מדען מאוניברסיטת תל אביב קיבל אישור על פטנט שהגיש לחיסון לקורונה

השיטה הייחודית, שפיתח פרופ' ג'וני גרשוני, מבוססת על תקיפת הנקודה הפגיעה ביותר של הנגיף – האתר בו הוא נקשר לתא האנושי כדי לחדור אליו. הפטנט אושר בארה"ב במרץ 2020

פרופ' ג'וני גרשוני. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ג'וני גרשוני. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פרופ' ג'וני גרשוני מבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב קיבל לאחרונה אישור מרשות הפטנטים של ארה"ב עבור פטנט על חיסון חדשני לנגיפים ממשפחת הקורונה. החיסון מתבסס על פגיעה ב'עקב אכילס' של הנגיף: אזור בחלבון המעטפת של הנגיף שנקרא RBM, שבאמצעותו הנגיף נקשר לקולטן בתא האנושי כדי לחדור אליו. הפטנט אושר במרץ 2020.

"אני חוקר את יחסי הגומלין בין נגיפים לבין הקולטנים שלהם בתאים אנושיים כבר יותר מ-35 שנה," אומר פרופ' גרשוני. "ב-2004, בשלהי מגפת הSARS , התחלנו לחקור את הנגיף שחולל אותה, ובהמשך חקרנו גם את נגיף MERS – שניהם נגיפים ממשפחת הקורונה. על סמך מחקרים אלה פיתחנו שיטת חיסון שעשויה להיות יעילה במיוחד, ואף הוצאנו פטנט. נגיף הקורונה החדש SARS CoV2, הגורם ל- COVID-19, מצא אותנו מוכנים. בתוך זמן קצר נוכל להתאים את הגישה שלנו כפלטפורמה לפיתוח חיסון חדשני ויעיל לקורונה."

החידוש בשיטת החיסון שפיתח פרופ' גרשוני הוא האפשרות למקד את התגובה החיסונית בנקודה הרגישה והפגיעה ביותר של הנגיף. "עיקרון הפעולה של חיסונים, ככלל, הוא שהם גורמים למערכת החיסון לפתח נוגדנים שמזהים את הנגיף או חלק ממנו, מתבייתים עליו ונקשרים אליו; בדרך זו חוסם הנוגדן את הנגיף ומונע ממנו להיקשר לתאים בגוף ולהדביק אותם," מסביר פרופ' גרשוני, "היום, במאמץ העולמי לפיתוח חיסון לקורונה, מתמקדים החוקרים בחלבון המעטפת של נגיף הקורונה, שתפקידו להכשיר את הדרך לחדירה לתאים אנושיים. ההנחה היא שנוגדנים שהגוף ייצור בעקבות החיסון יתבייתו על חלבון המעטפת וינטרלו את הנגיף. החיסון שאנחנו מפתחים יספק למערכת החיסון מטרה ממוקדת יותר, ובכך יגביר את יעילות החיסון."

פרופ' גרשוני מסביר, שחלבון המעטפת בו עוסקים רוב המחקרים הוא חלבון גדול שכולל כ-1,200 חומצות אמיניות. חלק מהחוקרים צמצמו את עבודתם לאזור בחלבון בשם S1 שבו כ-650 חומצות אמיניות, ואחרים הצליחו להתמקד באזור של כ-200 חומצות אמיניות המכונה RBD (אתר ההיקשרות לקולטן, Receptor Binding Domain). הבעיה היא שהאזורים הגדולים הללו כוללים מגוון מטרות, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים עבור כולן ללא אבחנה – וההתפרסות מפחיתה את יעילות החיסון. בנוסף, בניסויים שערכו בנגיפי SARS ו-MERS, מצאו שכשאזור המטרה עליו מתבייתים הנוגדנים גדול מדי, הנגיף מפתח אסטרטגיות חכמות שמאפשרות לו לחמוק מהנוגדנים, ועלול אף להחמיר את המחלה.

נגיפי קורונה בזרם הדם. איור: shutterstock
נגיפי קורונה בזרם הדם. איור: shutterstock

"להתמקד בנקודת התורפה של הנגיף"

"לכן, ככל שנצמצם את המטרה ונמקד את המתקפה, כך תגדל יעילותו של החיסון," קובע פרופ' גרשוני. "בתוך ה-RBD יש אזור קטן עוד יותר, של כ-50 חומצות אמיניות, שנקרא RBM ((Receptor Binding Motif – והוא האתר המדויק שמזהה וקושר את הקולטן שעל התא האנושי, כדי לחדור אליו ולבצע הדבקה. ה-RBM הוא נקודת התורפה של הנגיף, בלעדיו אין הדבקה, ולכן הנגיף נוקט באמצעים מרחיקי לכת כדי להסתירו מפני מערכת החיסון האנושית. הדרך הטובה ביותר 'לנצח במלחמה' היא לפתח חיסון שמתמקד ספציפית ב-RBM."

