הקרן הלאומית למדע בחרה 25 קבוצות חוקרים שיקבלו מענקי המחקר במסגרת המחזור הראשון של תכנית killCorona

ההיקף הכולל של של המחזור הראשון כ-9 מיליון שקלים עוד כ-5 מיליון שקלים יחולקו במחזור השני • וועדת השיפוט כללה את מיטב החוקרים והרופאים מכלל האוניברסיטאות ובתי החולים בארץ

ישראל נלחמת בקורונה. איור: shutterstock
ישראל נלחמת בקורונה. איור: shutterstock

ההתפשטות של נגיף הקורונה בעולם, ובכלל זה בישראל, הובילה לפני כחודשיים וחצי לשיתוף פעולה בין הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) ושורה של קרנות פילנטרופיות לקידום של מחקרים בסיסיים ויישומיים אשר מתמקדים בנושאים רלבנטיים להתפשטות הנגיף והמחלה.

במסגרת זו אישרה הות"ת תקציב ייעודי של 7 מיליון ₪ שהוכפל על ידי מספר קרנות פילנטרופיות: קרן יד הנדיב, קרן משפחת קלרמן, קרן ויליאם דוידסון, קרן ראסל ברי וקרן משפחת וולפסון אשר תרמו יחד 7 מיליון ₪ נוספים, כך שתקציב התכנית הכולל לקידום מענקי המחקר עומד על כ 14 מיליון שקלים לשני מחזורי התכנית.

יצוין כי בשל המצב המיוחד של המלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה, הליך הגשת הבקשות ובחירת המענקים הזוכים נערך באופן מואץ ובעזרת סוקרים וחברי ועדת שיפוט מומחים בתחומם מטובי החוקרים והרופאים בארץ, תוך הקפדה על סודיות מלאה והימנעות מניגודי עניינים. הליך השיפוט המזורז והכרזת המענקים הזוכים הושלם בתוך חודשיים. הערכת הצעות המחקר נעשתה על בסיס האיכות המדעית של תכניות המחקר, ההיתכנות היישומית שלהן והיכולת לסייע בבלימת התפשטות נגיף הקורונה והמחלה הנגרמת ממנו, בטווח הקצר ובטווח הבינוני.

285 הצעות מחקר הוגשו לקרן הלאומית למדע, למחזור הראשון, במסגרת תכנית זו. ההצעות עוסקות במגוון רחב של תחומים וגישות, ובכללם: אימונולוגיה, וירולוגיה, פרמקולוגיה, ביולוגיה מולקולרית ותאית, אפידמיולוגיה, בינה מלאכותית, רובוטיקה, הנדסה, וכן מחקרים בין תחומיים המשלבים בין גישות שונות.

בהגשה לתכנית התחייבו החוקרים להנגשה מיידית ומלאה של תוצאות המחקר לכלל הקהילה המדעית בישראל ובעולם, בהלימה עם הצורך הדחוף ועם ההתגייסות ברוח זו של חוקרים בכל רחבי העולם.
25 המחקרים שנבחרו יזכו כל אחד במענק של כ- 100 אלף דולר (350 אלף ש"ח). המחקרים עוסקים במגוון רחב של תחומים הקשורים בדיאגנוסטיקה, בפיתוח חיסון כנגד הנגיף, במציאת טיפולים יעילים לחולים קשים, ובצמצום ההדבקה באוכלוסייה.
לאחרונה נפתח להרשמה ולהגשה קול קורא נוסף לסבב השני של התכנית – במסגרתו סך המענקים שיחולקו יהיה בהיקף של כ 1.5 מיליון דולר נוספים.

להלן שמות החוקרים הזוכים במחזור הראשון, שיוך מוסדי ונושא המחקר:

  1. פרופ' ערן אלינב, מכון ויצמן למדע: פיתוח ותיקוף בדיקה אוטומטית בשיטת ריצוף מקבילי מסיבי (mass parallel sequencing) לנגיף SARS-CoV-2
  2. פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית: זיהוי גנים המעורבים בפתוגניות של COVID-19 לטיפול תרופתי פוטנציאלי
  3. פרופ' איתי בנהר, אוניברסיטת תל אביב: בידוד נוגדנים מנטרלים לקורונה על ידי טכנולוגיות הצגת נוגדנים אנושיים על פאג׳ ועל ידי שיבוט תאי B בודדים מעכברים מחוסנים
  4. פרופ' בניאש מיכל, האוניברסיטה העברית: פיתוח נוגדנים אנושייים חד שיבטיים כנגד וירוס קורונה פתוגני SARS-CoV-2
  5. ד"ר אסף בסטר, הטכניון: מציאת גנים המבקרים את החדירה וההדבקה של ווירוס קורונה (COVID-19) לתאים באמצעות סריקה גנטית של גנים מקודדים ולא מקודדים לחלבון
  6. ד"ר יותם בר-און, הטכניון: בדיקת היתכנות – הדבקה ורטיקלית בנגיף הקורונה מאם לעובר
  7. ד"ר עדי ברזל, אוניברסיטת תל אביב: ברירה בחיה של חלבונים מנטרלי הנגיף הגורם למגיפת הקורונה
  8. פרופ' עמירם גולדבלום וד"ר ליאור ניסים, שניהם מהאוניברסיטה העברית: חסימת וירוס הקורונה באמצעות פלטפורמה משולבת של כימיה חישובית וביולוגיה סינתטית למאבק באיומים עכשויים ועתידיים של וירוסים
  9. פרופ' חיג'אזי עבד אלראוף, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם: כיצד אלפא דפנסין תורם להתפתחות המצוקה הנשמתית
  10. פרופ' תמיר טולר, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יערי גור, אוניברסיטת בר אילן: פיתוח מערכת ליצור חיסון פסיבי (סביל) לנגיף ה SARS-CoV-2 כולל זנים עתידיים ומגפות עתידיות
  11. פרופ' לוי כרמית, אוניברסיטת תל אביב: קרינת UVB כמחולל מהפך חיסוני בחולי קורונה – לכיוון טיפול בפוטותרפיה
  12. ד"ר ניר לונדון, מכון וייצמן: פיתוח מזורז של מעכב פרה-קליני נגד הפרוטאז הראשי של SARS COV 2
  13. פרופ' דורון מלמד, הטכניון: זכרון חיסוני לוירוס הקרונה בקרב אנשים מבוגרים: מניעה של הדבקה חוזרת והעלאת השרידות
  14. פרופ' מיכל נאמן, מכון וייצמן, פרופ' קובו מיכל, המרכז הרפואי ע"ש א. וולפסון, פרופ' יגל שמחה, בית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים, פרופ' מני אריאל, המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי: השפעת וירוס קורונה על מאפייני השיליה וסיכוני הריון
  15. פרופ' ערן סגל, מכון וייצמן: מערכת לניבוי אזורי הדבקה בקורונה באמצעות סקירה ארצית ע״י שאלון אנונימי
  16. פרופ' עידו עמית, ד"ר חייטין דייגו, שניהם ממכון וייצמן: אנליזה ברמת התא הבודד של חולי קוביד-19 קלים וקשים; לקראת אפיון מנגנונים מולקולריים של התפתחות המחלה, מציאת סמנים ביולוגיים יעילים ומסלולי טיפול אפשריים
  17. פרופ' בעז פוקרוי, פרופ' סוסניק אלחנדרו, שניהם מהטכניון: הבנה ומניעת הידבקות ע"י משטחים
  18. פרופ' אורה פורמן, פרופ' רייכמן דנה, פרופ' לוי-שפר פרנצ'סקה, פרופ' פרידלר אסף, כולם מהאוניברסיטה העברית: גישה אינטגרטיבית לזיהוי ואיפיון של חלבונים הומניים המתורגטים על ידי נגיף הsars-cov-2
  19. ד"ר אורן קובילר, אוניברסיטת תל אביב, ד"ר ישי רונן דנה, שיבא – מרכז רפואי אקדמי, ד"ר אחדות חגית, המכון למחקר ביולוגי בישראל: אורגנואידים של מערכת הנשימה הומנית כמודל להדבקה ויראלית בנגיפי הקורונה
  20. ד"ר נעמה מאירה קופלמן, מכון טכנולוגי חולון, ד"ר שטרן עדי, אוניברסיטת תל אביב: ריצוף מגיפת ה- Covid-19 בישראל: אינטגרציה של אפידימיולוגיה והסקה פילוגנטית
  21. פרופ' רועי קישוני, הטכניון, פרופ' חודיק גבריאל, מכבי שירותי בריאות, ד"ר חתאם חוסין, רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם: אפיון ושיפור הדיוק והתפוקה של בדיקות קורונה
  22. פרופ' רותם קרני, ד"ר טבח יובל, שניהם מהאוניברסיטה העברית: השתקת מולקולות רנ"א ויראליות חיוניות של נגיפי קורונה כטיפול אנטי ויראלי בתאי אפיתל הריאה
  23. ד"ר יואב רם, המרכז הבינתחומי הרצליה, פרופ' הדני לילך, אוניברסיטת תל אביב: מידול דינמיקה התנהגותית והשפעתה על הדבקה ואבולוציה של נגיף הקורונה
  24. ד"ר זיו שולמן, מכון וייצמן: אפיון וגילוי נוגדנים מנטרלים כנגד נגיף הקורונה במחלימים למטרת טיפול והגנה פרופילקטית
  25. פרופ' גדעון שרייבר, מכון וייצמן: עיכוב כניסת CoV-2 באמצעות הנדוס חלק מחלבון ה-S הווירלי לחסימת קישורו לרצפטור כאופציה טיפולית
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן