מדענים השתמשו בניתוח באמצעות רשת בייסיאנית כדי לחקור איך תגליות מדעיות משפיעות על ספרות המדע הבדיוני
שיעור באסטרונומיה על כוכבים בינאריים יכול להתחיל בסדרה של תרשימים ונתונים מורכבים, או בקליפ מהסרט “מלחמת הכוכבים” שבו לוק סקייווקר מביט בשמיים של כוכב מולדתו, טטואין, ורואה שתי שמשות זורחות. מה יעניין יותר כיתה של תלמידי תיכון מנומנמים?
מדע בדיוני תפס תמיד את תשומת הלב שלנו, וכפי שטוענים מדענים רבים, הוא לעיתים תכופות היה מקור ההשראה לקריירה המדעית שלהם. מסיבה זאת משתמשים בו לפעמים כדי להסביר מדע לציבור, גם תוכן מורכב. כדי להיות בטוחים שזאת שיטה יעילה, צריך להבין איך המדע האמיתי מיוצג במדע הבדיוני.
זאת עשו במאמר חדש שהתפרסם ב-Journal of Science Communication, שבו השתמשו במתודולוגיה כמותית שיכולה לנתח קורפוס גדול של יצירות מד”ב (המתייחסות ספציפית לכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש), והראו ששינויים חשובים בידע המדעי מתאימים גם לשינויים בספרות המד”ב.
אמה יוהנה פּוראנן, חוקרת במרכז למדעי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש באונ’ סנט אנדרו, ועמיתיה הפעילו ניתוח באמצעות רשת בייסיאנית על קורפוס של 142 יצירת מד”ב, שכללו ספרים, סרטים, תוכניות טלוויזיה, פודקסטים ומשחקי וידאו.
במחקר המדענים בחרו לחקור את הייצוג של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. “הם נמצאים בכל מקום במד”ב. ברוב הסיפורים שמתרחשים בחלל תהיה בסופו של דבר סצנה על כוכב לכת חוץ-שמשי”, מסבירה פוראנן. “הסיבה השנייה לשימוש בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש היא שהיה שינוי עצום בהבנה המדעית שלנו ב-1995 כאשר התגלה כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון סביב כוכב דמוי שמש”.
מתודולוגיית הרשת הבייסיאנית איפשרה חקירה כמותית של נושא – מד”ב – שבדרך כלל מנתחים אותו איכותית, ולרוב רק יצירה אחת בכל פעם. ברשת בייסיאנית, המאפיינים של כוכבי הלכת המחוץ למערכת השמש המתוארים ביצירות הנבחרות מיוצגים כצמתים ברשת מקושרת, ואנו יכולים להבין איך כל צומת משפיע על האחרים.
באופן מעשי, אפשר לקבוע, לדוגמה, שאם כוכב לכת ביצירה ספציפית מיוצג כתומך בקיום חיים, האם ובאיזו מידה זה משפיע על מאפיין אחר. היות שתחום הזמן של יצירות המד”ב שנותחו היה רחב יחסית, לפני ואחרי 1995, פוראנן ועמיתיה יכלו להבחין שאחרי השנה הזאת, הייצוג של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש במד”ב השתנה.
“באופן מסורתי, היה במד”ב אחוז גבוה של כוכבי לכת דמויי ארץ וישיבים”, מסבירה פוראנן, וההיגיון בכך ברור כי היצירות הן תוצרים תרבותיים שיצרו בני אדם עבור בני אדם אחרים. אבל מה שהשתנה מאז שהתגלו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש אמיתיים הוא שהכוכבים הבדיוניים הפכו למעשה קצת פחות דמויי ארץ”.
ואכן, רובם הגדול של כוכבי הלכת המחוץ למערכת השמש הרבים שנצפו בפועל על ידי מדענים עד היום שונים מאוד מכדור הארץ, ולעיתים נדירות נמצאים במה שהמדענים מגדירים כאזור הישיב, שבו התנאים אולי ידידותיים יותר לחיים כפי שאנו מכירים. המציאות המדעית הזאת, אומרת פוראנן, חילחלה לתוך הייצוג במד”ב.
“אני חושבת שהמד”ב מגיב לתגליות מדעיות, ומשקף את מה שהיה במדע בזמן שנכתב”, היא מסכמת. “לכן אני חושבת שאפשר לשלב את המד”ב בהסברת המדע כנקודת פתיחה. הוא יכול להציג רעיונות לאנשים”.
עוד בנושא באתר הידען:
