אל תצפו לחיסון לקורונה בשנה הנוכחית

נכון לחודש מאי, 2020, מפתחים במדינות שונות 182 טיפולים ו-99 חיסונים שונים. אבל, לפי הניסיון, אפשר להניח כי רק אחד או שניים באמת יצליחו, מספר קטן מהם אולי יהיו מועילים באופן חלקי, חלקם יתכלו כמסוכנים, ואילו רובם יציגו תוצאות סותרות באשר ליעילותם. הסיבה לכך היא שמחקר רפואי הוא תהליך איטי ומייגע. העבודה מורכבת, וקל מדי להסיק מסקנות מוטעות

מאת סיימון קולסטו, מרצה בכיר לרפואה מבסוסת ראיות ויועץ אתיקה בנושא, אוניברסיטת פורטסמות', בריטניה. תרגום: חנה רוזנפלדר

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יכול להיות "מאוד בטוח" שיהיה לנו חיסון לקורונה עד סוף השנה האזרחית, אבל עדיף שהציבור יהיה קצת נזהר יותר. מיליארדי דולרים מושקעים כעת בניסיונות לפתח חיסונים וטיפולים בתור פתרונות-קבע למשבר, במקום ההסגרים הנאכפים כעת מסביב לעולם.

נכון לחודש מאי, 2020, מפתחים במדינות שונות 182 טיפולים ו-99 חיסונים שונים. אבל, לפי הניסיון, אפשר להניח כי רק אחד או שניים באמת יצליחו, מספר קטן מהם אולי יהיו מועילים באופן חלקי, חלקם יתכלו כמסוכנים, ואילו רובם יציגו תוצאות סותרות באשר ליעילותם. הסיבה לכך היא שמחקר רפואי הוא תהליך איטי ומייגע. העבודה מורכבת, וקל מדי להסיק מסקנות מוטעות.

לסמוך על המומחים

תוצאה חיובית אחת של מגפת הקורונה היא ביטחון מחודש במומחים. הנוכחות הקבועה של מדענים בהתייעצויות ממשלתיות מכירה בכך שאל לנו לחשוג במדענים. להיפך, אנחנו זקוקים לאנשים אלו כדי לנצח את הוירוס.

אבל, ביטחון נוסף על מומחים בא עם תוספת דרישה וחקירה של המדע תוך כדי התפתחותו. מחקרים חדשים שמראים תוצאות מבטיחות עולות לכותרות החדשות. וזה צריך להדאיג אותנו כי אף על פי שאין ספק כי יימצאו טיפולים מתישהו, הציפיות עלולות להפוך לציניות כאשר הן לא מתממשות במהירות שהציבור והפוליטיקאים מייחלים.

אין מספיק הבנה והכרה בעובדה כי במהלך התפתחותם של תרופות וחיסונים לאורך השנים, אלפי תרופות הראו תוצאות מבטיחות במחקרים ראשוניים (על בעלי חיים או אפילו אנשים) – למשל "ניסויי החיסונים" באוניברסיטת אוקספורד – רוב התכשירים "המבטיחים" לא מגיעים לשימוש קליני שגרתי. בממוצע, לוקח מעל 12 שנים והשקעות שעוברות על המיליון דולר כדי להביא תרופה לשוק.

מחקר איכותי לוקח זמן

כותב שורות אלו יושב בראש מספר ועדות אתיקה. בשנים האחרונות, עברתי על אלפי פרוטוקלי מחקר שמייצגים את מיטב הדוגמאות של מחקר רפואי (ולעיתים גם דוגמאות גרועות למדי).

מחקר איכותי מוגדר כקפדני ומהימן, שמייצר תוצאות שהן לא רק מעניינות אלא גם ברי-יישום, שימושיים ובמקרים מסוימים אף משנים את פני העולם. כמו כן, הם מדווחים בצורה ברורה, בשקיפות ובתוך הקשר של מחקרים קודמים. וזה בדיוק סוג המחקר הנחוץ לנו כדי לטפל במשבר הקורונה.

אך למחקר איכותי יש מחיר. רוב העולם חושב על מחיר בדולרים, ואכן חוקרים ומדענים תמיד יבקשו השקעות נוספות. אבל נוסף על המשאב הכלכלי שמאפשר השגת כל כימיקל רצוי ומכשירים ייחודיים או לשלם לאחרים להריץ ניסויים ולנחת ממצאים במהירות, אנחנו חייבים להיזהר לא לזלזל בחשיבות של הזמן הנדרש כדי לחשוב ולשקול את משמעות הממצאים והתוצאות.

רק אחרי שחוקרים לוקחים את הזמן הנדרש להכין את התוצאות בתוך ההקשרים, אפשר לתרגם אותן ליישומים וטיפולים יעילים. כלומר, המחיר האמיתי של מחקר איכותי הוא זמן.

האמת המתסכלת במחקר רפואי היא שמרבית הניסויים נראים כלא מוצלחים מפני שהנושא הנבחן הוא כל כך מורכב. בעצם, הרבה מאוד ניסויים לא נכשלים אלא לא נותנים תוצאות מובהקות. כדי להתקדם, חייבים להאט, לבחון את הראיות ולקחת זמן לחשוב טוב-טוב מה יכולה להיות המשמעות של התוצאות.

החשיבה הזאת לוקחת שנים. השתתפתי בפרוייקט שנדחה כמעט עשור כאשר הצוות ניסה להבין מדוע חיה אחת הפגינה סיבוכים קרדיו-וסקולריים. פרוייקט אחר שעליו עבדתי הראה תוצאות מבטיחות בצמצום פתולוגיה דמוי-אלצהיימר בעכברים, ואפילו כעבור 18 שנים, לא הוכחו השפעות דומות בבני אדם. לשבח אנשי הצוות, ראוי לציין כי הם עדיין עובדים על זה.

המציאות היא שהדרך הארוכה לחיסון או תרופה לכל מחלה רצופה בניסויים שלא הובילו לתוצאות צפויות. גם במקרים שבהם מחקר מצליח, נותר עוד כברת דרך מהמעבדה לציבור הרחב.

בדיקת קורונה. מתוך jumpstory.com
בדיקת קורונה. מתוך jumpstory.com

הלחץ למצוא מרפא

היבט מדאיג במצב הנוכחי הוא הלחץ על חוקרים לעבוד במהירות ולהמציא פתרונות לקורונה כמעט מיד. אולי בפעם הראשונה, משאבים כלכליים לא מהווים גורם מגביל, ולכן פוליטיקאים והציבור מצפים שהחוקרים ייטלו את הכספים ויוציאו תשובות. בעיה זו מתחברת ללחץ משמעותי על המפקחים לייעל או אפילו להשהות חלק מהתהליכים כדי שטיפולים יגיעו לשוק מהר יותר.

ההבטחות למימון בלתי-מוגבל, ואולי תהילה אם הצעתם תצליח, עלולים לפתות חוקרים לבחור בהליכי מחקר מפקפקים. ההיסטוריה מעידה כי כאשר סכומי כסף גדולים מעורבים, יש עלייה בפיתוי לזייף, להתנהל שלא כשורה או לעבוד בשיטות מפוקפקות. ממשלת בריטניה הוציאה למעלה מ-400 מיליון ליש"ט בתקופת שפעת החזירים באגירת תרופה אשר יעילותה נופחה על ידי היצרנים בגלל הטיית פרסום – הטייה שנוצרת כאשר תוצאות שליליות או לא-מכריעות לא מפורסמות בכתבי עת מדעיים, ורק התוצאות החיוביות זוכות לפרסום.

בלי בדיקה קפדנית, יש סיכון אמיתי שטיפולים לא יעילים, ואפילו מסוכנים, יגיעו לשימוש. ייתכן שזה סיכון מחושב ומקובל במשבר הנוכחי, אבל אם כן, חשוב ביותר שיהיה מעקב צמוד כדי שמקרים של השפעות שליליות ידווחו מיד וטיפולים יימשכו מן השוק בלי היסוס במקרה של הצטברות עדויות על נזקים.

בהינתן זמן – שנתיים, שלוש שנים או אפילו עשור – חוקרים יוכלו לעבור על כלל הראיות מניסויים וניסיונות, לערוך ניתוח-על, סקירה מערכתית, וכנסים בין-לאומיים, ורק אז, אחרי מחשבה שקולה, לפרסם לעולם מה הטיפול המועדף למחלת הCOVID19.

מובן שהעולם זקוק לתשובות רפואיות ומדעיות למגפה הנוכחית כמה שיותר מהר, אבל אנחנו חייבים להכיר שבהתחלה ייתכן שנמצא רק תשובות חלקיות או לא-סופיות. במקום חיסון מהר שמונע באופן מוחלט את מחלת הקורונה, ישולבו מספר הצלחות חלקיות עד שבסוף יימצא פתרון מלא.

ייתכן שיהיו רעיונות מבטיחים שיוכחו כעקרים. אין בזה כישלון מחקרי אן בזבוז משאבים. יותר מכל, חוקרים זקוקים לתמיכה כדי לעבוד ביושר, ולא להפוך לשעירים לעזאזל בשלבים המאתגרים שבוודאות יהוו חלק מן המסע.

למאמר ב-The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. תרופה רוחנית . ? .

    לא תיקח ?

    סגולת פטום הקטורת:

    בזוהר הקדוש (ויקהל דף רי"ח ע"ב) הפליג בשבח אמירת פיטום הקטורת וזו לשונו: אמר רבי שמעון, אי בני הוו ידעין כמה עלאה עובדא דקטורת קמי קודשא בריך הוא, הוו נטלי כל מילה ומליה, והוו סלקין לה עטרה על רישיהו ככתרא דדהבא וכו'.

    וזו לשון הרב סגולות ישראל:

    א. מבטלת מגפה וחלאים רעים.

    ב. ינצל משעבוד מלכויות.

    ג. הברכה מצויה במעשה ידיו.

    ד. ינצל מדינה של גיהנום.

    ה. מבטלת הקליפות והחיצונים וסטרא אחרא.

    ו. מבטלת הכישופים

    ז. מבטלת הרהורים רעים.

    ח. נוחל שני עולמות עולם הזה והעולם הבא.

    ט. מסלק הדינים מעליו.

    י. ימצא חן וחסד בעיני כל רואיו.

    יא. מסוגלת לעושר.

  2. קשה לקחת כתבה ברצינות כשיש בה שגיאות כתיב ותחביר, ניסוח ברמה נמוכה, לא בודקים אצלכם לפני שמפרסמים?

  3. עודד
    מי שעשה את הסרט הזה – ג'ודי מיקוביץ – היא פושעת שעוד תשב בכלא.

    אני מקווה מאד שאתה לא לוקח את השקרים שלה ברצינות.

  4. המתרגם (האוטומטי?) שלכם עושה עבודה גרועה שמוציאה את החשק לקרוא את המאמר.

  5. לעניות דעתי תמצא תרופה או יימצא חיסון עד לתחילת החורף הבא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן