מדענים מסין השתמשו בשיטה חדשנית – מעקב אחר השפעת כבידת כוכב הלכת לא על השמש אלא על כוכב לכת אחר במערכת כדי לזהות כוכב לכת שעשוי להכיל תנאים לקיום חיים. קפלר 725c הוא סופר-כדור ארץ שממוקם באזור הישיב של מערכת שמש רחוקה
השאלה הנצחית "האם אנחנו לבד?" ריתקה את האנושות דורות רבים. הגילוי ב-1995 של כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון שמקיף כוכב הדומה לשמש שלנו היה רגע חשוב בהתייחסות לתעלומה הזאת.
מאז החקר שלהם הפך לתחום מיקוד של האסטרונומיה המודרנית, שמפיק תובנות קריטיות איך כוכבי לכת נוצרים, מתפתחים ואולי תומכים בחיים. מטרה חשובה בתחום היא למצוא חיים דמויי ארץ באזורים הישיבים של כוכבים דמויי השמש.
שיטת חיפוש חדשה – TTV
בחיפוש אחר עולמות דמויי הארץ, צוות בהובלת מדענים מסין הגיע לפריצת דרך באמצעות שיטת TTV – שינויים בעיתוי המעברים.
לראשונה, TTV אפשרה לגלות סופר כדור הארץ בשם קפלר 725c, שמסתו פי עשרה מהארץ והוא מקיף בתוך האזור הישיב של כוכב דמוי השמש, קפלר 725.
באופן מסורתי, אסטרונומים השתמשו בשיטת המעברים ובמדידת המהירות הרדיאלית (RV) כדי לגלות כוכבי לכת עם מסה קטנה (עשר מסות ארץ או פחות) באזורים הישיבים של כוכבים דמויי השמש. אבל כוכבי הלכת הקטנים האלה מקיפים בדרך כלל במסלולים ארוכים ומפיקים אותות RV חלשים, כך שקשה לגלות אותם. טכניקת RV, במיוחד, מחייבת מדידות מאוד מדויקות, שמגבילה את השימושיות שלה בזיהוי כוכבי לכת רחוקים וחלשים כאלה.
לשיטת המעברים יש קשיים משלה בגלל מגבלות גאומטריות. היא פועלת רק שמסלול כוכב הלכת מיושר באופן מושלם עם קו הראייה של הצופה, מצב שאינו נפוץ בכוכבי לכת עם מחזורי הקפה ארוכים. גם שהיישור הזה קיים, שינויי האור העמומים והקצרים שנגרמים לעיתים קרובות עדינים מכדי שיזוהו בביטחון, וזה מעלה את הסיכוי להחמיץ תגליות פוטנציאליות.
המסלול והישיבוּת של קפלר 725c
קפלר 725c – כוכב הלכת שלא עובר החדש שהתגלה – מקיף כוכב מארח מסוג G9V. עם מחזור הקפה של 207.5 ימים וחצי-ציר גדול שאורכו 0.674 AU, הוא מקבל בערך פי 1.4 מקרינת השמש מאשר הארץ. בחלק מהמסלול שלו הוא נמצא באזור הישיב של הכוכב המארח, ולכן הוא מועמד פוטנציאלי לישיבות.
על ידי ניתוח אותות ה-TTV של קפלר 725b, כוכב לכת ענק גזי עם הקפה של 39.64 ימים באותה מערכת, הצוות הסיק בהצלחה את המסה ופרמטרי ההקפה של כוכב הלכת הנסתר קפלר 725c, והראה את הפוטנציאל של טכניקת ה-TTV לגלות כוכבי לכת עם מסה קטנה באזורים ישיבים של כוכבים דמויי השמש.
עוד בנושא באתר הידען:
