מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל”יתרונות אבולוציוניים”, שעוזרים להם להתמודד עם המחלה

לאחרונה התפרסמו מחקרים מדעיים שקבעו, כי הפרעות קשב וריכוז (ADHD) הם אחד מגורמי הסיכון להידבקות בנגיף הקורונה. מחקר הישראלי, שנערך בתקופת הגל הראשון של הקורונה בראשות ד”ר יבגני מרזון, מנהל המחלקה לרפואה מנוהלת של לאומית שרותי בריאות, מצא כי בעלי הפרעות קשב וריכוז שאינם מטופלים תרופתית היו בסיכון גבוה ב-68 אחוזים להידבק בקורונה, בהשוואה לחולי קורונה ללא הפרעת ADHD. החוקרים העריכו כי אנשים הסובלים מהפרעות אלה מתקשים מאוד לשמור על ריחוק חברתי, להקפיד על הנחיות ההיגיינה ולהתמודד עם הגבלות הסגר. הם יתקשו ללכת עם מסכה על הפנים לאורך זמן רב, ומאופיינים גם בתזזיתיות-יתר ונגיעות בפנים, מצבים שמגבירים את סיכויי ההידבקות שלהם.

קבוצת חוקרים ישראלית אחרת, שחקרה לאחרונה את פרדוקס ההשמנה והקורונה (הקשר השלילי בין שכיחות גוברת של בעיית עודף משקל לסיכוי להידבק בקורונה ולהתמודד עם המחלה), ביצעה אף היא בדיקה שמטרתה לבחון את הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין מחלת הקורונה. ממצאיהם של ד”ר יובל ארבל מהאקדמית גליל מערבי, ד”ר חיים פיאלקוף מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד”ר עמיחי קרנר מהמכללה האקדמית נתניה וד”ר מרים קרנר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פורסמו לאחרונה בכתב העת האקדמי “Journal of Attention Disorders”. החוקרים ניתחו נתונים ממוצעים מ-54 אזורים (50 מדינות וארבעה אזורי חסות) בארה”ב, ובדקו את הקשר בין שכיחות מספר המתמודדים עם הפרעות ADHD בקרב מבוגרים ביחס לאוכלוסייה של כל אחד מהאזורים, לבין מדדים של הידבקות, החלמה ותמותה  מקורונה, כולם ביחס לאוכלוסייה בכל אזור – זאת בהסתמך על נתונים עדכניים עד לחודש אוגוסט 2020.

הממצאים מראים כי ההסתברות הצפויה להתאושש מנגיף הקורונה עולה מ-0.41% במדינות שבהן יש שכיחות נמוכה יחסית להפרעות קשב וריכוז (3%) עד ל-1.20% במדינות עם שכיחות גבוהה יחסית של הפרעת קשב וריכוז (13%). בנוסף, בניגוד להגדרת ה-ADHD כגורם סיכון להידבקות בנגיף הקורונה במחקרים קודמים, לא נמצא במחקר הנוכחי קשר בין עלייה בשכיחות של ADHD באוכלוסייה האמריקאית להידבקות או תמותה מקורונה בהתחשב בנתוני האוכלוסייה בכל מדינה. הקשר היחיד שנמצא, אם כן, הוא בין הפרעות קשב וריכוז לבין החלמה מקורונה.

מה יכול להסביר ממצאים אלו? לטענת החוקרים, ייתכן כי הפרעות קשב וריכוז יכולים להעניק יתרון אבולוציוני נגד הקורונה, כפי שניתן לראות מנתוני ההחלמה במדינות אמריקאיות, וכפי שידוע מהספרות המחקרית בתחום ה-ADHD, המתייחסת גם לתכונות חיוביות של הפרעת קשב וריכוז, כגון יצירתיות, רמות אנרגיה גבוהות, יכולת יזמות ועוד (שלי-טרמבלי ורוזן, 1996).

כדי להבהיר את דבריהם, מביאים החוקרים לדוגמה את המחלה הגנטית אנמיה חרמשית, מחלה גנטית אפריקאית מוכרת. אנשים שקיבלו את הגן של אנמיה חרמשית משני הוריהם יסבלו ממחלה גנטית קשה במרוצת חייהם ותוחלת חייהם תתקצר, אולם הגן האמור יוצר עבורם יתרון גנטי ייחודי להתמודדות יעילה מול מחלה אחרת – המלריה, אחת המחלות הקטלניות ביותר כיום בעולם. בנוסף, קיים סיכוי של 50% שרק אחד מהוריהם הוא נשא של הגן, ובמקרה כזה צאצאיהם ייהנו מהיתרון של הגן – חיסון טבעי נגד מלריה – מבלי לשלם את המחיר של מחלה גנטית קשה. 

“ההשערה שלנו היא שייתכן שאנשים המתמודדים עם הפרעת ADHD זכו מהטבע ליתרונות גנטיים להתמודד נגד נגיף ה-COVID-19 ולהחלים ממנו”, מסביר ד”ר ארבל, המכהן כראש החוג לכלכלה באקדמית גליל מערבי, וד”ר פיאלקוף מהמכון ללימודים עירוניים ואזוריים מוסיף כי “המחקר מראה קשר סטטיסטי מפתיע ברמת המדינה, אותו ראוי לבחון יותר לעומק כדי לחדד את ההסברים הגנטיים או הפיזיולוגיים”.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• טראמפ קיבל טיפול נסיוני בנוגדנים נגד קורונה. מהם הטיפולים היעילים עד כה?
• סימנים מדאיגים לתמותה מוגברת מקורונה בספטמבר, מעבר לצפוי
• נשאי המוטציות PiZ ו-PiS – בסיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה מקורונה