נגיף קורונה

שימוש בבינה מלאכותית לפיצוח גנום נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

בינה מלאכותית מציעה תרופות כנגד נגיף הקורונה מתוך רצף החלבונים בלבד

מודל הבינה המלאכותית של יבמ הצליח למצוא תרכובות הנקשרות לאתרים שונים על גבי חלבוני יעד כנגד מחלת הקורונה הנגרמת על ידי נגיף הקוביד וזזאת ללא הכרת מנגנון ההיקשרות של הנגיף
נוגדנים שבודדו מלמות יעילים נגד זן דלתא של נגיף קורונה. המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה הצליח לעצור את ווריאנט הדלתא ביעילות רבה

המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל
ד"ר קארין יניב במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו. צילום: דני מכליס, אונ' בן-גוריון בנגב

זיהוי מהיר למוטציות הקורונה הבריטיות והדרום אפריקאיות

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו שיטה לזיהוי של מוטציות קורונה בריטיות ודרום אפריקאיות תוך שעות במקום מספר ימים
נגיף קורונה תחת אור על סגול. המחשה: shutterstock

מדליקים את האור וקוטלים את נגיף הקורונה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו שניתן לקטול את נגיף הקורונה ביעילות, במהירות ובעלות נמוכה – באמצעות דיודות פולטות אור (LED) בתחום העל-סגול (UV)
חיסון משולב לקורונה וחצבת. המחשה: depositphotos.com

רעיון לחיסון כפול: החדרת חלבון הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש

חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על
הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים",
נגיף הקורונה. מועבר באמצעות הפרשות מהגוף כדוגמת התעטשות.Image by mohamed Hassan from Pixabay

מה יקרה אם ניתן לכולם להידבק בקורונה?

נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור
פיתוח חיסונים לקורונה. המחשה: jumpstory

מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים

צילום סי-טי שמראה את נגעי הדלקת בריאות. Mluisamtz11/Wikimedia Commons, CC BY-SA

נגיף הקורונה: גם כשאין תסמינים נגרם נזק לריאות

PREDICT דגמו ביותר מ-60 מדינות וזיהו לפחות 931 מינים של וירוסים חדשים, מתוך 145 אלף דגימות. תצלום: cdc – unsplash

החיפוש אחר המגפה הבאה

גומחה בתוך בלוטת לימפה שבה נוצרים התאים מייצרי הנוגדנים. מעבדתו של פרופ' זיו שולמן

ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה

פתרונות למשבר האקלים. איור: shutterstock

עת הקורונה, עידן משבר האקלים

פיתוח תרופות לקורונה. מתוך jumpstory.COM

אל תצפו לחיסון לקורונה בשנה הנוכחית

מאבק בנגיף קורונה. איור: Image by fernando zhiminaicela from Pixabay

זיהוי מלכודת ומציאת נוגדן אולטימטיבי לקורונה

מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף