התא

התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה

כאשר המדענים עיכבו את הייצור של חומצת הגרעין פורין ברקמה הסרטנית (מימין) יותר תאי T של המערכת החיסונית חדרו אליה בשלב האימונותרפיה, בהשוואה לרקמה שלא עברה טיפול מקדים במעכבים לפורין (משמאל). הפקת התמונות: ד"ר רעיה עילם

פְּגִיעוּת נרכשת

מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף חוקרי המכון הלאומי לסרטן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאו באחרונה חותם גנטי המבדיל בין גידולים שעשויים להגיב לאימונותרפיה לבין גידולים שעמידים לשיטת טיפול זו. מלבד כלי אבחון טובים יותר לחיזוי התגובה של חולים לאימונותרפיה

תא של Nicotiana benthamiana תחת מיקרוסקופ. משמאל: הרשתית התוך-פלזמית (מסומנת בירוק), במרכז: האנזים SOAP5 (מסומן באדום) ומימין – תמונה משולבת החושפת כי SOAP5 מצוי למרבה ההפתעה בתוך הרשתית התוך-פלזמית

קצף על פני התרד

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית

איור: באדיבות מכון ויצמן

מפתח הלב

 באחרונה הראתה קבוצתו של פרופ' אלדד צחור מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, כי אגרין יעיל בריפוי הלב גם בחזירים וכי מנגנון הפעולה בחזירים ובעכברים דומה – עדות

ד"ר אסף זריצקי צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

פענוח של גל מוות בתא עשוי לאפשר בעתיד כיווץ גידולים סרטניים

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון הוכיחו לראשונה, יחד עם עמיתיהם ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק, כיצד מתפשט 'גל מוות' בין תאים. הגילויים מהווים בסיס להבנת תהליכי מוות מתוכנן של תאים ולפיתוח טיפולים חדשים לסרטן

עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה

השתקת הגן Piezo2 בתאי העצב של מערכת הפרופריוספציה הובילה לעיוותים במפרק הירך בעכברים המהונדסים (מימין) בהשוואה למפרק ירך תקין (משמאל). צולם באמצעות מערכת מיקרו-CT

התנועה לתיקון השלד

ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה

להלך בין הטיפות

סביבת העבודה בתא מחולקת ל"משרדים", כלומר אברונים מוגדרים היטב התחומים בתוך קרומים, ול"פינות עבודה" בחלל הפתוח – אברונים ללא קרומים, שהם מעין טיפות חסרות גבולות

כאשר החלבון NXF1 נמצא בתאים כראוי (משמאל), מולקולות האר-אן-אי (נקודות כתומות) של גן מסוים בעל אקסון אחד מיוצאות מהגרעין (מסומן בסגול) לנוזל התא. כאשר NXF1 מושתק (מימין), מולקולות האר-אן-אי נתקעות ברובן בגרעין

יצוא במסלול האיטי

"יצוא" אר-אן-אי מגרעין התא – תהליך הכרחי ביצירת חלבונים ובקיומם של חיים בתא בעל גרעין – נחשב בעבר לאחיד ומהיר. במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע כי ישנם לפחות שני מסלולים ליצוא אר-אן-אי, וכי התא יכול לעכב מולקולות אר-אן-אי מסוימות בגרעין, בעוד אחרות יוצאות החוצה אל נוזל התא במסלול המהיר והמוכר

תוקד. מאושרת כיום לטיפול בחולי סרטן הערמונית בשלבים מוקדמים באירופה, במקסיקו ובישראל

אור חדש על "תוקד"

מעקב באמצעות שיטת דימוי חדשה, התגלו שינויים המובילים למיגורו של הגידול באופן בררני וללא פגיעה ברקמות הסמוכות 

אפיגנטיקה. המחשה: shutterstock

שלושה חוקים שמכתיבים הורשה אפיגנטית בין-דורית – שלא דרך שינויים ברצף ה-DNA

מעבדתו של פרופ' עודד רכבי גילתה בעבר שתולעים מורישות לצאצאיהן מולקולות מסוג רנ"א קטנות אשר מכילות מידע לגבי סביבת ההורים, כמו מצב תזונתי, הידבקות בנגיפים ואפילו הפעילות מוחית של ההורים, ובכך תורמות להישרדות הדורות הבאים. במחקרם הנוכחי, פרופ' רכבי וצוותו ניסו להבין האם ישנם חוקים להורשה אפיגנטית של רנ"א קטנים לאורך הדורות או שמדובר בהורשה פאסיבית ואקראית

תאי T של עכברים המכילים ננו-בועיות (אדום) אשר הופרשו על ידי הבילהרציה

מה רוצה התולעת

על הקשר בין מחלה זיהומית נפוצה במדינות מתפתחות לנטייה לאלרגיה במדינות מפותחות

הדמיה של תהליך ההרכבה העצמית: ייצור חלבונים ואר-אן-אי ריבוזומליים מגדילי די-אן-אי סינתטיים על-גבי שבב מוביל להרכבה עצמית של תת-יחידה חדשה של ריבוזום – גם היא על-גבי השבב. למטה משמאל: הדמיה של גדילי די-אן-אי מקובצים בכמה מברשות צפופות בצורת מעגלים, מימין: דימות פלואורסצנטי של מרבדים של תתי-היחידה שנוצרו בתום תהליך ההרכבה. פרופ' רועי בר-זיו, מכון ויצמן

ריבוזום בהרכבה עצמית

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת דמוית תא חי, על שבב, שבה נוצרת ומורכבת – באופן אוטונומי – היחידה הקטנה של ריבוזום חיידקי

מימין: ד״ר עקיבא פיינטוך, פרופ׳ דניאלה גולדפרב וד״ר אנג'ליקי ג'יאנוליס. ראו חלבון סגור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סגור, פתוח, סגור

מדעני מכון ויצמן הצליחו לזהות, באמצעות שיטה חדשנית שפיתחו, שני מצבים סגורים מוגדרים היטב של קצות חלבוני Hsp90, והראו כי החלבון נותר סגור לאחר הפעלתו

תמונת אילוסטרציה: תפיסה סלקטיבית של חיידקים, הסעתם ואלקטרופורציה שלהם (סמן פלואורסצנטי אדום) באמצעות חלקיק יאנוס המשמש כאלקטרודה ניידת תחת הפעלת שדה חשמלי. פרופ' גלעד יוסיפון, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להחדרת מולקולות לתאים בודדים באופן יעיל וממוקד

קבוצת מחקר מהטכניון פיתחה שיטה ייחודית לשימוש במיקרו-שחיינים (או מיקרו מכונות) כאמצעי ללכידה סלקטיבית של תאים בודדים, להחדרת מולקולות לתוכם באופן יעיל ומדויק ולהסעתם למקום

כאשר התגלו לראשונה מקטעים לא-מסודרים במולקולות חלבון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדענים נהגו לחתוך ולזרוק אותם. איור: מעבדתו של ד"ר האגן הופמן, מכון ויצמן

לא מסודרים ולא במקרה

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי חלבונים לא-מסודרים מסתגלים היטב לשינויים סביבתיים בתא ויוצרים רשתות עמידות של חלבונים הפועלים יחדיו ומחפים בכך על היעדר הארגון

האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

להערכת החוקרים, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פגיעה במנגנון זה אחראית למצבי חולי רבים חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ויסות מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים

דילוג לתוכן