סיקור מקיף

מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית

עוברי עכבר, ארנב ואדם (מימין לשמאל) המצויים באותו שלב התפתחותי – גסטרולציה (ימים 8-7.5 להריון בארנבים ובעכברים וסביבות יום 18 להתפתחות בבני-אדם). בשלב זה עוברי האדם, הארנב וחולייתנים אחרים הם בצורת דסקית כמעט שטוחה, בעוד עובר העכבר הוא בצורת גליל מוארך. התמונות של עוברי העכבר והארנבת נוצרו במסגרת המחקר הנוכחי, התמונה של עובר האדם לקוחה ממחקר שהתפרסם ב-2021 (Richard CV Tyser et al. Single-cell transcriptomic characterization of a gastrulating human embryo. Nature 600: 285-289)

במחילת הארנב

מדעני המכון פיתחו שיטה המאפשרת לעקוב בזמן אמת אחר התפתחות עוברים בתחילת דרכם ויישמו אותה לראשונה על ארנבים. ההשוואה שערכו בין התפתחות עוברית בארנבים ובעכברים הולידה תשובות לשאלות מרתקות על היווצרות בני-אדם
ריחות עשויים להימדד על פי מרחקם זה מזה. מעבדת פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

מדד הריח: שיטה חדשה מאפשרת למדוד במדויק דמיון בין ריחות

  • אין תגובות
הפיתוח של מדעני מכון ויצמן למדע מאפשר לחזות מה יהיה הריח של כל תרכובת מולקולרית ועשוי לסלול את הדרך לדיגיטציה ושעתוק של ריחות
מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

  • אין תגובות
סכרת הריונית. איור: shutterstock

אלגוריתם יאפשר זיהוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית

  • אין תגובות
חיידקי מעיים. צילום: מעבדתו של ערן אלינב, מכון ויצמן

חיידקי המעיים עשויים להשפיע על תהליכי ההתפתחות של מחלת ALS

  • 3 תגובות
ד"ר אורן רז העלה רעיון לדרך חדשה לעקוף את בעיית שחזור הפאזה: לשלב שני הבזקי לייזר אולטרה-מהירים ולמדוד אותם ביחד, כך שהשילוב בין השניים יפעל כהולוגרמה

צורת ההבזק – איך למדוד תופעה מהירה מאוד באמצעות גלאי איטי בהרבה

  • תגובה אחת
תמונה 1: חיידקי אי-קולי בהגדלה פי 10,000. המקור לתמונה: Agricultural Research Service, דרך ויקיפדיה.

אותו חיידק – השפעה שונה

  • אין תגובות
אילוסטרציה: NVIDIA Corporation.

גם המחשב צריך לעבור טסט

  • אין תגובות
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

  • תגובה אחת
ד"ר אוהד שמיר. מיומנויות מורכבות. צילום: מכון ויצמן

מכונות לומדות

  • 10 תגובות
מימין: נעמה קדמון הרפז ופרופ' תמר פלש. קוד אחיד לכולם

כתיבה יוצרת

  • אין תגובות
איור 2: התאמה בין שתי תמונות. במרכז: מערך של זוגות השוואה אפשריים בין שתי התמונות. למטה: תוצאות האלגוריתם הבוחר את מה שנראה לו כ"זוגות הנקודות המתאימים ביותר"

התמונה האמיתית

  • 4 תגובות
חיזוי כיוון המבט: תוצאות האלגוריתם (באדום), לעומת תוצאות של שני נבדקים (בירוק). תמונות הפנים (מלמעלה למטה) הן של פרופ' שמעון אולמן, דניאל הררי, ונמרוד דורפמן

פרויקט התינוק הדיגיטלי

  • תגובה אחת
מימין: אלינה מולצ'דסקי, גלעד לנדן, נעמי גולדפינגר, ד"ר זהר מוכמל, פרופ' ורדה רוטר, נטע מנדלסון כהן, ד"ר עמוס תנאי ואמיר בר. התבגרות

אפיגנטיקה: הכל תלוי בחינוך

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש