שני כוכבי לכת מקיפים כל אחד שתי שמשות

צוות מדענים, ביניהם פרופסור צבי מזא"ה מהחוג לאסטרופיסיקה באוניברסיטת תל אביב, גילה שני כוכבי לכת חדשים הנעים כל אחד סביב שמש כפולה

כוכב לכת המקיף שמש כפולה להמחשה באדיבות: Lynette Cook, Lior Taylor, Mark Garlick  מאוניברסיטת סאן דייגו.
כוכב לכת המקיף שמש כפולה להמחשה באדיבות: Lynette Cook, Lior Taylor, Mark Garlick מאוניברסיטת סאן דייגו.

צוות מדענים אמריקני, ביניהם מדען ישראלי: פרופסור צבי מזא"ה מהחוג לאסטרופיסיקה באוניברסיטת תל אביב, ידווחו היום (בשעה 20:00 שעון ישראל) על גילוי שני כוכבי לכת חדשים הנעים כל אחד סביב שמש כפולה. התגלית מתפרסמת בגיליון החדש של כתב העת NATURE.

הגילוי מתבסס על מדידות מדויקות שביצעה החללית האמריקנית "קפלר", שנשלחה כדי לגלות כוכבי לכת חדשים סביב שמשות אחרות ביקום. כוכבי הלכת החדשים: קפלר 34 ו-35, נמצאים כ-5000 שנות אור מאתנו בקבוצת הכוכבים ברבור. קפלר 34 נע סביב השמש הכפולה שלו במחזוריות של 289 יום ואילו קפלר 35 מסיים מחזור סביב השמש תוך 131 יום. צוות החללית גילה את כוכבי לכת על ידי בדיקת עוצמת האור הנמדדת של שתי השמשות הכפולות האלה, שהראתה כי עוצמת האור יורדת בצורה מחזורית, ירידה המעידה על קיומם של כוכבי הלכת הנעים סביבן.

פרופסור מזא"ה מסביר: "יחד עם כוכב לכת קודם שהתגלה לפני מספר חדשים מסביב לשמש כפולה – קפלר-16, יש לנו כעת כבר שלוש מערכות ידועות כאלה. אנו יכולים להעריך כי מערכות כאלה של שתי שמשות ומסביבן כוכב לכת הן מערכות שכיחות בגלקסיה. החשיבות העצומה של הגילוי נעוצה בעובדה כי רוב השמשות (הכוכבים) ביקום חיות בזוגות, כמו בני האדם. כאילו נאמר על הכוכבים – "לא טוב היות הכוכב לבדו, אעשה לו עזר כנגדו".

"החיים על פני כוכב לכת כזה יכולים להיות מעניינים מאד. בחלק מהשקיעות תשקע קודם שמש אחת ותתחיל שעת "בין השמשות" ורק אחר כך תשקע השמש השנייה ויתחיל הלילה. כל שמש נעה סביב בת זוגה במחזוריות קבועה ועל כן משנה את מרחקה מכוכב הלכת, ולכן הטמפרטורה על פני כוכב הלכת במערכת של שתי שמשות משתנה בקצב מהיר הרבה יותר מאשר בכדור הארץ שלנו.

"כל כוכב שמתגלה הוא עולם חדש המופיע מאחורי קו האופק ובו פיסת מידע בפתרון חידת היצירה וההתפתחות של כוכבי הלכת" אומר פרופסור צבי מזא"ה. "אולם הגילויים החדשים הם מרגשים במיוחד, בגלל העובדה שהם כה שונים ממה שאנו רגילים אליו בכדור הארץ. רבים ניסו למצוא כוכבי לכת מסביב לשמשות אחרות אבל רק לאחרונה, עם שיגורה של החללית קפלר והנתונים המדויקים שהיא מספקת, התאפשרו הגילויים החדשים".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. ניצן (https://www.hayadan.org.il/planets-who-orbit-double-stars-120112/#comment-322600):
    כמובן שיש לעניין השפעה.
    תנועתן היחסית של השמשות תשפיע הן על מסלולם של כוכבי הלכת, הן על הטמפרטורה השוררת בהם (שתשתנה לפי יקום השמשות) והן על כוחות הגאות הפועלים בהם (ממש כפי שעל כדור הארץ מתקבלת גאות חזקה יותר כאשר השמש, הירח וכדור הארץ נמצאים על קו ישר אחד).

    יהודה (https://www.hayadan.org.il/planets-who-orbit-double-stars-120112/#comment-322632):
    המדע הבדיוני לא הקדים את המציאות המתרחשת כבר מיליוני שנים.
    למען האמת הוא גם לא הקדים את המדע – הוא פשוט יכול לפנטז על דברים בשעה שהמדע זקוק לאישושים לפני שהוא מכריז שדבר כלשהו שיכול להתקיים על פי התיאוריה מתקיים בפועל.

    א (https://www.hayadan.org.il/planets-who-orbit-double-stars-120112/#comment-322704):
    כן.
    ראה מה שכתבתי לניצן

  2. ל א'
    באופן כללי ניתן לומר שתופעות גרביטציה כגון גאות ושפל יהיו גם בשמשות וגם בכוכבי הלכת ועוצמתם בהתייחס למיקום הכוכבים.
    שבת שלום
    סבדרמיש יהודה

  3. האם הכוחות הגרביטציה של השמשות יכולות לגרום לשינוי בגרביטציה על פני הכוכב, בצורה כזו שגוף יכול לשנות את המשקל שלו בהתאמה לסיבוב הכוכב לכת מסביב לשמשות ?
    למעשה כמו שקורה בכדור הארץ גאות ושפל

  4. יש גם את 55 בסרטן- כוכב כפול עם חמישה כוכבי לכת. אולי הכוונה ל-3 מערכות שקפלר גילה.

    לגבי עידוש כבידתי- על פי נתוני http://exoplanet.eu/catalog.php (מצפה הכוכבים של פריס) מתוך 721 כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שאושרו, 13 התגלו על ידי מיקרו עידוש כבידתי.

  5. לתסוי
    מה שיקרה הוא שהוא יעמוד במרכז ויראה כאילו ששניהם סובבים סביבו
    אבל כמו שכבר אמרתי
    זה לא חייב להיות ששני הכוכבים יהיו באותה מסה ולא רק בינהם . יש חמש נקודות בהן יכול לעמוד כוכב לכת ביל תזוזה והן נקראות נקודות לה גרנז'.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  6. מויקיפדיה:
    First of all, planetary transits are only observable for planets whose orbits happen to be perfectly aligned from the astronomers' vantage point. The probability of a planetary orbital plane being directly on the line-of-sight to a star is the ratio of the diameter of the star to the diameter of the orbit. About 10% of planets with small orbits have such alignment, and the fraction decreases for planets with larger orbits. For a planet orbiting a sun-sized star at 1 AU, the probability of a random alignment producing a transit is 0.47%. Therefore the method cannot answer the question of whether any particular star is a host to planets.

  7. למישהו יש הערכה מה אחוז כוכבי הלכת הניתנים לגילוי בשיטת העידוש? הרי צריך שכוכב הלכת יהיה באותו המישור של כוכב האם וכדורה"א. האם ייתכן שמדובר בפרומיל או שמדובר באחוזים גבוהים?

  8. סתם שאלה

    מה יקרה אם כוכב יעמוד באמצע בין שתי השמשות בעלות אותו מסה וגודל?

  9. ניצן
    אכן ישנם חמש נקודות בהם קיימת אפשרות שיתקעו כוכבי לכת. נקודות אלה ניקראות נקודות לה גרנז'.
    בנוסף
    מישהו קרא את הספר "סולאריס" של סטניסלב לם?, שם יש תאור של כוכב לכת בשם סולאריס הסובב סביב שתי שמשות, אחת כחולה ואחת אדומה. .המדע הבדיוני תמיד הקדים את המציאות.
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  10. מעניין איך כוחות הכבידה של שתי השמשות משפיעות על כוכב הלכת, הרי יש נקודה כלשהי שבה שתי שדות הכבידה נפגשות ודבר שכזה אמור להשפיע בצורה כלשהי לא?

  11. לרועי- זה עניין של סמנטיקה. כל שני גופים שבאינטראקציה חגים סביב נקודה שנמצאת ביניהם (גם אם היא בתוך אחד מהם) והוספת עוד כוכבים הופכת את העניין ליותר מורכב אבל לא סותרת את העיקרוין. כוכבי הלכת חגים במסלול שהוא תוצר של סך כל ההשפעות עליהם- גם צדק משפיע על מסלול כדור הארץ, רק מעט מאוד. אם במקומו הייתה שמש קטנה אז היא הייתה משפיעה יותר, ואנחנו היינו 'חגים מסביב לשניהם' במידה מסויימת

  12. ליובל,
    אני לא חושב שאתה צודק…זה לא אותו דבר…צדק פועל לפי כוח הכבידה של השמש וכך גם שאר כוכבי הלכת הבאים אחריו…בעוד פה מדובר על כוכב כפול שיש לו מין מרכז מסה דמיונית שהם חגים סביבה במין ריקוד יפה שכזה… וכוכבי הלכת חגים סביב אותו הריקוד הזה…לכן זה לא אותו דבר לדעתי.

  13. לעמית דמיין לעצמך שצדק הוא שמש קטנה והירחים שלו הם פלנטות, מערכת כזו אפשרית .

  14. האם ניצפו גם מקרים שבהם השמשות היו רחוקות יותר ,הקיפו אחת את השנייה ,אבל לכל שמש היתה גם מערכת כוכבי לכת עצמאית ?

  15. לאנונימי,
    למעשה, זה לא כזה מין דבר גדול. אפשר לדמיין משהו דומה אפילו במערכת הכוכב שלנו. אם כוכב הלכת צדק, למשל, היה בעצמו כוכב כמו השמש, הרי כל כוכבי הלכת החיצוניים לו, משבתאי ואילך, היו סובבים סביב שתי שמשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן