חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו שיטה לזיהוי של מוטציות קורונה בריטיות ודרום אפריקאיות תוך שעות במקום מספר ימים
הבדיקות הנוכחיות עבור מוטציות הקורונה הבריטיות והדרום אפריקאיות הן יקרות, ממושכות או עקיפות. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו חוקרים מהמחלקה להנדסה ביוטכנולוגית בדיקה חסכונית ומהירה מבוססתPCR כמותי המזהה בהצלחה את הגרסה הבריטית או הדרום אפריקאית של הנגיף. הבדיקות מצמצמות את הזמן הדרוש בכדי לקבוע אם ההדבקה נגרמה על ידי אחת המוטציות לכדי שעות בודדות בלבד.
התקן הנוכחי לבדיקת מוטציות של נגיף הקורונה הוא מבחן הבודק תוצאת רצף גנומי של הנגיף. מבחן זה נמשך לרוב מספר ימים ועלותו גבוהה. כעת, ד”ר קארין יניב וד”ר עדן עוזר, בהנחייתו של פרופ’ אריאל קושמרו מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית באוניברסיטת בן-גוריון, פיתחו שיטת בדיקות מהירה המבוססת על אזור חסר של הגן המקודד המבדיל את הגרסאות מהזן המקורי של נגיף הקורונה.
הבדיקות במסגרת המחקר בוצעו על בסיס דגימות ביוב של העיר באר שבע. הבדיקות גילו בהצלחה את הגרסה הבריטית של הנגיף ולא את זו הדרום אפריקאית, שרווחה בעת הבדיקה בישראל. בצורה זו, שפכים הנמצאים כחיוביים לנגיף יכולים להצביע באופן מדויק גם על הימצאותה של מוטציה זו או אחרת ואף לספק מידע על היחס בין הנגיף למוטציות באזור גיאוגרפי נתון.
“המעבדה שלי עבדה במרץ במהלך המגיפה הזו בכדי לספק כלים לטובת התראה מוקדמת וגילוי של הנגיף”, אמר פרופ’ אריאל קושמרו. נכון להיום, במספר ערים ברחבי ישראל נעשה שימוש בשיטה שפיתחנו לגילוי נגיף הקורונה בשפכים. כעת, אנו נעזרים ביכולות שפיתחנו ומשדרגים אותה גם לזיהוי המוטציות החדשות וממשיכים לשכלל את המחקר שלנו לטובת הקהילה “.
צוות החוקרים כלל את: ד”ר קארין יניב ופרופ’ אריאל קושמרו מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה על שם אברם וסטלה גולדשטיין-גורן. ד”ר עדן עוזר מהמחלקה למדעי החיים. חוקרים נוספים כוללים את: נועם פלוטקין וניקול שורש בנדרקר, כולם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
המחקר נתמך על ידי כוח פעולה מדעי לחקר נגיף הקורונה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשרד הבריאות.
עוד בנושא באתר הידען:
