חוקרים גילו את TIDYE-1, כוכב לכת צעיר בן שלושה מיליון שנים בלבד, המקיף במהירות את הכוכב שלו * דיסקה חיצונית שלמה ומסלול ייחודי חושפים את הכוכב וכוכב הלכת שלו בזכות תצפית לא חסומה, תגלית שתיתכן רק בזווית מיוחדת זו
חוקרים מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל גילו תגלית פורצת דרך: כוכב לכת בשם TIDYE-1b, שגילו מוערך בשלושה מיליון שנים בלבד. לשם השוואה, זה כמו למצוא תינוק בן שבועיים. כוכב הלכת המופלא הזה מאתגר את התאוריות הקיימות לגבי מהירות ההיווצרות של כוכבי לכת. ההתפתחות של כדור הארץ נמשכה 10-20 מיליון שנים, ואילו TIDYE-1 נוצר תוך שלושה מיליון שנים בלבד והוא משלים הקפה סביב הכוכב שלו כל שבוע.
מבט חסר תקדים על השלבים המוקדמים ביותר של היווצרות כוכבי לכת
התגלית מציעה מבט חסר תקדים על השלבים הכי מוקדמים של היווצרות כוכבי לכת, וקובעת אמת מידה חדשה לזיהוי וחקר כוכבי לכת צעירים. היא גם צעד משמעותי בהבנת ההתפתחות של מערכות כוכבי לכת מעבר למערכת שלנו.
"האסטרונומיה עוזרת לנו לחקור את מקומנו ביקום – מהיכן באנו ולאן אנו אולי הולכים. גילוי כוכבי לכת כמו זה מאפשר לנו להסתכל אחורה בזמן, ולהציץ בהיווצרות של כוכב לכת כשהיא מתרחשת", אמרה מדיסון ברבר, המחברת הראשית של המאמר.
מחקר דרך היווצרות כוכבי לכת
כוונת צוות החוקרים הייתה לחקור איך כוכבי לכת נוצרים ומתפתחים, תוך התמקדות בזיהוי כוכבי לכת בשלבים שונים כדי להבין טוב יותר את התהליכים האלה. TIDYE-1, כוכב הלכת החולף הצעיר ביותר שידוע, פותח חלון ייחודי לסביבה של מערכת כוכבי לכת מתפתחת. התגלית הזאת שופכת אור על הבדלים פוטנציאליים בין מערכת השמש שלנו ומערכות המארחות כוכבי לכת ענקיים קרובים (לכוכב שלהם) כמו TIDYE-1, ונותנת הקשר רחב יותר לשכונה הקוסמית שלנו.
התגלית הזאת פותחת נתיבי מחקר חדשים, כי כוכב הלכת הזה, שעדיין בדיסקת החומר של הולדתו, מאפשר למדענים לחקור את תהליך ההיווצרות מקרוב. מחקרי המשך ינתחו את האטמוספרה של כוכב הלכת בהשוואה לחומר של הדיסקה שמסביב, ויגלו רמזים על מסעו אל מסלולו המהודק. יבדקו בהם גם אם TIDYE-1 עדיין גדל על ידי ספיחת חומר או אולי הוא מאבד את האטמוספרה העליונה שלו בגלל ההשפעה של הכוכב המארח שלו.
"כוכבי לכת נוצרים בדרך כלל מדיסקה שטוחה של אבק וגז, ולכן כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו מיושרים בסידור "שטוח כמו פנקייק". אבל כאן הדיסקה נטויה – לא מיושרת עם כוכב הלכת וגם לא עם הכוכב שלו – טוויסט מפתיע בעלילה שמאתגר את הבנתו הנוכחית איך כוכבי לכת נוצרים", אמר אנדרו מאן מהאוניברסיטה של קרוליינה הצפונית.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
"ההתפתחות של כדוה"א נמשכה 10-20 מיליון שנה, *ואילו* TIDYE-1(b) נוצר תוך שלושה מיליון שנים בלבד". היווצרות אינה התפתחות: העובדה שכוכב-הלכת קיים אינה מוכיחה שהוא גמר להתפתח.
"כוכבי לכת נוצרים בדרך כל מדיסקה שטוחה… אבל כאן הדיסקה נטויה". מסקנה: לדיסקה לוקח זמן להתיישר, והנה מקור להערכת כמותו.
למה כוכבי הלכת שמגלים כל כך קרובים לכוכבי האם שלהם? אני חושב שזה בגלל שהקירבה לכוכב האם מגדילה את הסיכוי שכוכב הלכת יתגלה, כי הסיכוי הזה הופכי למרחק (או לריבוע המרחק או משהו בסדר הגודל הזה). מה שאומר שהעובדה שלא מצאנו כוכבי לכת רחוקים יותר אינה מצביעה על העובדה שהם פחות נפוצים, אלא פחות בולטים לעין.
למה כוכבי הלכת שקרובים לכוכב האם יותר בולטים? לדעשי ישנן כמה סיבות לכך:
א. זווית מרחבית: הסיכוי שהמסלול של כוכב לכת יימצא בין כוכב האם שלו למצלמות שלנו הופכי למרחק שלו מכוכב האם. (בהנחה שכיוון המסלול אקראי)
ב. זמן הקפה: תדירות ההקפה = תדירות המעבר של כוכב לכת על פני כוכב האם שלו יורדת ככל שהוא מקיף יותר מרחוק, ולכן הסיכוי שנסתכל על הכוכב דוקא כשכוכב הלכת עובר על פניו – יורד עם המרחק.
לעצבר:
תגיד, למדת משהו על מה שאתה כל כך מתלהם נגדו? מסלולי הכוכבים אכן אינם עיגולים מושלמים, אלא… חתכים חרוטיים. יודע מה זה? (רמז: מפגש בין חרוט למישור).
"לכוכבים אין כוח משיכה" אז מה גורם לכוכבי לכת להסתובב סביב הכוכבים? "נפילה עצמית"? "אין צורך בכוח משיכה". אז מה מגדיר את הכיוון והכמות של אותה נפילה? נשמע כמו ניסיון להמציא את הגל- אה. כבידה – מחדש.
"בניגוד לפיזיקאים, הטוענים שהחומר בנוי מחלקיקים". וואו, לצאת כנגד הנחת יסוד בסיסית כל כך זה… דורש *המון* ידע כדי שתוכל לעשות את זה כמו שצריך. (אם תראה שהטענה שלך עדיין נכונה. אחרת – אתה סתם מחרטט.)
"בניגוד למתמטיקאית(ם) הטוענים" – זה מוכח – "שקיים מספר פאי יחיד", "לכל מעגל יש מספר פאי פרטי". אני מקווה שאתה יודע מה זה פאי (היחס בין קוטר המעגל לרדיוסו), וגם מתמטיקה. כי… כל המעגלים דומים זה לזה! אם זה לא אומר לך משהוא – נסה לחשוב: האם הגדלת תמונה משנה את יחס הגדלים בין הפרטים שבה? לא. אותו דבר בדיוק עם מעגל וכל קוטר שתסמן בו: היחס ביניהם *לא ישתנה* כאשר תגדיל את המעגל.
"חפשו את ספרי עצבר" נו, עכשיו הכל מובן: זאת סתם פרסומת.
לא נתראה ב(לא)מהפ- אה, תגובה – הבאה.
מהמהפכה הקופרניקנית 1543
אל המהפכה העצברית 1983-2023
בניגוד לקופרניקוס , הכוכבים לא נעים במסלולים מעגליים במישור, אלא במסלולים בורגיים במרחב.
למסלול בורגי במרחב, יש ל 3 נתונים – קוטר המסלול,
מהירות – וזווית קידום,
בניגוד לניוטון, לכוכבים אין כוח משיכה, ותנועתם במסלול בורגי היא טבעית ונצחית.
תפוח נופל מעצמו כאשר מרפים ממנו, ואין צורך בכוח משיכה שיפיל אותו כלפי מטה.
בניגוד לפיזיקאים, הטוענים שהחומר בנוי מחלקיקים , החומר הוא רציף, והוא בגדר של צורה פיזיקלית.
כמו שצורה גיאומטרית בנויה מצירוף כמויות של אורך סגור המכיל כמות של שטח, כך צורה פיזיקלית בנויה מצירוף כמויות של אנרגיה וזמן פסיבי.
היסודות החומריים הם צורות פיזיקליות.
זמן פסיבי קיים ממש במציאות הפיזיקלית, ואילו מושג הזמן שהאדם משתמש בו, קיים רק בדמיון האנושי – ואינו קיים במציאות הפיזיקלית.
בניגוד למתמטיקאית הטוענים שקיים מספר פאי יחיד המתאים לכל המעגלית, המהפכה העצברית טוענת, כי לכל מעגל יש מספר פאי פרטי המתאים לגודלו.
מספרי פאי הפרטיים משתנים בין 3.14 ל 3.16.
חפשו את ספרי עצבר, בהוצאת ניב.