מגפת הקורונה – סיקור מיוחד באתר הידען
- מכון ויצמן
חולים קשה, מחלימים או מחוסנים – במה נבדלים הנוגדנים לקורונה שמייצרת כל אחת מהקבוצות ומה הם המאפיינים הייחודיים של הנוגדנים שנרכשו בעקבות חיסון
![תמונה המתארת את ננו-החלקיקים הליפידיים החדשניים שמטרתם נגיף הקורונה [באדיבות: Sandro Satta, UCLA]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2022/02/Nanoparticles-and-SARS-CoV-2_0.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
צוות חוקרים הצליח לפתח ננו-חלקיקים חדשניים שיוכלו לשמש בתור "מלכודות מולקולאריות" המכוונות לנגיף הקורונה תוך שהם נקשרים לנגיף ומונעים ממנו בכך לפעול
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
- אתר המדע The Conversation
- 5 תגובות
כך מזהירה מיקרוביולוגית רפואית, בריטית על בסיס מחקרים מקיפים מכל העולם. היא קוראת למקבלי ההחלטות שלא לקצר את הבידוד ולשחרר לסביבה אנשים שעלולים להדביק * הממצא שלה רלוונטי גם לישראל
- אתר המדע The Conversation
- 6 תגובות
נראה כי לאומיקרון יש יכולת לעקוף את החסינות הקיימת, בין אם מחיסון או אצל מחלימים. עם זאת, נראה כי קשה לו יותר לגרום למחלה קשה אצל מחוסנים בזריקת הדחף ולכן
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש שפורסם החודש על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדרג את יעילותם של חיסונים שונים למניעת קורונה
- אוניברסיטת תל אביב
תגלית אקולוגית נגד נגיף הקורונה: חומר טבעי המופק מאצה ימית מונע הידבקות של תאים בנגיף הקורונה
- אתר המדע The Conversation
- 5 תגובות
השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך
- אתר המדע The Conversation
- 3 תגובות
וריאנט האומיקרון מכיל מוטציות רבות בחלבון הספייק, שמקלות על החדירה של הנגיף לתאים
- אתר המדע The Conversation
- 3 תגובות
ציד אחר גרסאות דורש מאמץ מרוכז. דרום אפריקה ובריטניה היו המדינות הגדולות הראשונות שהטמיעו מאמצי מעקב גנומי ארציים עבור SARS-CoV-2 כבר באפריל 2020. המדענים בדרום אפריקה מרצפים את הנגיף וחוקרים
- ד"ר רועי צזנה
בימים האחרונים העניק ארגון הבריאות העולמי שם ייחודי לזן של נגיף הקורונה, שעבר הרבה מוטציות ועלול לעקוף חלק מההגנות * ד"ר רועי צזנה מסביר מה הסיבה לדאגה
- אוניברסיטת תל אביב
"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
נראה כי קצב הפיתוח של מולקולות קטנות בתור תרופות לקורונה מפגר אחרי קצב הפיתוח של טיפולים בעזרת חיסונים ונוגדנים
- מכון ויצמן
השותפות הבין-לאומית למציאת תרופה לקורונה שנולדה בטוויטר על בסיס עקרונות של מדע פתוח, צפויה להגיע לשלב הניסוי הקליני במהלך 2022
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
בדיקת דם המכמתת את ריכוזו של החלבון ACE2, החלבון התאי המאפשר את החדירה של נגיפי הקורונה לתוך התאים, וכן את המקטעים שלו, הנוצרים כתוצאה מתגובה עם הנגיף, תוכל להיות שיטה
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
כך עולה ממחקר של חוקרים ממשרד הבריאות ומהאוניברסיטאות ובתי החולים בישראל שבחן נתוני למעלה ממיליון ישראלים בני שישים ומעלה שחוסנו בשני חיסונים לכל היותר בחודש מרץ 2021. ההשוואה היתה בין
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית
- ד"ר רועי צזנה
אז מי צודק? המדביקים במכוון או החוששים מהדבקה בבתי הספר? מהן באמת השפעות הנגיף על ילדים? מה אנו יודעים אחרי שנה וחצי של תחלואה, ועוד חודשים ספורים של הדבקות בזן
- האוניברסיטה העברית
- 4 תגובות
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף, מבהיר: "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. כמו כן, 54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי
- האוניברסיטה העברית
"לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך. הווריאנטים הם סימן אזהרה" אומר החוקר פרופ' שי ארקין
- האוניברסיטה העברית
לפני כשנה פורסם מחקר מרתק, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחיזק את הקשר בין חיסון BCG להגנה מפני נגיף הקורונה * כעת מסתבר שההגנה
- האוניברסיטה העברית
ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן למדע, בשותפות עם מדעני המכון הביולוגי בנס ציונה, חשפו כיצד שילוב ייחודי של שלושה מנגנונים מאפשר לנגיף הקורונה לחמוק מהמערכת החיסונית
- שירות הידען
- אין תגובות
השנה שמנו דגש על התחומים החמים בתעשיה כולל מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, אבטחת נתונים בחומרה, EDGE Computing, TinyML וכן שיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבים
- האוניברסיטה העברית
- תגובה אחת
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים
- האוניברסיטה העברית
נגיף הקורונה של סוסים הינו קרוב משפחה של נגיף הקורונה אשר גורם לתחלואה נרחבת בעולם בשנה האחרונה (COVID-19). במשפחה זו, הנקראת בטא-קורונהוירוס, נמצאים גם נגיפי קורונה של בעלי חיים ובני
- האוניברסיטה העברית
חוקרות ערכו סקר בקרב 400 משיבים תושבי ישראל, שבחן דפוסי התנהגות בת-קיימא – כמו תדירות מיחזור, הפחתת צריכה ואסטרטגיה צרכנית שמובילה להפחתת ההשפעות הסביבתיות – לפני פרוץ משבר הקורונה, במהלך
- שירות הידען
דוח אלטרנטיבי למצב הבריאות של הישראלים: מי חולה יותר בסרטן – גברים או נשים? איפה נפגעים יותר מסוכרת – בצפון או במרכז? מהם הניתוחים הנפוצים ביותר?
- ד"ר רועי צזנה
הטענה החדשה שמתרוצצת לאחרונה ברשתות החברתיות היא שאצל המחוסנים, רמת הנוגדנים בדם צונחת מטה תוך זמן קצר – וכך אנשים מוצאים עצמם חשופים לנגיף בשנית. בדקנו האם הדבר נכון (בעשירית
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון מצאו שיעילות החיסון של חברת פייזר כנגד נגיף הקורונה יורדת במקרה של הזן הדרום אפריקאי. עם זאת, החיסון מנטרל ביעילות גבוהה את ההדבקה על ידי הנגיף המקורי,
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו שיטה לזיהוי של מוטציות קורונה בריטיות ודרום אפריקאיות תוך שעות במקום מספר ימים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
במאי 2020 תוצאות מקדמיות מ-CORONADO עם מדגם קטן יותר, הראו ש-10% מהחולים עם סוכרת וקורונה מתו תוך 7 ימים מהכניסה לבית החולים.
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- אתר המדע The Conversation
- 4 תגובות
ועל אף שמומחים לא תמיד יכולים לספק את הוודאות הבלתי מתפשרת שאנשים משתוקקים לה, תקשורת מדעית, ידידותית ונגישה יכולה לעזור להשכלת מאמיני תיאוריות קונספירציה ולספק את התשוקה האנושית לידע ולהבנה.
- אבי בליזובסקי
- 23 תגובות
כתב העת נייצ'ר ערך תחקיר מקיף על הנזקים שגרם טראמפ למדע בארבע שנות נשיאותו, וערב בחירות 2020
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- זיו עדאקי
- אין תגובות
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- תגובה אחת
- שירות הידען
- 5 תגובות
- שירות הידען
- אין תגובות
- ד"ר רועי צזנה
- 13 תגובות
- ד"ר רועי צזנה
- תגובה אחת
- אתר המדע The Conversation
- אין תגובות