התא

באדיבות פרופ' אריאל מוניץ

חלבון אזעקה בוושט

צוותו של פרופ’ אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב הראה שבדלקת אלרגית של הוושט (EOE) פעיל החלבון TSLP וכי ניטרולו במודל ניסויי מפחית חדירת תאי דלקת, עיבוי רירית ופיברוזיס – רמז

מחקר במכון ויצמן: שמרים בוחרים בני־זוג שמגדילים את הצלחת הצאצאים

אירוע הזדווגות המוני במעבדה חושף כיצד תאי שמרים בוחרים בני-זוג ומה מנבא את מידת ההצלחה של הצאצאים
בתקציר הגרפי, מהפינה השמאלית למטה ובכיוון השעון: רקמה שריר המכילה תאים בוגרים ורשתות דם; רקמת שומן המכילה רשתות כלי דם ולימפה; הדפסה של מתלים אלה; והזנה מיידית של המתלה על ידי הרקמה ה"מארחת". באדיבות מעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג

שתל תלת־ממדי ראשון מסוגו שפותח בטכניון עשוי לשפר דרמטית טיפול באובדן רקמה

חוקרות בטכניון פיתחו מתלה מהונדס המכיל רקמות שריר ושומן, רשת כלי דם היררכית ורשת לימפה, ובניסויים בחולדות הודגם חיבור מהיר ויעיל יותר של השתל לאיבר הפגוע
חלבוני ספוג בנגיפים התוקפים וירוסים. איור: מעבדתו של פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן

ספוגיות הפלא של הפאג'ים

מחקר שפורסם ב-Science מראה כיצד נגיפים תוקפי חיידקים לוכדים או חותכים מולקולות אזעקה חיסוניות, באמצעות חלבוני "ספוג" חדשים שאותרו בשילוב של AlphaFold, בינה מלאכותית וביולוגיה ניסויית.
מיטוכונדריה בתא: לא רק ייצור אנרגיה, אלא גם איתותים שמכוונים ביטוי גנים

כשה- DNA המיטוכונדריאלי “מכוון” את מערכת החיסון

נגיף HIV. המחשה: depositphotos.com

המיקרוביום כמגן סמוי: חיידקי המעי מפצים חלקית על פגיעת HIV ברירית המעי

מחקר חדש שנערך בישראל ובאתיופיה, בהובלת חוקרים ממכון ויצמן ומהדסה, חושף כי המיקרוביום מפצה באופן חלקי על הפגיעה שמסב נגיף HIV לתאי המערכת החיסונית ברירית המעי ועשוי להוביל לכיווני טיפול
עליית תוחלת החיים. המחשה: depositphotos.com

תוחלת החיים תורשתית יותר משחשבנו: מחקר ב־Science מציע כ־50% השפעה גנטית

מודל מתמטי חדש וניתוח מאגרי תאומים משוודיה, דנמרק וארה״ב מפרידים בין תמותה “חיצונית” להזדקנות – ומכפילים את ההערכות הקודמות
תמונת לוויין של סופת חורף בצפון-מערב אמריקה. מקור: CIRA

מסלול סופות החורף באוקיינוס השקט זז צפונה מהר מהתחזיות

הסטת מסלול הסופות הנובעת משינויי האקלים משפיעה על התחממות והתייבשות אזורים נרחבים בצפון-מערב אמריקה
תאי DARE (גופם מסומן בירוק) ותאי NARE (גופם אינו מסומן) ברקמת האפיתל שממנה מתפתחת כנף הזבוב. באדום – גרעיני התאים בעודם מתחלקים. המדענים גילו כי תאי NARE מקבלים שדרים מתאי DARE סמוכים המורים להם להתחלק

רקמות קמות לתחייה

תקתוק השעון הביולוגי בתא אנושי לאורך יממה. סמן פלואורסצנטי מאפשר למדענים לראות "מה השעה" בכל נקודה בזמן

מחקר חדש חושף תפקיד מפתח של הורמוני המין בשעון הביולוגי שלנו

הממצאים עשויים לשפוך אור חדש על שיבושים בשעון הביולוגי בזמן מחזור, בהריון ובגיל המעבר
ד"ר אוהד וונשק והשבב הביולוגי. צילום: דוברות מכון ויצמן

השבב הביולוגי שכבר מוכן למגפה הבאה

שבב די־אן־אי חדש ממכון ויצמן למדע מייצר על גבי סיליקון עשרות אנטיגנים נגיפיים בניסוי אחד וממפה במהירות את “טביעת האצבע” החיסונית של נבדקים – כלי שעשוי לזרז פיתוח בדיקות, חיסונים,
רקמת סרטן ריאות אנושית תחת המיקרוסקופ. בסביבת המקרופאגים הסייענים (באדום) נמצאים גם אנזימים (בצהוב) שמכניסים לפעולה את החלק המעורר בנוגדנים שפותחו. פעולה ממוקדת זו מונעת פגיעה ברקמות בריאות

לנטרל את ההגנה, לעלות למתקפה: נוגדנים חכמים למלחמה בסרטן

חוקרים ממכון ויצמן זיהו מקרופאגים מדכאי חיסון בגידולים ופיתח מולקולות חכמות מסוג MiTEs, המכוונות לקולטן TREM2 ומפעילות מקומית את IL-2 – במטרה להתגבר על עמידות לאימונותרפיה בלי לגרום לתופעות לוואי
בשר מתורבת. המחשה: depositphotos.com

תאי בקר יכולים להפוך לבני־אלמוות ללא הנדסה גנטית: פריצת דרך לקראת בשר מתורבת

צוות האוניברסיטה העברית ו-Believer Meats מראה חידוש תאִי ספונטני בתרביות בקר ללא סימני ממאירות, עם הפעלת טלומראז ו-PGC1α; פוטנציאל לקווי תאים יציבים וייצור בקנה מידה
Created in BioRender. Lab, R. (2025) https://BioRender.com/flbu8cx

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון חושף מנגנון ייחודי בהזדקנות מערכת החיסון

במאמר בכתב העת היוקרתי Nature Aging מציגים החוקרים מתווה לשיפור יעילותה של מערכת החיסון בגיל המבוגר

האדם מאיץ, הטבע דועך: שני מחקרים שופכים אור חדש על 170 שנות פעילות אנושית מתעצמת

אם נכמת את היקף התנועה האנושית בכדור-הארץ נגלה שאנחנו זזים פי 40 יותר מכל חיות היבשה גם יחד; אם נסתכל על ציר הזמן נראה כי בעוד משקל חיות המשק זינק
מוח בורח מהפסדים. המחשה: depositphotos.com

מוח בורח מהפסד: כך המוח מקבל החלטות הרפתקניות כדי להימנע מהפסדים

מחקר של מכון ויצמן ואיכילוב מגלה באמצעות אלקטרודות במעמקי המוח כיצד מנגנוני הימנעות מהפסד משפיעים על למידה, זיכרון והפרעות חרדה ופוסט-טראומה
מוח מתפתח של גור עכברים בן שבועיים תחת המיקרוסקופ. מערכת האוקסיטוצין מסומנת בירוק וחלבון רגיש לאור מסומן באדום. שילוב הצבעים גורם לתאי האוקסיטוצין שגם מבטאים בהצלחה את החלבון להיצבע בצהוב. בכחול - גרעיני התאים

זרקור על המוח המתפתח: פרידה בגיל הרך משנה את מערכת האוקסיטוצין

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו טכנולוגיה אופטוגנטית חדשה המאפשרת לחקור את פעילות מערכת האוקסיטוצין בעומק המוח הצעיר. ממצאיהם מראים כי חלבון זה, הידוע כ"הורמון האהבה", משפיע על התמודדות גורי עכברים
עוברי דג זברה בני חמישה ימים תחת מיקרוסקופ: העובר הרגיל (למעלה) והעובר המהונדס (למטה) הנושא את הגן עם המוטציה מחוללת המחלה. ניתן לראות כי בעובר המהונדס כלי הלימפה העיקרי מוגדל בצורה לא תקינה

מהמרפאה לאקווריום: תרופות חדשות מבוססות דגי זברה למחלת לימפה נדירה

שיתוף פעולה ייחודי בין מכון ויצמן למדע למרכז הרפואי שיבא הוביל לגילויין של שתי תרופות פוטנציאליות למחלה מסכנת חיים של מערכת הלימפה
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
תרשים מבנה המיטוכונדריה. המחשה: depositphotos.com

כשתחנת האנרגיה של התא משתבשת

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת עצבית שפועלת נגד תחושת תגמול – ומציעים גישה טיפולית חדשה להתמודדות עם התמכרות לסמים דרך ויסות הכאב הרגשי בזמן גמילה
ביטוי יתר של גנים ממשפחת B2-SINE בתאי הגנגליון ברשתית העין (למעלה) הוביל להאצה בגדילה לאחר פציעה. למטה: תאי הגנגליון לאחר פציעה ללא ביטוי יתר של B2-SINE

מדעני ויצמן גילו מאות מולקולות שמאיצות התחדשות עצבית – גם במוח

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell, חושף תפקיד חדש למולקולות אר-אן-אי נדירות, שמסייעות בעצבים היקפיים ואף מעודדות צמיחה מחודשת של תאי עצב במוח. פריצת דרך לטיפול במחלות ניוון ושיקום מפציעות
תאי שומן אנושיים. המחשה: depositphotos.com

חוש השומן: כיצד מערכת העצבים משפיעה על חילוף החומרים והשמנה

חוקרי מכון ויצמן מצאו שתאי עצב חשים שינויים מכניים ברקמות שומן ומווסתים את שריפת האנרגיה בגוף. דיכוי מנגנון זה הופך עכברים לחסינים מהשמנה ומסוכרת
סיירת הסבילות: רקמת לימפה של עכבר עם צבר תאים של המערכת החיסונית (מסומנים בירוק, אדום וכחול) המתקשרים ביניהם ומובילים לסבילות למזון

המערכת החיסונית יודעת מתי לא להילחם — וכך מונעת אלרגיות מזון

מדעניות מכון ויצמן למדע חושפות כיצד המערכת החיסונית מאפשרת לנו לאכול כל העולה על רוחנו, מבלי לפתח אלרגיה או מחלה
אובייקטים בטון מודרניים שונים עם תאורה דרמטית על רקע כהה.

MRI ברזולוציה של ננומטר אחד

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה ל-nano-MRI המאפשרת הדמיית מולקולות בודדות בטמפרטורת החדר
מולקולת יוביקוויטין נקשרת למטרתה. המחשה: depositphotos.com

החלבון שאשם (לפעמים) במחלת אלצהיימר

גרסה משובשת של חלבון המסמן חלבונים פגומים גורמת ליצירת משקעים במוח בדומה למתרחש במחלת אלצהיימר
"התוצאות מעידות על כך ששפמים הם מערכת חישה אינטגרטיבית ורב-חושית. ייתכן שהיא התפתחה כך לאורך האבולוציה כדי לסייע לעכברים לאתר מזון או להישמר מפני טורפים". המחשה: depositphotos.com

השפם ששומע: עכברים מזהים עצמים לפי הצלילים שמשמיעים שפמיהם

מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
זכוכית שבורה על רקע שחור, סדקים מורכבים, יופי בהרס ושבריריות הזכוכית.

איך אי-הסדר הפנימי מכתיב שבירה א־סימטרית

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו חוקי פיזיקה המסבירים מדוע סדקים בחומר מתפשטים באופן שאינו סימטרי ומניחים בכך את התשתית לפיתוח חומרים עמידים יותר

להוציא לשומנים את המיץ' ולרזות

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד החלבון המיטוכונדריאלי מיץ׳ משפיע על השמנה וסיבולת שריר ועשויים לסלול את הדרך לתרופת הרזיה משופרת שלא יהיו בה החסרונות של אוזמפיק

שפה מעבר למלים

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי מנגינת הדיבור באנגלית מתנהגת כשפה עם אוצר מלים ותחביר, וסוללים דרך לבינה מלאכותית שתבין אותה
תמיכת נשים במודעות לסרטן השד באמצעות סמל הסרט הורוד. המחשה: depositphotos.com

להרדים את הסרטן

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד תאי סרטן שד נכנסים לתרדמה, איך היא נשמרת לאורך שנים – ומדוע הם מתעוררים לפתע ויוצרים גרורות
DNA. המחשה: depositphotos.com

המתג הגנטי שמחזיר את תאי החיסון לקרב

במעבדה של פרופ' עידו עמית במכון ויצמן למדע זיהו גן שהשתקתו מתכנתת מחדש תאים של מערכת החיסון ויכולה להפוך אותם מתומכי סרטן למחסליו
Infographic: Macedo Veiga Junior (Valf)

הגוף כמפת דרכים: אלגוריתם חדש מפענח את סודות החלבונים שלנו

תמונת מיקרוסקופיה בלתי קריאה עם סימונים פלואורסצנטיים חופפים של שבעה חלבונים (משמאל) תורגמה בדיוק רב באמצעות CombPlex לתמונה שניתן להבחין בה בין החלבונים השונים (מימין)

כל צבעי הרקמה

טכנולוגיה מבוססת AI שפותחה במעבדתה של ד"ר ליאת קרן מאפשרת מבט חסר תקדים על תהליכים ברקמות הגוף

כיוון חדש למלחמה בסרטן: לגרום לו להפליל את עצמו

במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במכון ויצמן למדע הצליחו לגרום לתאי סרטן להסגיר את עצמם בפני המערכת החיסונית. הגישה החדשה עשויה להעניק תקווה לחולים חשוכי מרפא

ימותו ולא ילמדו: השיעור שתולעים זכרים מסרבים להפנים

במעבדתה של ד"ר מיטל אורן-סויסה במכון ויצמן גילו כי תולעים זכרים לומדים פחות טוב מהניסיון בהשוואה לנקבות, וחשפו קולטן עצבי שאחראי להבדל בין המינים ושמור גם בבני-אדם

מנגנון חיסוני חדש התגלה בפח האשפה התאי

במעבדתה של פרופ' יפעת מרבל במכון ויצמן למדע נחשף מאגר אדיר של חומרים אנטי-מיקרוביאליים הנוצרים בתאי הגוף באופן טבעי כחלק מתהליך הפירוק של חלבונים שסיימו את תפקידם. התגלית החדשה מהווה

למשוך בזנב החלבון

אלפי חלבונים תלויים בזנבותיהם כדי להתמקם בקרומי התא ולהוציא לפועל את תפקידיהם החיוניים. שינויים בזנבות עלולים להוביל למחלות גנטיות נדירות
מבנה הכרומטין. המחשה: depositphotos.com

איך חלבונים ו-DNA  מעצבים את זהות התא

מחקר חדש חושף מנגנון מרתק של "חיפוש מודרך", שבו ה-DNA ומבנה הכרומטין פועלים כ"מפת דרכים", המכוונת חלבונים למטרות גנטיות ספציפיות. המנגנון מספק תובנות חדשות על רכישת זהות תאית עשויות לקדם
התקפי לב קורים בלילה. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית.

מדוע מתרחשים התקפי לב ואסטמה רבים יותר בלילה?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מדוע שעות הלילה הקטנות עשויות להיות מועדות לפורענות
הדמיה תלת-ממדית של מבנה חלבון בבלוטת הטעם המר. איור באדיבות החוקרים

כיס נסתר בקולטן הטעם המר התגלה בגוף האדם

המחקר מראה כי רצפטורי ה-TAS2R מעורבים בתהליכים רבים כמו נשימה, עיכול ומערכת החיסון. "חוש הטעם ההפוך: מנגנון חישה יוצא דופן התגלה בזיהוי טעם מר בבני אדם"
תאי T תוקפים תא סרטני. המחשה: depositphotos.com

תאי T: חשיפת המנגנונים להפעלת מערכת החיסון

באמצעות השיטה החדשנית מטה-מודלינג בייסיאני, הצליחו החוקרים לשלב נתונים מטכניקות מיקרוסקופיה מתקדמות וסימולציות סטוכסטיות, ולחשוף דפוסים מורכבים וחדשים באיתות הראשוני של תאי T
תולעת סי. אלגנס. המחשה: depositphotos.com

לתפוס את המודל בגרונו

איבר הבליעה של תולעת שקופה חושף את הפוטנציאל הטמון בכלים מתמטיים לחקר מערכות ביולוגיות
חתך מרקמת שד של חולת סרטן שד טריפל נגטיב (TNBC), מימין, ורקמת שד בריאה, משמאל. בחולת הסרטן, תאי הסרטן (מסומנים בתכלת) מקיפים תאים במיקרו-סביבה שלהם המבטאים רמה גבוהה של CD84 (מסומנים בסגול)

לשרוף את הגשרים של הסרטן

מדעניות המכון חשפו כיצד סרטן שד אלים משבש את התגובה החיסונית נגדו, ופיתחו טיפול באמצעות נוגדן שעשוי להתאים לסוגי סרטן רבים
מלריה. אינפוגרפיקה המחשה: depositphotos.com

להישיר מבט אל הגביש האפל של טפיל המלריה

הטפיל מחולל המלריה גובה מחיר דמים מהאנושות, לא מעט בזכות יכולתו לייצר גבישים ייחודיים וכהים בתוך תאי הדם שלנו. מחקר חדש מפענח באופן שלם את המבנה של גבישים אלה וסולל