סיקור מקיף

התא

בלוחית הגדילה בעצם השוקה של עכבר (משמאל), תאי הסחוס גדלים בהדרגה, מהקטן ביותר, בקצה העצם (בכחול), ועד לגדול ביותר, קרוב יותר למרכזה (באדום). בעכבר עם מוטציה בגן Gdf5 (מימין) הגדילה ההדרגתית משתבשת

איך אנחנו גדלים: גרסת התלת-ממד

מדעני המכון פיתחו שיטה חדשנית לבחינת מאות אלפי תאי סחוס בתלת-ממד – וחשפו בעזרתה מידע חדש על צמיחת העצמות

גידול סרטני במוח. המחשה: depositphotos.com

להדביק את המחלה

מדעני המכון איתרו מולקולה שנדבקת באופן בלתי-הפיך לחלבון התורם להתפתחות גידולים ממאירים. ממצאיהם עשויים להוביל ליצירת תרופה חדשה לסרטן

כלי דם. המחשה: depositphotos.com

חלוקת הקשב של כלי הדם

מדעני המכון גילו כי כלי הדם "מפרידים" בין חלוקת תאים לבין התפצלות לכיוונים חדשים. הממצאים מרמזים שטיפולים כימותרפיים עלולים לעודד צמיחת כלי דם בגידול

דעה: האנזימים – מכונה מתעשייתית משומנת

האנלוגיה למכוניות אוטונומיות פותחת אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית * מאמר מאת פרופ' אמריטוס ששון צחייק מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית

ריצוף גנטי. המחשה: depositphotos.com

התא במיעוטו

הכירו את הריצוף המקבצי: לדעת יותר על המיעוט (התאים הנדירים) עם קצת עזרה מהרוב

הכתם האדום הגדול של צדק כפי שתועד בעדשת המצלמה של ג'ונו. גודלו כגודל כדור-הארץ

עד כמה עמוק הכתם הכי מפורסם במערכת השמש

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למשימת החלל ג'ונו של נאס"א חשפו שורה של ממצאים חדשים אודות כוכב-הלכת צדק ומצאו נקודת דמיון מפתיעה לכדור-הארץ

שעון ביולוגי. המחשה: depositphotos.com

ג'אם סשן של תאים

עד כמה השעונים הביולוגיים השונים בגופנו מתואמים ביניהם?

שגשוג של תאים סרטניים בעכברים ללא אאוזינופילים קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

תאי הדם הלבנים עשויים לסייע לפגיעה והרס של גידולים סרטניים

החוקרים מצאו שניתן לנצל את תכונות ההרס השליליים של תאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים גם לטובת פגיעה והרס של גידולים סרטניים * החוקרים גילו כי אאוזינופילים נלחמים בתאי סרטן בשתי דרכים: הם מסוגלים להרוג תאי סרטן באופן ישיר, וגם מגייסים תאי T של מערכת החיסון שנלחמים בסרטן

מימין: דימות מיקרוסקופ של גרעין תא שריר ברימת זבוב הפירות. שרשראות הדי-אן-אי (באדום) צמודות למעטפת הגרעין (בירוק). משמאל: הדמיית תלת-ממד של הסידור המרחבי המקובל המזכיר קערת מרק עשירה באטריות

סודות הגרעין

בניגוד לדימוי שיצא להן, מולקולות הדי-אן-אי בגרעין התא אינן צפות במרכזו ולא ממלאות את רוב נפחו

שורה עליונה: תאים המייצרים חלבונים חדשים (בירוק) טרם הדבקתם בנגיף הקורונה (בכחול – גרעיני התאים); שורה תחתונה: בתאים שנדבקו בקורונה (אדום) נפגע ייצור החלבונים התאיים

תאים במצב השתק

כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא

משמאל: מבנה חלבון ה-ACE2 (קווי המתאר השחורים מסמנים את אתר הקישור על-גבי הקולטן). מימין: אתר הקישור המקורי של הנגיף (למעלה) בהשוואה ל"פקק-העל" (למטה). פענוח מבנה החלבון התבצע על-ידי ד"ר נדב אלעד מהמחלקה לתשתיות למחקר כימי וד"ר אורלי דים המחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני. באדיבות מכון ויצמן

לשים פקק למגיפה

באמצעות "אבולוציה במבחנה" יצרו מדעני מכון ויצמן למדע מולקולה שעשויה לשמש תרופה יעילה לקורונה

איור: יובל רוביצ'ק, מכון ויצמן.

הלו, זה די-אן-אי?

מדעני מכון ויצמן גילו כי סליל הדי-אן-אי יכול לשמש חוט תקשורת להעברת מסרים בין יעדים מרוחקים

עריכה גנטית. CRISPR/CAS9. המחשה: depositphotos.com

עריכה מתקנת

מנגנון עריכה טבעי של מולקולות אר-אן-אי עשוי לאפשר לרפא מחלות גנטיות

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן