מכון ויצמן

גנום תא סרטני. איור: shutterstock

סמנים ביולוגיים שעשויים לנבא את סיכויי ההצלחה של טיפול אימונותרפי בסרטן

  • אין תגובות
מטע זיתים נגוע בחיידק Xylella fastidiosaבמחוז פוליה באיטליה. החיידק פוגע בזרימת הנוזלים בעצים וגורם התייבשות. צילום: shutterstock

חקלאים ונגיפים נגד חיידקים

  • תגובה אחת
כאשר התגלו לראשונה מקטעים לא-מסודרים במולקולות חלבון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדענים נהגו לחתוך ולזרוק אותם. איור: מעבדתו של ד"ר האגן הופמן, מכון ויצמן

לא מסודרים ולא במקרה

  • אין תגובות
שונית האלמוגים באילת. צילום: Daviddarom / Wikimedia.

המעטים והמהירים

  • תגובה אחת
עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

  • 7 תגובות
ד"ר עמנואל לוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

שלושה חוקרים צעירים זכו בפרס בלווטניק – "בשל תגליות יוצאות דופן"

  • אין תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

חיפוש אחר השורשים הגנטיים של ALS בטריטוריות חדשות

  • 3 תגובות
החלק הפעיל של המולקולה "ארנספט" (חוטים בצבעי הקשת) נקשר לקולטן של הנגיף מצ'וּפּו (באפור). מלכודת דבש

מולקולה אשר מנטרלת ביעילות נגיפים קטלניים העוברים מבעלי-חיים לבני-אדם

  • 2 תגובות
ננו-צינורית מהתרכובת טונגסטן דיסולפיד. הצינוריות הראשונות שיצר פרופ' טנא

צינוריות השֶׁמֶשׁ

  • 3 תגובות
מפת חום במערכת גרפן הנתונה בשדה מגנטי חזק. בשוליים – טבעות שנוצרו מהתנגשות אלקטרונים בפגמים אטומיים בודדים

ממצאים חדשים מציגים תמונה מדויקת יותר של זרימת אלקטרונים במצבים קוונטיים

  • 2 תגובות
סכרת הריונית. איור: shutterstock

אלגוריתם יאפשר זיהוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית

  • אין תגובות
הדגמות של השיטה החדשה (שורה תחתונה) המאפשרת להתקרב למבנה העצמים הנחקרים (שורה עליונה) בתוך 100 ננו-שניות

אור הולך ושב

  • 2 תגובות
כיראליות. איור: יובל רוביצ'ק, עבור דוברות מכון ויצמן

גבולות הגזרה: עד כמה עמוק טבועה תופעת הכיראליות במולקולות?

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר ענת בהט ופרופ' רבקה דיקשטיין. פוגעות בחופש הביטוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא נותנים לגֵּן להתבטא

  • אין תגובות
חיידקים המקבעים דו תחמוצת הפחמן מהאוויר. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני בלבד ובונים את כל הביומסה של גופם מפחמן שמקורו באוויר

  • 7 תגובות
הדמיה של הניסוי שבו התקבלו התמונות הראשונות של גביש אלקטרוני קוונטי, שקיומו נחזה לפני 80 שנה. החוקרים ראו אלקטרונים המסודרים כפנינים במחרוזת (כדורים אדומים) לאורך ננו-חוט. כדי לצפות באלקטרונים מבלי להשפיע עליהם, אלקטרון בודד (בירוק) שנישא באמצעות ננו-חוט נוסף שימש כחישן (גלאי סורק) שזיהה את השדות החשמליים שיוצרים האלקטרונים בגביש

כמו אלקטרון על תיל

  • 6 תגובות
הדמיה של המערכת שפותחה ונבנתה לצורך הניסוי. מעבדתו של פרופ' אד נרייביצ'יוס, מכון ויצמן

המלכודת

  • 9 תגובות
חרוט ארסי בפעולה. מחסל במהירות וביעילות דגים, תולעים ועוברי אורח אחרים הנקרים בדרכו

עקיצת החילזון

  • תגובה אחת
דימות תהודה מגנטית של נבדקת ללא פקעת הרחה (מימין) ונבדקת עם פקעת הרחה (משמאל). שתיהן עם חוש ריח תקין לגמרי

שמאל, ימין וחוש הריח: לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן פקעת הרחה

  • אין תגובות
ארבעה עכברים בכלוב מצוייד מפגינים 60 התנהגויות שונות להערכה. מעבדתו של פרופ' אלון חן, מכון ויצמן

אופי של עכבר: מדעני מכון ויצמן פיתחו מבחן אישיות לבעלי-חיים

  • אין תגובות
זיהוי פנים. Image by teguhjati pras from Pixabay

חוקרים מויצמן גילו התאמה בין דפוסי קידוד פנים במוח האדם ובמערכות בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

"כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים"

  • 3 תגובות
ד"ר איתי תירוש וג'ולי לאפי. סרטן המוח הנפוץ והאלים ביותר

כנגד ארבעה תאים – מדוע אין כיום בנמצא תרופה יעילה לטיפול בסרטן המוח מסוג גליובלסטומה?

  • אין תגובות
החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

  • אין תגובות
ריאות של עכבר לא מטופל עם סרקומה על-שם יואינג (משמאל) המכילות תאי סרטן רבים (המסומנים בצבעים זוהרים) שהתפשטו מהעצמות, לעומת ריאות נקיות כמעט לגמרי של עכבר אשר טופל בתרופה המפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים (מימין)

נחשפו הגורמים להתפשטות סרטן העצמות על-שם יואינג

  • אין תגובות
דוגמה לריצוף בר שגיא שנוצר ממתומן שווה-צלעות בשלוש חזרות

ריצוף אמיתי עם משולשים בעלי דמיון עצמי

  • 3 תגובות
גידול סרטן העור (מלנומה). מתוך ויקיפדיה

סיכויי ההצלחה של אימונותרפיה תלויים במידת ההטרוגניות של הגידול הסרטני

  • תגובה אחת
תרשים של האינטראקציה המרחבית בין אזורי הבקרה בדי-אן-אי לבין הגנים המבוקרים. ה"מדווחים" (באדום ובירוק) חושפים אינטראקציות אלה. מעבדתו של ד"ר יונתן שטנצלר, מכון ויצמן

תא בעקבות גורלו

  • תגובה אחת
צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

  • אין תגובות
פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

  • אין תגובות
מחלה ממבט ראשון: כשתא של המערכת החיסונית (מקרופאג, בכחול) פוגש חיידק (באדום), יש משמעות מכרעת להתרחשויות ב-48-24 השעות הראשונות

אלגוריתם שעשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת

  • אין תגובות
מימין: ד"ר רונית ניר, רן שחר, מיגל אנגל גרסיה-קמפוס, ד"ר מודי ספרא, ד"ר שרית אדלהייט-פלור וד"ר שרגא שוורץ. יש הרבה תגים בתא. צילום: דוברות מכון ויצמן

תג הזהב: כיצד פועל התג הכימי m6A המעורב בבקרה על הגנום האנושי?

  • אין תגובות
תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

  • 2 תגובות
קצף גלים לחופי הים הבלטי. צילום: shutterstock

מה הייתה טמפרטורת המים באוקיינוס הקדום?

  • 7 תגובות
הדלקת תאי מוח רבים בו זמנית בהיפוקמפוס. איור: מעבדתו של פרופ' רפי מלאך, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו במוח האדם דפוס פעילות הניצב בבסיס תהליך ההיזכרות

  • אין תגובות
טלסקופ החלל הישראלי המתוכנן אולטראסאט (Ultrasat)בהובלת מכון ויצמן

מכון ויצמן וסוכנות החלל מכריזות על טלסקופ החלל אולטראסאט שישמש לאיתור אירועים אלימים ביקום

  • 2 תגובות
ההורמון אוקסיטוצין (בסגול) בנקודות ההפרשה בסינפסות (בירוק) במוחו השקוף של דג זברה מהונדס גנטית. פרופ' גיל לבקוביץ', מכון ויצמן

בועית האהבה

  • אין תגובות
והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים. איור: מעבדתו של ד"ר הלל אהרוני, מכון ויצמן

מה משותף לגבישים נוזליים ולהיווצרות קמטים?

  • אין תגובות
מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

  • תגובה אחת
איפוגרפיקה המראה את איזור החיים סביב כןכב הלכת Teegarden בשני תרחישים שמרני ואופטימי, בהשוואה למערכת השמש שלנו ולכוכבי לכת אחרים שהתגלו באיזור החיים של הכוכב שלהם. קנה המידה מנורמל לגודלה של מערכת השמש שלנו. בפועל כוכבי הלכת Teegarden b ו-Teegarden c הרבה יותר קרובים לשמש שלהם. איור: C. Harman

"שני כוכבי הלכת שהתגלו השבוע סובבים ננס אדום בקרבת השמש הם מועמדים טובים לחיפוש אחר חיים"

  • 11 תגובות
פוטנציאל טוב לקיום חיים. הננס האדום טיגרדן ושני כוכבי הלכת, לצד מערכת השמש שלנו | איור: אוניברסיטת גטינגן

מדענים גילו ראיות להימצאות שני כוכבי לכת דמויי ארץ סביב שמש קטנה המרוחקת רק 12.5 שנות אור מאיתנו

  • 5 תגובות
הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

  • אין תגובות
תאי גזע יוצרי דם של עכבר בתרבית. מימין: התאים לא התמיינו לתאי דם לאחר שהושבתה בהם פעילותו של Mettl3. משמאל: תאי הגזע שלא הונדסו, התמיינו בתוך זמן קצר לתאי דם בוגרים מסוגים שונים

להרוג את תאי הדם הסרטניים – מבלי לפגוע בתאי הגזע הבריאים

  • אין תגובות
מבנה של מולקולת חלבון. איור: shutterstock

חלבון: יתרון וחיסרון

  • 2 תגובות
פרופ' לוסיו פרידמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

אפשר "לצפות" בחילוף החומרים במוח באמצעות MRI

  • 2 תגובות
גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

  • אין תגובות
אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

  • תגובה אחת
ננו טכנולוגיה. איור: shutterstock

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

  • אין תגובות
ד"ר אורן רז העלה רעיון לדרך חדשה לעקוף את בעיית שחזור הפאזה: לשלב שני הבזקי לייזר אולטרה-מהירים ולמדוד אותם ביחד, כך שהשילוב בין השניים יפעל כהולוגרמה

צורת ההבזק – איך למדוד תופעה מהירה מאוד באמצעות גלאי איטי בהרבה

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר נעם שטרן-גינוסר, אהרן נחשון, ג'ולי טאי-שמידל ורוני וינקלר. אורחים לא קרואים. צילום: דוברות מכון ויצמן

מדוע קיים בתאים בריאים מנגנון המאפשר לנגיפים להתרבות ולהפיץ את עצמם?

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש