שלושה חוקרים צעירים זכו בפרס בלווטניק – "בשל תגליות יוצאות דופן"

פרסי בלווטניק למדענים צעירים מוענקים זו השנה השלישית בישראל: שלושת החוקרים יזכו כל אחד במענק בסך 100 אלף דולר

ד"ר גיא רוטבלום. צילום: דוברות מכון ויצמן
ד"ר גיא רוטבלום. צילום: דוברות מכון ויצמן

קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום, זו השנה השלישית, על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2020. פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים צעירים ומבטיחים בשל הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 עבור מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים – מדעי החיים, כימיה, ומדעי הפיזיקה וההנדסה.

במדעי הפיזיקה וההנדסה: ד"ר גיא רוטבלום (39), פרופ' חבר במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מכון ויצמן למדע. במדעי החיים: ד"ר איגור אוליצקי (39), מדען בכיר, המחלקה לבקרה ביולוגית, מכון ויצמן למדע. בכימיה: ד"ר עמנואל לוי (39), מדען בכיר, המחלקה לביולוגיה מבנית בפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע.

פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2020 יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-29 במרץ 2020. הזוכים יצטרפו לקבוצה מובחרת של צעירים וצעירות ישראליים, מאוניברסיטת תל אביב, מהטכניון וממכון ויצמן למדע, אשר זכו בפרסי בלווטניק בישראל החל משנת 2017. כמו כן, חתני הפרס יצטרפו לקהילת המדענים הבינלאומית של בלווטניק, המונה עד כה 294 חברים מרחבי העולם. הם יזכו להשתתף מדי קיץ בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק בניו יורק, שבו מתכנסים חתני הפרס בעבר ובהווה כדי לחלוק רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי-תחומים.

ד"ר גיא רוטבלום, פרופ' חבר במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מכון ויצמן למדע, עוסק בתחום הביג דטה. בנימוקי וועדת הפרס נכתב: "בעידן המידע המודרני של מיחשוב ענן, "ביג דאטה", בינה מלאכותית ולמידת מכונה, צצו סוגיות חדשות הנוגעות לפרטיות וביטחון מידע. ד"ר גיא רוטבלום מפתח תיאוריות המתמודדות עם הסוגיות הבוערות הללו ועם החששות החברתיים שהן מעוררות. עבודתו לא רק שקידמה את ההבנה שלנו לגבי המגבלות הבסיסיות של מערכות מיחשוב הענן ושיטות למידת מכונה, אלא גם השפיעה על התפתחותם של אלגוריתמים ופרוטוקולים חדשים בתחומים הללו. למשל, הוא פיתח תיאוריה המאפשרת לאמת ביעילות חישובים שבוצעו בענן, אשר השפיעה על הפיתוח המתמשך של פרוטוקולים של אימות. הוא פיתח גם אלגוריתם חדשני המונע דליפה של מידע פרטי ורגיש ממערכי ביג-דאטה כמו רשומות רפואיות או נתוני מפקד אוכלוסין."

ד"ר איגור אוליצקי. צילום: דוברות מכון ויצמן
ד"ר איגור אוליצקי. צילום: דוברות מכון ויצמן

ד"ר איגור אוליצקי, מדען בכיר, המחלקה לבקרה ביולוגית, מכון ויצמן למדע חוקר אזורים לא ממופים בגנום האנושי ובודק כיצד סוג מיוחד של מידע גנטי – מולקולות RNA ארוכות לא-מקודדות (IncRNA) – משפיע על בריאות האדם. "להבנה כיצד, מתי והיכן מולקולות IncRNA פעילות בגופנו יש השלכות מהותיות על פיתוח תרופות חדשות ועל טיפול במחלות. מולקולות ה- IncRNA ייחודיות, מכיוון שבניגוד למולקולות RNA רגילות הן אינן מכילות מידע לייצור חלבונים. תפקידן העיקרי הוא לשלוט בביטוי של גנים שונים. ד"ר אוליצקי פיצח את האופן שבו מולקולות IncRNA פועלות בתאים ובאורגניזמים באמצעות שילוב שיטות ניסוי חדשניות ופיתוח אלגוריתמים חישוביים. בדרך זו הוא גילה באופן יצירתי את הפוטנציאל לשימוש במולקולות IncRNA הן כאמצעים מרפאים והן כמטרות שעשויות לסלול את הדרך לטיפול במחלות כמו סרטן, פגיעות מוחיות ואפילפסיה".

ד"ר עמנואל לוי. צילום: דוברות מכון ויצמן
ד"ר עמנואל לוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

ד"ר עמנואל לוי, מדען בכיר, המחלקה לביולוגיה מבנית בפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע עוסק בחקר החלבונים: "תהליכי חיים מבוססים על כוריאוגרפיה מורכבת בין עשרות מיליוני חלבונים המהווים את התשתית של תאים. ההתקדמות הטכנולוגית האחרונה חשפה את רשימת החלבונים הקיימים בתאים ואורגניזמים שונים. עם זאת, הבנת האופן בו אבני הבניין הללו מתאספים ועובדים יחד זו משימה מאתגרת במיוחד. ד"ר לוי פיתח גישות חדשניות לחקור את החלבונים ואת המבנה שלהם בתאים, במיוחד ביחס לאופן בו מוטציות יכולות לעורר צברי חלבון חדשים. ממצאיו מראים כי מכלולי חלבון חדשים נוצרים לעיתים קרובות במהלך האבולוציה, גם בבריאות וגם בחולי. בנוסף, לוי פיתח מתודולוגיות חישוביות וביוכימיות שמאפשרות להסביר את העקרונות השולטים בארגון העצמי של חלבונים, וכך ייצר רעיונות מקוריים וכלים משמעותיים למחקר ולהבנה של התשתית המולקולרית של תאים חיים." כותבים חברי וועדת הפרס.

"הכרה ותמיכה במדענים מבטיחים בשלבי הקריירה המוקדמים שלהם חיוניות על מנת להבטיח שימצו באורח מירבי את כשרונותיהם ואת ההשפעה של מחקריהם בעתיד", מסר לן בלווטניק, מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "מזה עשורים אחדים ישראל היא מעצמה של פריצות דרך מדעיות וחדשנות טכנולוגית. שלושת המדענים הצעירים הזוכים בפרס הם דוגמא מצוינת לפוטנציאל העצום של הכישרון המדעי הישראלי".
אליס רובינשטיין, נשיא האקדמיה למדעים של ניו יורק, מסר: "החל מחקר אזורים לא מוגדרים של הגנום האנושי ומיפוי ארגון החלבון של התאים, ועד לשיפור האבטחה והיעילות של מחשוב הענן, חתני פרסי בלווטניק השנה יצרו שיטות חדשות לקידום תחומי המחקר שלהם והחברה בכללותה. אנו נרגשים עבור מכון ויצמן למדע על הכבוד שהוא זוכה לו בשנת 2020".

פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה כי "יחד עם קרן משפחת בלווטניק והאקדמיה למדעים של ניו יורק, אנו שמחים להוקיר את המדענים הישראליים המצוינים הללו על הישגיהם. ההתמדה, הנחישות והמסירות בצד הכישרון הגדול הביאו אותם לפרוץ את גבולות המדע, ולזכות בהכרה של הפרס היוקרתי הזה".

השנה הוגשו 36 מועמדים ומועמדות לפרס משבע אוניברסיטאות בישראל. חברי המועצה המדעית של הפרס, בהם נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ויושבי ראש הוועדה – חתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר ונשיא האקדמיה למדעים של ניו יורק, הוזמנו גם הם להציע מועמדים. ועדת שיפוט הכוללת מדענים מובילים בישראל מכל קטגוריה בחרה באופן עצמאי את שלושת הזוכים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן