעילות המוח האנושי, שהתאפשר במחקר זה, חושף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכים של קבלת החלטות ושליטה על שרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. ככזה, המחקר מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות בכבישים.

"כשאנו עייפים, גלי מוח דמויי-שינה 'פולשים' לפעילות המוח הער בזמן שאנחנו מבצעים משימות, הרבה לפני שאנחנו נרדמים ממש, או סתם עוצמים את העיניים", מסכם ד"ר ניר. "מאחר שהנהיגה בזמן עייפות מסוכנת ממש כמו נהיגה בשכרות, אנחנו מקווים שהמחקר החדש ישמש כבסיס למדידה אובייקטיבית של גלי השינה המתעצמים, כמו 'הינשופים' שמודדים את ריכוז האלכוהול בדם – לפני שהעייפות הזאת הופכת למסכנת חיים".

למאמר המלא

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. כשנהג עייף פוגש שוטר, כל האנדרנלין עולה לו למוח, ושום "ינשוף" לא יוכל לזהות שהוא היה פעם עייף…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן