צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

שיטה לניבוי מראש של התפשטות נגיף קורונה שיזמו ופיתחו מדעני מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, עשויה לאפשר לרשויות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות – ולהקל על אזורים אחרים. מספר מדינות, לרבות ארה"ב, התחילו לאמץ את השיטה החדשה * כעת התווספה גם יכולת לענות על השאלות באמצעות צ'טבוט

מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה
מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק – אחוז סימפטומים נמוך, אדום – אחוז סימפטומים גבוה

מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק – אחוז סימפטומים נמוך, אדום – אחוז סימפטומים גבוה

שיטה לניטור, לזיהוי ולניבוי אזורי התפשטות נגיף קורונה שיזמו ופיתחו מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ושירותי בריאות כללית ובתיאום עם משרד הבריאות, זוכה להתעניינות בין-לאומית רחבה. השיטה – שמדינות נוספות בעולם התחילו ליישמה – מתבססת על שאלונים לכלל הציבור, העוקבים אחר התפתחות תסמינים הנגרמים מהנגיף, ועל ניתוח הנתונים המתקבלים משאלונים אלה, באמצעות אלגוריתמים של "ביג דאטה" ובינה מלאכותית. התפשטות הנגיף מתרחשת בצבירים (Clusters) של הידבקות, ועל כן זיהוי מוקדם של הצבירים עשוי לאפשר פעולות שונות שיכוונו להאטת התפשטות הנגיף.

פיילוט שהושק בישראל לפני כשבוע על-ידי פרופ' ערן סגל ופרופ' בנימין גיגר ממכון ויצמן למדע ופרופ׳ יובל דור מהאוניברסיטה העברית זכה להיענות גדולה של הציבור – עד כה כ-60,000 ישראלים מילאו את השאלונים. מניתוח ראשוני של הנתונים, הצליחו המדענים לזהות עלייה משמעותית בסימפטומים שמדווחים על-ידי האוכלוסיה, בשכונות שבהן עברו חולי קורונה מאומתים. מיפוי מדויק זה – ברמה של שכונות – עשוי לאפשר לרשויות הבריאות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות והתפשטות של הנגיף – תוך מתן הקלות לאזורים שבהם לא צפויה התפשטות.

"שאלונים אלה הם הכלי היחיד שיכול לספק תמונה כללית של התפרצות הנגיף ברחבי המדינה. חשוב לציין שהם לא נועדו להחליף את המאמץ להגדלת מספר הבדיקות לאיתור חולים ונשאים. עם זאת, כושר הבדיקה לעולם לא יוכל להקיף את כלל האוכלוסיה – מסיבות לוגיסטיות וכלכליות כאחד", מבהיר פרופ' סגל. "אנחנו מאמינים שהשיטה שלנו עשויה להוות כלי אסטרטגי עבור משרד הבריאות לטיפול במשבר".

המדענים המשיכו בתהליך הפיתוח יחד עם פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר וחוקרים נוספים ובאחרונה פרסמו, יחד, מאמר באתר MedrXiv על השיטה וגם קראו למדינות נוספות ליישם את השיטה. מדינות רבות ובהן ארצות-הברית, הודו, לוקסמבורג, מלזיה, ספרד, גרמניה, איטליה, ובריטניה התחילו לאמץ אף הן את שיטת השאלונים. בימים אלה פועלים המדענים להקמת פורום בין-לאומי, בהובלת פרופ' סגל וחוקרים מארצות-הברית, במטרה לשתף נתונים ותובנות ולבנות ביחד כלים לניבוי ולהשוואה בין המדינות השונות.

קישור לשאלונים בחמש שפות

לצ'טבוט של מכון ויצמן המסייע לענות על השאלון

חשוב להבהיר: אין בשאלון זה כדי לאבחן הידבקות בנגיף. כמו כן, השאלון אנונימי וכל הנתונים ישמשו אך ורק לצורך מעקב אחרי התפשטות הנגיף. המדענים נוקטים בכל האמצעים כדי לשמור על פרטיות השולחים ועל ביטחון המידע.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן