סיקור מקיף

הפעילות המוחית שלנו בזמן שינה יכולה להעיד מתי אנחנו חולמים

“אזור חם” במוח החולם מספק הצצה אל המודעות

אילוסטרציה: pixabay.
אילוסטרציה: pixabay.

מאת טניה לואיס, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 17.09.2017

“לישון, אולי לחלום” – שייקספיר אולי לא התכוון בדיוק למסעותינו הליליים לעולמות אחרים, אבל אין בכך כדי לגרוע מן המסתורין או מן החשיבות של החלומות.

השינה נותנת למדע דרך לבחון את המודעות בכל צורותיה השונות, מחלומות מוחשיים ועד אי-מודעות מוחלטת, אומר מדען המוח בנג’מין ביירד. כשנבדק ישן, החוקרים יכולים לבודד את חוויית המודעות מהשפעתם המפריעה של החושים.

בניסיון שנעשה לאחרונה להציץ אל תוך המוח הישן, השתמשו ביירד ומומחה המודעות החשוב ג’וליו טונוני, שניהם מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון, ועמיתיהם באלקטרודות קרקפת כדי להקליט גלי מוח של נבדקים ישנים באלקטרואנצפלגורפיה בצפיפות גבוהה. הם העירו את הנבדקים לעיתים תכופות ושאלו אותם אם חלמו, ואם כן, על מה. בניסוי אחד מכלל הניסויים הם ליקטו כ-200 דיווחים כאלה מ-32 נבדקים, ובניסוי אחר הוסיפו על כך עוד 800 דיווחים מפי קבוצה קטנה יותר של נבדקים שאומנו במיוחד בדיווח על חלומות.

צוות החוקרים זיהה “אזור חם” בחלקה האחורי של קליפת המוח, סמוך לדופן האחורי של הגולגולת. באזור הזה פחתו גלי המוח בעלי תדר נמוך (הקשורים לחוסר הכרה), ואילו פעילות של גלים בעלי תדר גבוה התגברה סמוך לדיווח על חלימה – גם אם זה היה מלווה בתנועות עין מהירות (REM) וגם אם לא. (בניגוד לדעה הרווחת, החלימה יכולה להתרחש גם בזמן REM וגם לא.) הממצאים תוארו ב-Nature Neuroscience.

בניסוי שלישי, שנעשה בשבעה נבדקים, המדענים חזו בדיוק של 87%  אם הנבדק חלם או לא. יותר מזה, נמצא קשר בין פעילות גלי מוח באזורים מסוימים ובין תוכני חלום מסוימים כמו מקומות, פנים ודיבור. מדובר באזורים המופעלים גם בזמן ערות. “לא ניסינו ממש לחזות תוכן [של חלום] במחקר הזה,” אומר ביירד. אבל זה יהיה “כיוון אפשרי” מעניין.

הגישה הזאת מדגימה “מודל חדשני ומגניב מאוד,” אומר מדען המוח כריסטוף קוך ממכון אלן למדעי המוח בסיאטל, שלא היה מעורב במחקרים, חבר בוועד המייעץ של סיינטיפיק אמריקן. לדבריו, הגילוי שפעילות הקשורה בחלימה מרוכזת בחלק האחורי של המוח מפתיע. שכן הסברה המקובלת היא שהמודעות נרקמת באזורים מצחיים-קודקודיים. אחת המגבלות של המחקר הוא הזמן שעובר בין התעוררות הנבדק לבין דיווחו על החלום. בסופו של דבר, אומר קוך, “אנחנו רוצים להתקרב כמה שיותר לחוויה עצמה.”

עוד בנושא באתר הידען:

2 תגובות

  1. איך שאני רואה את זה…

    הדרך לסייר בעולמות החלום
    היא…
    להבין שאנו כאן, בעכשיו,חולמים.
    שהחלום הוא בסה״כ נקודת מבט של נקודת המודעות שהננו.
    אני עכשיו חולם. כמה שהמציאות שלי נראת מציאותית – היא אכן מציאותית! ועדיין רק מציאות אחת מאינסוף, רק נקודת מבט אחת מאינסוף.
    פעם אנשים חשבו שאנחנו מרכז העולם והכל סובב סביבנו, כשהומצא הטלסקופ וניתנה לנו נקודת מבט שונה הבנו ש…
    ועדיין היה קשה לרבים להאמין…
    ברגע שאני יודע, עמוקות, שאני חולם כאן ועכשיו,
    הידיעה הופכת לאמונה ואז…
    קסם,
    משהו השתנה,
    מצב חדש –
    בחלום אני יודע שאני חולם!!!
    מה השתנה?
    עולם ומלואו,
    כי כאשר אני יודע בחלום שאני חולם מגוון האפשרויות שלי עצום,
    אני יכול לנוע בזמן ובמרחב כרצוני.
    והסיבה לכך, שזה הוויתו של גוף האור שלנו, הוא גמיש לכל מחשבה שלנו,
    אנחנו רוצים לחזות בדפי ההיסטוריה – הולך…
    אנחנו רוצים לבקר בכוכב אחר – הולך…
    אנחנו רוצים לראות את עצמנו כגוף פיזי טרוד בדרמות הדאגות שלנו – הולך…
    גוף האור בממד החלום מאד גמיש,
    אבל אין שקר בממד החלום,
    אנו מקבלים את המציאות או בוראים את המציאות של כל אותם דברים בהם אנו מאמינים באמת,
    וגם אם אנו לא מאמינים בכלום – המודעות הסביבתית תיקח אותנו על גבה, כי הרשנו לה או נכנענו לה.
    וקיבלנו חלום שבכלל לא מגיע לנו…
    אז אולי כדאי שלא נזכור את החלומות?
    הכי קל.
    לעצמי האגו שלנו בכל אופן.
    אבל הלב, הלב,
    לוחש לנו בעדינות, שאנו יכולים יותר,ראויים ליותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.