מדעני מכון ויצמן למדע הראו כיצד אפשר להחזיר לעכברים מזדקנים את התכונות האופייניות לצעירים
מי מאיתנו לא חולם לחזור ולהיות צעיר יותר, בריא יותר, מלא מרץ יותר (בתנאי, כמובן, שחוכמת הניסיון שצברנו תישאר ברשותנו, גם ב”סיבוב השני”). החלום הזה עשוי אולי להתגשם בעתיד, במידה מסוימת. התקווה מחממת הלב הזאת נובעת מתוצאות מחקר שהובילו פרופ’ ולרי קריז’נובסקי וחבר קבוצת המחקר שלו, ד”ר יוסי עובדיה, במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע. תוצאות המחקר פורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Communications.
המחקר יצא לדרכו כאשר המדענים ביקשו לבחון כיצד המערכת החיסונית גורמת למותם של תאים מזדקנים, התאים הפגומים בגוף שפעילותם משתבשת. פעילות זו של המערכת החיסונית, שהיא מעין “ניקוי” של תאים מזדקנים בגוף, מתווכת באמצעות ביטוי של גן מסוים בתאי המערכת החיסונית. המחקר בוצע בעכברים שבגופם חסר הגן הזה. המדענים אפיינו עכברים אלה בגיל שנתיים, וגילו שבגופם מצטברים הרבה יותר תאים מזדקנים, בהשוואה לעכברים שבהם מנגנון ה”סילוק” של התאים המזדקנים פועל כראוי. כתוצאה מכך, העכברים סובלים מדלקות כרוניות ומירידה בתפקוד מערכות שונות. הם גם נראים מבוגרים יותר – ומתים בגיל צעיר יותר.
בשלב השני של המחקר, נתנו המדענים לעכברים מזדקנים חומר תרופתי המעכב את ביטויים של חלבונים הכרחיים לשרידות התאים המזדקנים, ובכך פוגע בהם ותורם לסילוקם מהגוף. תרופות אלה ניתנו לעכברים שהזדקנותם הואצה כתוצאה מכשל בתפקוד המערכת החיסונית, וגם לכאלה שהזדקנותם הואצה עקב פגם גנטי אחר. התוצאה לא איחרה להגיע: חל שיפור ניכר במצבם של העכברים המטופלים. תהליך ההזדקנות שלהם הואט משמעותית, ולפי מדדים מולקולריים שונים, מצב הרקמות שלהם חזר קרוב יותר למצב האופייני לעכברים צעירים. כמות התאים המזדקנים שנותרו בגופם פחתה, ועוצמת הדלקות ירדה משמעותית. במבחני פעילות הראו העכברים שטופלו מרץ רב יותר, וניכר היה שמצבם הכללי טוב יותר. לבסוף, תוחלת החיים שלהם (לפי מדידת החציון) – עלתה.
המדענים מקווים שבהמשך ייבחנו שיטות חדשות לסילוק תאים מזדקנים בבני-אדם, בפרט כאלה שמבוססות על הפעלה של המערכת החיסונית. אם הניסויים העתידיים האלה יעלו יפה, אפשר יהיה לצקת משמעות חדשה לביטוי “אנטי-אייג’ינג”.
עוד בנושא באתר הידען:
5 תגובות
נשמע הגיוני.
סביר שבמליוני השנים הקודמות הגוף לא שמח להיפטר גם מתאים מזדקנים בשל העלות הגבוהה של החלפתם בתאים חדשים אבל זאת מגבלה שלא קימת אצל האדם המודרני.
ניסים,
זו בדיוק הנקודה. אנשים ישמחו להחליף לגמרי את האישיות שלהם, כפי שהם כיום משפצים את האף, שואבים שומן בירכיים, מקצרים את הקיבה, מזריקים בוטוקס ומטייחים את הפרצוף.
אתנטיות זה אובררייטד (עד שזה חוזר לאופנה וכולם צריכים לזייף לעצמם אחת כזו, שתעמוד בכללים).
לורם איפסום
כשלונות העבר מגדירים מי אנחנו (לא רק הם כמובן). בלי הזכרונות האלה – תהיה אדם אחר לגמרי. הייתי אומר אפילו שהכשלונות מעצבים אותנו הרבה יותר מההצלחות.
אז מתי אפשר להשתמש בזה ? … מה הדדליין ?
זה יפה מאוד, אבל נראה לי שחלק משלים יהיה הזרקת תאי אב צעירים (או “מוצערים”).
בנוסף לכך כפי הנראה יידרש שיפוץ של מערכות עיקריות בגוף.
ופרט לכך, אני לא לגמרי מסכים לאמירה בדבר “חכמת הניסיון”. אנשים ישמחו לערוך את זיכרונותיהם (ובכלל את עצמם), ולצאת לחיים חדשים בלי מועקת כישלונות ואכזבות העבר. כפי שאמרו הקומדי-סטור בזמנם: “מפגרים אבל אופטימיים”.