במחקרים קודמים שעסקו בנגיפי SARS ו-MERS הצליחו פרופ' גרשוני וקבוצתו לגבור על אתגרים טכניים מורכבים כדי לבודד ולשחזר את אזור ה-RBM של הנגיף – צעד חיוני בדרך לפיתוח חיסון. כעת הם מתאימים את הטכנולוגיה שפיתחו נגד נגיף הקורונה החדש SARS CoV2, הגורם למחלת הקורונה (COVID-19). עבור פיתוח זה הגישה חברת היישום של האוניברסיטה "רמות" בקשה לפטנט בארה"ב והוא כעת בתהליכי בחינה.

"ב-15 שנות מחקר בנינו בסיס איתן לפיתוח חיסון לקורונה הנוכחית, על סמך הניסיון שרכשנו בפיתוח RBM לנגיפי SARS ו MERS," מסכם פרופ' גרשוני. "בהמשך אנחנו מתכוונים, באמצעות חברת רמות, להעביר את הטכנולוגיה לתעשייה, לצורך פיתוח וייצור המוני של חיסון שינטרל את איום הקורונה בכל העולם."

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. אלד שלא מבין בזה
    אני ממש מתו….ע…ת…ע.
    יהיה או לא יהיה.

  2. המילה "מזל" מורכבת מהאותיות : מ= ז =ל .
    .מ עבור "מקום", ז עבור "זמן", והאות ל עבור " להיות"

    לפרופ. גרשוני הנכבד,פרט לגאוניותו בתחום הביולוגיה במולקולרית של התא, כנראה ,היה לו גם מזל , שכן יש לו את המזל להיות האיש הנכון, במקום הנכון, ובזמן הנכון.

    כל הכבוד להישג המכובד של פרופ. גרשוני וכל הצוות שעובד עמו.

    מרדכי בן חיים שוגרמן ,ישראל כח בניסן תש"ף 22/4/20

    ,

  3. לי יש שאלה בבקשה,
    ה-RBM שיש אצל הנגיף, לא נמצא גם אצלנו בגוף באופן טבעי? אחרת, למה שיהיה לנו בגוף קולטנים כאלו?
    מה הסיכוי שחיסון כזה יגרום למחלה אוטואימונית? (לדעתי גבוה אבל כמובן שרק בניסויים קליניים תדעו את המספר האמיתי, אז גם הערכה תספיק לבינתיים)

  4. כתוב הפטנט אושר במרץ וגם- כעת בתהליכי בחינה.
    אפשר שלפחות המידע העיתונאי יהיה חד משמעי?

  5. אצים רצים למהר לרשום פטנטים בעת חירום, בעת שיש עוד שנים של פיתוח וניסויים. יותר מכדי לעזור לאנושות, המטרה היא לעשות לביתם. הוא אולי יתעשר, אבל לא יזכה בפרס נובל או יזכר בהסטוריה כמדביר הקורונה, כי זו זיקה מסחרית נטו. יהיו גם פתרונות חיסוניים אחרים. אולי אף קודם.

  6. ליאיר. אין שום חיסון. זה מחקר די בסיסי שרחוק מאד מיצירת חיסון שלא לדבר על אישוריFDA

  7. גם הכדורגלן הטוב בעולם לא שווה הרבה כשהוא מגיע לאצטדיון אחרי שריקת הסיום.
    ״35 שנה נסיון״

  8. פרופסור ג'וני גרשוני
    יישר כוח
    תודה
    העולם חב לך , " את חייו "

    אנא
    פעלו מהר , והפיצו את החיסון ( RBM ) בכל העולם
    בלא הבדל , גזע , מין , או דת

    בתקווה
    שחיסון זה יהיה חלוץ ( Payoneer )
    גם למיגור האבולה , והאיידס , המשתוללים באפריקה

  9. בד"ל עובדים על פרויקט בחבורת חוקרים מתחומים שונים. יש לי הרגשה שהם יופיעו ושהם עתידים לתבוע את את הליטרה שלהם.
    פרופ' גרשוני לא מזכיר אף עמית מחקר וזה מעורר אצלי הרגשה שהוא עשה את מעשהו בגניבה.

  10. אחרי שהמכון הביולוגי "פיתח" חיסון ומכון מיג"ל פיתח חיסון עכשיו תורה של אוניברסיטת תל אביב ל"פתח" חיסון…

  11. לא ברור באיזה שלב החיסון נמצא, האם הכל מוכן וזה רק עניין של ייצור?

    כמה מסובך יהיה יצור המוני של הפיתוח?
    מה קצב הייצור יהיה?

    דרושים חיסונים שקצב הפקתם אדיר וחיי מדף נוחים לעבודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן