מכון ויצמן וסוכנות החלל מכריזות על טלסקופ החלל אולטראסאט שישמש לאיתור אירועים אלימים ביקום

פרופ' אלי וקסמן, המדען הראשי של פרויקט אולטרסאט אומר בשיחה עם אתר הידען כי אולטרסאט יסתכל על השמים בתחום האולטרה סגול ובשדה ראיה רחב, ויהיה ראשון מסוגו * תחום חקר האירועים החולפים הולך להוביל את האסטרונומיה בעשור הקרוב והקבוצה הישראלית, שהעלתה את הרעיון גם תהיה מוכנה הרבה לפני האחרים

טלסקופ החלל הישראלי המתוכנן אולטראסאט (Ultrasat)בהובלת מכון ויצמן
טלסקופ החלל הישראלי המתוכנן אולטראסאט (Ultrasat)בהובלת מכון ויצמן

מכון ויצמן וסוכנות החלל מכריזות על טלסקופ החלל אולטראסאט (Ultrasat) שישמש לאיתור אירועים אלימים ביקום ויסייע לענות על שאלות בסיסיות בתחום האסטרופיזיקה והידע שלנו על היקום בכלל.
הטלסקופ, שמשקלו יהיה כ-160 ק"ג עתיד להיבנות בישראל בארבע השנים הקרובות. לפי התוכנית הוא ישוגר לחלל ב-2023 כשעל-גביו טלסקופ חלל שיאפשר לראות את היקום כפי שלא נראה עד כה: הוא יפעל בתחום האור שבדרך כלל לא נראה לעין (על-סגול) עם שדה ראייה רחב במיוחד.
באחרונה סיכמו מכון ויצמן למדע וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה להתחיל את העבודות בספטמבר הקרוב, במקביל להשקעת מאמצים להבטחת התקציב עבור הפרויקט כולו. מרכז המחקר DESY של איגוד מרכזי המחקר הגרמני הלמהולץ הבטיח גם הוא באחרונה את תמיכתו והשתתפותו בבניית הלוויין. כמו כן, מתנהל משא ומתן עם סוכנויות חלל בין-לאומיות גדולות להשתתפותן בפרויקט, שעלותו במשך ארבע שנות תכנון, בנייה ושיגור צפויה להגיע לכ-70 מיליון דולר.

פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, המדען הראשי ויוזם פרויקט אולטראסאט אומר בשיחה עם אתר הידען כי אולטרסאט יסתכל על השמים בתחום האולטרה סגול ובשדה ראיה רחב, ויהיה ראשון מסוגו. "זה המצפה המדעי הראשון של ישראל, כלומר הלווין הראשון שאיננו לווין תצפית כדור הארץ, ויש לו שתי תכונות ייחודיות – שדה ראיה רחב מאוד, והיכולת לצפות בתחום העל-סגול (אולטרה סגול) שאי אפשר לצפות בו מכדור הארץ.

האירועים האסטרופיזיקליים האלימים כדוגמת פיצוץ כוכבים, התנגשות כוכבים, קריעה של כוכבים על ידי חורים שחורים הם אירועים חמים מאוד בהתחלה ולכן פולטים הרבה קרינה בעל-סגול. יש יתרון למחקר בתחום העל-סגול. בשלב הראשון של האירוע משתחרר הרבה אור בתחום העל-סגול והם נראים בהירים במכשירים המכוונים לתדרים אלה. והמדידה באולטרה סגול נותנת לנו הרבה אינפורמציה שאי אפשר לקבל מהמדידות שעושים מהקרקע מתצפיות בתחום האור הנראה.
שדה הראיה הרחב הרבה יותר מזה של טלסקופים מקובלים יאפשר לנו לגלות אירועים חולפים: פיצוצים שמופיעים ונעלמים. כדי לתפוס אותם צריך שדה ראיה רחב, כשאתה מסתכל על השמים עם קשית ההסתברות שתצפה למקום הנכון בזמן הנכון כאשר מתרחש פיצוץ היא קטנה ביותר. לכן נדרש שדה ראיה רחב.

"התופעה המכונה Transient Astronomy, אסטרונומיה של אירועים חולפים הופכת להיות מרכיב מרכזי מאוד באסטרופיזיקה ובאסטרונומיה משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שמדובר ברצון לענות על השאלות המדעיות הבסיסיות ביותר כגון כיצד נוצרים וגדלים חורים שחורים ואיך הם משפיעים על הסביבה שלהם, איפה ביקום נוצרו היסודות המאוד כבדים מעל ברזל זהב, אורניום וכדומה, איך כוכבים מתפוצצים ומה קצב ההתפשטות הנוכחי של היקום."

"השאלות האלה היו איתנו זמן רב. אבל כעת הושלמו התפתחויות טכנולוגיות שמאפשרות לבנות טלסקופים עם שדות ראיה רחבים מאוד שחייבים להשתמש בהם כדי שיהיה סיכוי למצוא את התופעות החולפות האלה בשמים." אומר פרופ' וקסמן. "בכל העולם נעשים מאמצים לבנות טלסקופי סקרים בעלי שדה ראיה רחב שיגלו עצמים חולפים, אבל הרוב נעזרים בטלסקופים קרקעיים שיכולים לראות באור הנראה ובתת-אדום. אנו נוכל להוביל את התחום בזכות העובדה שהמצפה שלנו נמצא בחלל, שיש לו שדה ראיה רחב מאוד, והוא צופה בעל-סגול. הוא יוכל לצפות בנפח חלל גדול פי מאה מכל מצפה אחר מסוגו שקיים היום, ויהיה דומה לפרויקט הגדול ביותר המתוכנן בארה"ב בשנת 2022 אך הוא יפעל בתחום האופטי."

המטרה שלנו היא לגלות את האירוע, למדוד את הקרינה ממנו ולספק את המיקום שלו בדיוק מספיק גבוה כך שנדע באיזה גלקסיה הוא התרחש ושנוכל להפיץ את המיקום שלו לאסטרונומים בכל העולם שיסתכלו באורכי גל אחרים ימדדו את ההרכב הסקטפטרלי ועוד.

אל אלה נוסף ההיבט הישראלי: "היסטורית אנחנו הראשונים שהבנו שמבחינה מדעית יש הרבה יתרונות להסתכל באולטרה סגול, ושהדבר אפשרי טכנולוגית. הצענו לבנות לווין קטן שיוכל לממש זאת בטכנולוגיות ישראלית. היכולת של התעשיה האווירית ואלאופ לבנות לווינים קטנים בסדר גודל של מאה מיליון דולר במקום במיליארד.אנו מראים שאפשר להוביל את המחקר בתחום הזה תוך שימוש בלווין זול יחסית, קטן יחסית ופורץ דרך ומבוסס על היכולות של התעשיות הישראליות שיודעות לבנות לוויינים קטנים, בפרט התעשיה האווירית."

לסיכום אומר פרופ' וקסמן כי אולטראסאט יפעל בחזית המחקר העולמי בתחום ויציב את ישראל בעמדת הובלה בתחום הכי חשוב של האסטרופיזיקה בעשור הקרוב וייתן תשובות לשאלות הבסיסיות הכי מענינות ומטרידות אותנו. מעבר להיבט המדעי הוא יחשוף את התעשיה הישראלית בצורה חזקה מאוד לעולם בעיקר את הנסיון שלה בבניית לווינים קטנים יחסית. "אולטראסאט מחזק מאוד את המעמד של ישראל מכמה היבטים – הפרופיל המדעי של משימה יהיה גבוה מאוד, כל העולם ישמע על הממצאים שלה שיניעו מיידית חוקרים בכל העולם. הוא גם יסייע לייצר שיתופי פעולה עם תעשיות מובילות בעולם והסוכנויות המובילות בעולם כמו סוכנות החלל האירופית שזמן רב מנסים ליצור איתה שיתוף פעולה. כמו כן החשיפה של התוצאות המדעיות והיכול תבטכנולוגיות ישראליות תהיה לזה המשוך לדעתי הרבה ישראלים צעירים לחינוך מדעי וטכנולוגי. זו מטרה חשובה בפני עצמה."

בשיחה עם אתר הידען עונה מנהל סוכנות החלל אבי בלסברגר על השאלה מה לישראל ולטלסקופי חלל: "התעניינות באסטרופיזיקה תמיד היתה חלק מההתעניינות של סוכנויות חלל, זה פרויקט פורץ דרך בתחום האסטרופיזיקה שמובילים אותו מכון ויצמן. כבר קיים תכן ראשוני שעובדים עליו שנים, התעשייה האווירית תוביל את התהליך והטלסקופ יפותח וייוצר בחברת אל אופ."

יצויין כי במשך עשרים שנה עמלו אוניברסיטת תל אביב וסוכנות החלל הישראלית לקדם בניית לוויין שיצפה בתחום האולטרה סגול טאווקס (Tauvex. בהמשך הוא שונמך לכדי טלסקופ שיוצב בלוויין הודי, ואולם מסיבות של משקל הורד הטלסקופ מהלווין לפני השיגור. השיגור נכשל, המשגר והלווינים שעליו התפרקו באטמוספירה.אמנם טלסקופ טאווקס ניצל אך לא נמצא לוויין אחר שניתן יהיה לצרפו אליו והפרויקט בוטל.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. שייצרו שניים, השני ישמש רזרבה למקרה של תקלה בשיגור של הראשון, כמו שקרה בשיגור של עמוס-6. הרי עיקר העלויות הן התכנון והפיתוח, עלות החומרים מהם עשוי הלווין היא שולית. בתוספת תקציב של כ-20%-25% ניתן ליצר לווין רזרבי שיבטיח את הצלחת השיגור, בלו"ז המתוכנן המקורי.

  2. שייצרו שניים, השני ישמש רזרבה למקרה של תקלה בשיגור של הראשון, כמו שקרה בשיגור של עמוס-6. הרי עיקר העלויות הן התכנון והפיתוח, עלות החומרים מהם עשוי הלווין היא שולית. בתוספת תקציב של כ-20%-25% ניתן ליצר לווין רזרבי שיבטיח את הצלחת השיגור, בלו"ז המתוכנן המקורי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן