חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה
מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף חוקרי המכון הלאומי לסרטן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאו באחרונה חותם גנטי המבדיל בין גידולים שעשויים להגיב לאימונותרפיה לבין גידולים שעמידים לשיטת טיפול זו. מלבד כלי אבחון טובים יותר לחיזוי התגובה של חולים לאימונותרפיה
במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית
באחרונה הראתה קבוצתו של פרופ' אלדד צחור מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, כי אגרין יעיל בריפוי הלב גם בחזירים וכי מנגנון הפעולה בחזירים ובעכברים דומה – עדות
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון הוכיחו לראשונה, יחד עם עמיתיהם ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק, כיצד מתפשט 'גל מוות' בין תאים. הגילויים מהווים בסיס להבנת תהליכי מוות מתוכנן של תאים ולפיתוח טיפולים חדשים לסרטן
חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה
ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה
סביבת העבודה בתא מחולקת ל"משרדים", כלומר אברונים מוגדרים היטב התחומים בתוך קרומים, ול"פינות עבודה" בחלל הפתוח – אברונים ללא קרומים, שהם מעין טיפות חסרות גבולות
"יצוא" אר-אן-אי מגרעין התא – תהליך הכרחי ביצירת חלבונים ובקיומם של חיים בתא בעל גרעין – נחשב בעבר לאחיד ומהיר. במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע כי ישנם לפחות שני מסלולים ליצוא אר-אן-אי, וכי התא יכול לעכב מולקולות אר-אן-אי מסוימות בגרעין, בעוד אחרות יוצאות החוצה אל נוזל התא במסלול המהיר והמוכר
מעקב באמצעות שיטת דימוי חדשה, התגלו שינויים המובילים למיגורו של הגידול באופן בררני וללא פגיעה ברקמות הסמוכות
מעבדתו של פרופ' עודד רכבי גילתה בעבר שתולעים מורישות לצאצאיהן מולקולות מסוג רנ"א קטנות אשר מכילות מידע לגבי סביבת ההורים, כמו מצב תזונתי, הידבקות בנגיפים ואפילו הפעילות מוחית של ההורים, ובכך תורמות להישרדות הדורות הבאים. במחקרם הנוכחי, פרופ' רכבי וצוותו ניסו להבין האם ישנם חוקים להורשה אפיגנטית של רנ"א קטנים לאורך הדורות או שמדובר בהורשה פאסיבית ואקראית
הטכנולוגיה, שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע, עשויה להוות כלי רב-עוצמה בפיתוח טיפולים חדשים בסרטן ובמחלות רבות נוספות
התגלית עשויה להוביל לפיתוח פפטידים מלאכותיים עמידים שישמשו בטיפולים חדשניים במחלות זיהומיות
על הקשר בין מחלה זיהומית נפוצה במדינות מתפתחות לנטייה לאלרגיה במדינות מפותחות
למערכת גולג'י, אברון קטן אך מכריע בתא, יש מנגנון "פירוק" משלה
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת דמוית תא חי, על שבב, שבה נוצרת ומורכבת – באופן אוטונומי – היחידה הקטנה של ריבוזום חיידקי
מדעני מכון ויצמן הצליחו לזהות, באמצעות שיטה חדשנית שפיתחו, שני מצבים סגורים מוגדרים היטב של קצות חלבוני Hsp90, והראו כי החלבון נותר סגור לאחר הפעלתו
קבוצת מחקר מהטכניון פיתחה שיטה ייחודית לשימוש במיקרו-שחיינים (או מיקרו מכונות) כאמצעי ללכידה סלקטיבית של תאים בודדים, להחדרת מולקולות לתוכם באופן יעיל ומדויק ולהסעתם למקום
מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי חלבונים לא-מסודרים מסתגלים היטב לשינויים סביבתיים בתא ויוצרים רשתות עמידות של חלבונים הפועלים יחדיו ומחפים בכך על היעדר הארגון
ועדת פרס נובל בפיזיולוגיה או ברפואה במכון הרפואי קרולינסקה בשבדיה הודיעה על הענקת הפרס לשנת 2019 לויליאם קיילין, סר פיטר רטקליף וגרג סמנזה פרס נובל
היכן ומתי קורות טעויות בייצור חלבונים בתא?
מחקר שנערך בטכניון מעלה כי שיבושים במנגנון זה, האופייניים לזיקנה, מעורבים במחלות רבות ובהן סוכרת, סרטן ומחלות מוח ניווניות
להערכת החוקרים, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פגיעה במנגנון זה אחראית למצבי חולי רבים חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ויסות מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים
החוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מבנה גאומטרי חדש: הסליל הנטוי
חוקרים בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך גילו כי תהליכים אלה מושפעים מההרכב של ממברנת התא
