כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא
נגיף הקורונה ידוע כחמקמק במיוחד, ולראיה – המנגנונים הרבים המשמשים אותו כדי לחמוק מהמערכת החיסונית שלנו. מחקר חדש ממעבדתו של פרופ’ גדעון שרייבר – בהובלת תלמידת המחקר מאיה שמש ומדען הסגל ד”ר דניאל הררי ובשיתוף פעולה עם חוקרים מאוסטרליה – חשף את אחד המנגנונים האלה: החלבונים הנגיפיים המשבשים את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא, הידועה בשם “תגובת האינטרפרון”.
אינטרפרונים הינם מולקולות קטנות שתאי הגוף מפרישים כקו הגנה ראשון נגד פולשים מן החוץ בכלל ונגיפים בפרט. חיישנים ביולוגיים הנמצאים בתאי הגוף מזהים שהתא נדבק בנגיף ומשחררים אותות לייצור אינטרפרונים המופרשים לסביבה וגורמים גם לתאים שכנים שלא נדבקו בנגיף להתחיל לבטא מאות גנים שונים בעלי פעילות אנטי-נגיפית. במחקר זיהו החוקרים שישה חלבונים – המהווים כ-20% מהגנום של הקורונה – אשר אחראים ישירות לשיבוש תגובת האינטרפרון. עיקר פעילותם של חלבונים אלה הוא הפסקת ייצור האינטרפרון בתא שאליו פלש הנגיף. “באמצעות בלימת הייצור של מולקולות חשובות אלה, הנגיף מצליח לא רק להשתלט על התא בקלות יחסית, אלא גם, וחשוב מכל, למנוע את העברת ההודעה על אודות המתקפה מתא אחד לשכנו, ובכך לחמוק מהמערכת החיסונית”, מסביר ד”ר הררי.
אף שהנגיף עוצר את הייצור וההפצה של האינטרפרון, החוקרים גילו כי התא נותר רגיש לאותותיו: כאשר הוסיפו החוקרים אינטרפרונים לתאים בתרבית שהודבקו בנגיף הקורונה, הם ראו כי מערך ההתרעה חוזר לפעולה.
בכ-20% מחולי הקורונה שמתו נמצא ייצור חריג ובלתי-תקין של נוגדנים שמנטרלים אינטרפרונים
ממצאים אלה מעלים את השאלה: האם ניתן להשתמש באינטרפרונים כדי לטפל בחולי קורונה? אינטרפרונים מצויים בשימוש בטיפול במגוון מחלות, אך נראה כי בכל הנוגע לטיפול בקורונה החוכמה טמונה בתזמון. בשלבי המחלה הראשוניים שימוש באינטרפרונים עשוי להתגלות כאפיק טיפולי יעיל, שכן התאים מאבדים את יכולת הייצור העצמית של מולקולות אלה, אך נותרים רגישים לאותותיהן. בשלבים מתקדמים, לעומת זאת, מערך הייצור חוזר לפעילות, ולכן אין טעם בטיפול מסוג זה בחולים קשים. “ייתכן שזו הסיבה גם לתוצאות הסותרות שהתקבלו עד כה במחקרים קליניים בחולי קורונה”, מסביר ד”ר הררי.
אבל ייתכן שלאינטרפרונים יכולה להיות תועלת גם במקרים קשים. באחרונה התגלה שבכ-20% מחולי הקורונה שמתו היה ייצור חריג ובלתי-תקין של נוגדנים שמנטרלים את האינטרפרונים שלהם, ובייחוד תת-סוג בשם אינטרפרון-אלפא. לכן, ייתכן ששימוש בתת-סוג אחר, אינטרפרון-בטא, יתגלה כטיפול יעיל בחולים אלה. “הראינו במחקר שאינטרפרון-בטא יעיל במניעת התפשטות הנגיף בתרבית תאים”, אומר ד”ר הררי. “לפיכך יש צורך דחוף במחקר קליני לבדיקת האפשרות של טיפול מציל חיים באינטרפרון-בטא”.
עוד בנושא באתר הידען:
