כל אחד מהם יקבל פרס של 300,000 דולר על הישגים בחקר העבר וכתמיכה בעבודתם העתידית * 300 אלף דולרים נוספים הוקצו לתוכנית פוסט דוק בינלאומית חדשה למקצועות ההיסטוריה באוניברסיטת תל אביב * הטקס – באוני’ ת”א במאי
קרן דן דוד הכריזה הערב (שלישי 1.3.22) בשידור חי מאוניברסיטת תל אביב על שמות תשעת הזוכות והזוכים הראשונים בפרס דן דוד במהדורתו החדשה.
פרס דן דוד מוענק להיסטוריונים וחוקרים בתחילת או באמצע דרכם המקצועית, המאירים באור חדש על העבר האנושי באופן יצירתי ונועז.
בין הזוכות והזוכים בפרס השנה, היסטוריון שחוקר את ההשפעה הסביבתית של תאגידי ענק, חוקרת שחושפת מקומות מסתור יהודיים מתקופת השואה ומייסדת מוזיאון נייד למורשת אפריקאית
הזוכות והזוכים מתפרסים על מגוון רחב של תחומים- החל בביו-ארכיאולוגיה, דרך לימודי ימי הביניים וכלה בהיסטוריה המודרנית של ארה”ב. הם מגלים את הסודות הטמונים בשרידים אנושיים, בכתבי יד מימי הביניים, חושפים תיקים משפטיים נשכחים מהדרום האמריקני ומגלים עדויות מהדהדות על הקשרים הגלובליים של הממלכה האתיופית בימי הביניים. הם מתנסים בדרכים חדשות להבניית מוזיאונים, משכתבים את סיפורו של המשקה הקל הפופולרי ביותר בעולם
ומתחקים אחר ההיסטוריה הפחות מוכרת של הפילנתרופיה האפרו-אמריקנית.
הזוכות והזוכים בפרס דן דוד לשנת 2022 :
בארט אלמור Bartow Elmore (ארה”ב)
בארט אלמור. תמונה באדיבותו
בארט אלמור Bart Elmore (ארה”ב) – הוא היסטוריון סביבתי, החוקר את ההיסטוריה של הקפיטליזם המודרני. אלמור מתמקד במוצרים יומיומיים, ממשקאות מוגזים ועד זרעים חקלאיים, כדי להדגים כיצד חברות ענק רב-לאומיות עיצבו מחדש מערכות אקולוגיות גלובליות. בנוסף לחשיפת ההשפעות הסביבתיות של הקפיטליזם, הוא מזמין אותנו ללמוד מהעבר ולמצוא אסטרטגיות לפיתוח כלכלה עתידית אקולוגית בריאה יותר.
ספרו הראשון עוסק בהיסטוריה של קוקה-קולה – כיצד הפכה לחברה בינלאומית ואיך זה מתקשר לניצול של משאבי טבע מקומיים במקומות שונים.
ספרו החדש Seed Money: Monsanto’s Past and Our Food Future עוסק בחברת מונסנטו – היצרנית הגדולה בעולם של כימיקלים לחקלאות וזרעים מהונדסים גנטית ובהשלכות הסביבתיות של הפקת המוצרים שלה. אלמור הוא פרופסור חבר להיסטוריה של הסביבה באוניברסיטת אוהיו סטייט.
נטליה רומיק Natalia Romik (פולין)
נטליה רומיק Natalia Romik (פולין), היא היסטוריונית, אדריכלית ואוצרת. עבודתה מתמקדת בזיכרון היהודי ובהנצחת השואה במזרח אירופה, בייחוד בפולין ובאוקראינה. רומיק יצרה את פרויקט ארכיון השטייטעל הנודד, הפועל בקרב קהילות מקומיות להנצחת ההיסטוריה היהודית. עבודתה מפנה את תשומת הלב לאתרים נשכחים בהיסטוריה היהודית ובשואה, תוך התמקדות בגילוי ובשימור מקומות מסתור יהודיים בזמן המלחמה. רומיק היא עמיתה פוסט-דוקטורטנית בקרן להנצחת השואה בפריז. קרן גרדה הנקל הפיקה סדרת סרטים קצרים על הפרויקט החשוב שעליו היא עובדת – https://lisa.gerda-henkel-stiftung.de/hideouts?language=en
נאנה אופוריאטה עיים Nana Oforiatta Ayim (גאנה, אפריקה)
נאנה אופוריאטה עיים Nana Oforiatta Ayim (גאנה), היא אוצרת, סופרת, יוצרת קולנוע וחוקרת תולדות האומנות. עבודתה ממקדת מחדש נרטיבים, מוסדות וביטויים תרבותיים אפריקניים בתולדות העבר. היא ייסדה את האנציקלופדיה התרבותית הפאן-אפריקנית וארכיון קוד פתוח לאומנויות אפריקניות, הקימה את הגלריה הפוסט-קולוניאלית הראשונה בגאנה, ופיתחה מוזיאון נייד הנשען על מסורות מקומיות של ידע ומציג במהלך מסעותיו ברחבי גאנה, חפצים היסטוריים, סרטים המבוססים על היסטוריה בע”פ ועוד מיצגים הקשורים לקהילות המקומיות. אופוריאטה עיים מנהלת את מכון ANO לאומנויות וידע באקרה, היא פעילה בנושאים הקשורים לבניית מוזיאונים שאינם מבוססים על המורשת הקולוניאליסטית, הייתה אחת ממחברות הדו”ח הממשלתי החדש בגאנה על עתיד המוזיאונים במדינה ומחברת הספר The God Child.
מרים ברוסיוס Mirjam Brusius (גרמניה)
מרים ברוסיוס Mirjam Brusius ( בריטניה) – היא היסטוריונית של תרבות ומדע, החוקרת תרבות חזותית וחומרית בהקשרים גלובליים קולוניאליים. היא חוקרת כיצד פריטים עשו את דרכם למוזיאונים ולאוספים גדולים ומה אירע להם שם ואיך כלים מדעיים במאה ה-19 שימשו להיווצרותם של אוספים במוזיאונים. באמצעות הפרויקט “100 היסטוריות 100 עולמות בחפץ אחד” היא חושפת את המשמעויות שיש לחפצים מוזיאוניים עבור אנשים במקומות שמהם הם נלקחו. ברוסיוס היא עמיתת מחקר בהיסטוריה גלובלית וקולוניאלית במכון ההיסטורי הגרמני בלונדון, שם היא משלימה כתיבת ספר על העברת חפצים עתיקים מהמזרח התיכון למוזיאונים מערביים.
קימברלי וולש Kimberly Welch (ארה”ב)
קימברלי וולש Kimberly Welch (ארה”ב), היא היסטוריונית של המשפט. וולש משתמשת בארכיונים משפטיים מקומיים בדרום ארה”ב מהתקופה שלפני מלחמת האזרחים, חלקם מתפוררים ובסכנת הכחדה, כדי לחקור תביעות משפטיות שהוגשו בתקופה הזו על ידי אנשים שחורים חופשיים ומשועבדים. עבודתה חושפת תמונת מציאות חדשה שמשקפת את פעילותם של אפרו-אמריקנים בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים ומתארת את תפקידם הפעיל בחברה ובכלכלה. וולש היא פרופסור חבר להיסטוריה באוניברסיטת ונדרבילט ומחברת הספרBlack Litigants in the Antebellum American South בימים אלו היא עובדת על ספר הסוקר את מלווי הכספים השחורים החופשיים ואת מעורבותם בכלכלת האשראי בראשית העולם האטלנטי המודרני.
אפת’ימיה ניקיטה Efthymia Nikita (קפריסין)
אפת’ימיה ניקיטה Efthymia Nikita (קפריסין), היא ביו-ארכיאולוגית, העוסקת בעיקר במחקר של עצמות. ניקיטה משתמשת במגוון רחב של שיטות חדשניות כדי לחשוף את הסודות ששרידי שלדים אנושיים מגלים אודות בריאות, תזונה וניידות של עמים עתיקים. המחקר שלה שופך אור על סיפוריהם של האנשים שהודרו ממקורות כתובים,כגון נשים, ילדים ועבדים וחושף את ההיסטוריה הארוכה של ההגירה בעולם הים-תיכוני. ניקיטה היא מרצה בכירה לביו-ארכאולוגיה במרכז המדע והטכנולוגיה לחקר הארכיאולוגיה והתרבות (STARC) ב-Cyprus Institute ומחברת ספר לימוד בנושא אוסטאו-ארכיאולוגיה.
טיירון פרימן Tyrone Freeman (ארה”ב)
Photo by Tyrone Freeman
טיירון פרימן Tyrone Freeman (ארה”ב), הוא היסטוריון של פילנתרופיה שחוקר צדקה ואקטיביזם בחברה האפרו-אמריקאית. עבודתו מזמינה אותנו לחשוב מחדש על השקפות מסורתיות אודות פילנתרופיה, שרואה בה זירה השמורה, בדרך כלל, לאליטות עשירות. הוא מציע לשקול מחדש מהי פילנתרופיה ומי יכול לעסוק בה, כמו גם כיצד נתפשות ומיוצגות קהילות אפרו-אמריקניות. עיקר המחקר שלו הוא על רשתות של גיוס כספים ופילנתרופיה בקרב נשים שחורות בארה”ב במאה ה-20. בתפיסת העולם הרווחת בארה”ב, אנשים שחורים הם בעיקר “מקבלים” ו”נזקקים”. פרימן מציג מערכת חזקה ותומכת של גיוס כספים בתוך הקהילות האפרו-אמריקאיות, והופך את הסיפור שלהם מ “נזקקים” או “מקבלים” ל”תורמים” ו”נותנים”. פרימן הוא פרופסור חבר ללימודים פילנתרופיים באוניברסיטת אינדיאנה-פורדו באינדיאנפוליס ומחבר הספר Madam C.J. Walker’s Gospel of Giving: Black Women’s Philanthropy during Jim Crow – וידאו .
ורנה קרבס Verena Krebs (גרמניה)
ורנה קרבס Verena Krebs (גרמניה), היא היסטוריונית המתמקדת באפריקה בימי הביניים, וחושפת את מערכת היחסים המורכבת בין אתיופיה לאירופה הנוצרית. מחקרה הופך על פיהם את הנרטיבים המסורתיים על יחסי אירופה-אפריקה ומשרטט תמונה חיה של אתיופיה של ימי הביניים בשיא כוחה. המחקר של קרבס מראה שהאתיופים הגיעו לאירופה בתור ממלכה עשירה שביקשה לייבא חפצי אמנות דתיים בכדי לקשט כנסיות באתיופיה עצמה. קרבס מחזיקה בפרופסורה זוטרה בתחום “ממלכות תרבותיות בימי הביניים וסבך הקשרים שלהן” באוניברסיטת רוהר בבוכום, גרמניה, ספרה Medieval Ethiopian Kingship, Craft, and Diplomacy שיצא השנה, זכה להדים רחבים עוסק בקשרים הדיפלומטיים בין אתיופיה לאירופה הנוצרית.
קריסטינה ריצ’רדסון Kristina Richardson (ארה”ב)
קריסטינה ריצ’רדסון Kristina Richardson (ארה”ב), היא היסטוריונית חברתית ותרבותית החוקרת את עולם המוסלמי בימי הביניים. בעבודתה עם כתבי יד שלא נחקרו, היא מתמקדת בקבוצות שמחוץ לאליטות ובקבוצות שנדחקו לשוליים, החל בדפסים בני רומא (צוענים) וכלה בפועלים אפריקניים ואסיאתיים חופשיים ולא-חופשיים. ריצ’רדסון היא פרופסור חבר להיסטוריה בקווינס קולג’ ובמרכז לתלמידי מחקר של CUNY ומחברת הספר Difference and Disability in the Medieval Islamic World העוסק בנכות ושונות פיזית בעולם. איך אנשים הגדירו “נכות”, מה נחשב לגוף תקין או “פגום” בראיית העולם שלהם, ואיך זה מתקשר לתפיסות של גזע. ספרה החדש עוסק בבני הרומא (“צוענים”) בימי הביניים, בזהות האתנית שלהם ובהשפעתם על הפצה של רעיונות וטכנולוגיות.
תשעת הזוכים הללו מייצגים את החדשנות והאנרגיה המניעות קדימה את הדיסציפלינות ההיסטוריות. “עבודתם היא בעת ובעונה אחת היא עדות לעוצמתם של המחקר ושל המומחיות ולדרכים שבהן ידע אודות העבר יכול להעשיר את הבנתנו את ההווה”, אומרת פרופ’ קתרין א. פלמינג, רקטורית אוניברסיטת ניו יורק וחברת מועצת המנהלים של פרס דן דוד.
ברוח הצלת מדעי הרוח
פרס דן דוד שהושק מחדש בשנת 2021 כפרס הגדול ביותר בעולם המוענק לחקר ההיסטוריה, משך מאות מועמדויות מכל רחבי העולם. תשעת הזוכות והזוכים נבחרו לאחר תהליך מיון קפדני ע”י ועדה של חוקרים בולטים ממגוון רחב של תחומים היסטוריים. הפרס הפועל באוניברסיטת תל אביב על ידי קרן דן דוד, נוסד ב-2001 ע”י היזם והפילנתרופ המנוח דן דוד לאות הוקרה בהישגים בתחומי המדעים ובמדעי הרוח.
“אנחנו חיים בעולם בו ההשקעה במדעי הרוח, ובמיוחד בתחום היסטוריה, הולכת ופוחתת. וזאת למרות שגלוי וברור עד כמה חשוב להעמיק את הידע שלנו אודות העבר וללמוד ממנו בכדי שנוכל להבין טוב יותר את ההווה ולבנות עתיד טוב יותר”, אומר אריאל דוד, חבר הנהלת הפרס ובנו של מייסד הפרס. “מסיבה זו בחרנו למקד את המשאבים שלנו אך ורק בדיסציפלינות ההיסטוריות ולתמוך בחוקרים בתחילת דרכם, מתוך תקווה לקדם את הדור הבא של ההיסטוריונים ולסייע להם בשלבי הקריירה בהם עשויה להיות לפרס השפעה רבה יותר”.
“אם אתם מאמינים שההיסטוריה יכולה לחולל שינוי בעולם, פרס זה הוא אישור לכך”, אומר בארט אלמור, היסטוריון סביבתי ואחד מזוכי הפרס השנה.
תשעת הזוכות והזוכים יגיעו לישראל לקבל את המענקים בטקס פרס דן דוד שייערך באוניברסיטת תל אביב בחודש מאי 2022.
ההשקה מחדש של פרס דן דוד
החל משנת 2022, תעניק קרן פרס דן דוד 3 מיליון דולר בשנה, להיסטוריונים וחוקרי העבר בתחילת ובמהלך הקריירה שלהם
פרס דן דוד מושק מחדש כפרס ייעודי לתחום ההיסטוריה. החל ממאי 2022 ,יוענקו מדי שנה, עד תשעה פרסים בסך 300 אלף דולר כל אחד, להיסטוריונים וחוקרים מכל רחבי העולם , הנמצאים בתחילת הקריירה שלהם ובמהלכה. הפרס יינתן על הישגים יוצאי דופן בחקר העבר האנושי וכתמיכה במאמציהם העתידיים של הזוכים. בעקבות הכרזה זו, פרס דן דוד הוא כיום הפרס הגדול ביותר בעולם המוענק לחקר ההיסטוריה.
פרס דן דוד מוענק על ידי קרן דן דוד שמושבה באוניברסיטת תל אביב ,רעיון הפרס נהגה לראשונה בשנת 2001 ,על ידי היזם והפילנתרופ המנוח דן דוד לאות הוקרה בהישגים בתחומי המדעים ובמדעי הרוח. הקרן תתמוך כעת במנעד רחב של חוקרים מבטיחים וחוקרים ותיקים לחקר העבר. פעילים באקדמיה ומחוצה לה, יוכלו לזכות בפרסים על חקר מגוון רחב של תחומים, ובכלל זה היסטוריה, ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה ותולדות האמנות, וכן אנשי מקצוע, כגון ארכיונאים, אוצרים, היסטוריונים ציבוריים ויוצרי סרטים דוקומנטריים.
“אנו גאים בעבודה שעשינו בשני העשורים האחרונים ובהכרתנו בפריצות דרך משמעותיות במדעים ובמדעי הרוח”, מסר אריאל דוד, חבר דירקטוריון קרן דן דוד ובנו של מייסד הפרס, “אולם אנו חיים בעולם שבו ההשקעה במדעי הרוח, בייחוד בדיסציפלינות ההיסטוריות, הולכת ופוחתת, למרות שאנו יודעים עד כמה חשוב ללמוד מהעבר כדי להבין את ההווה ולבנות את העתיד. סיבות אלה הובילו אותנו למקד את המשאבים שלנו בתחום זה ולסייע לקדם את הדור הבא של החוקרים”
לצד תשעת הפרסים בסך 300 אלף דולר ליחידים , 300 אלף דולר נוספים יופנו מדי שנה לתוכנית בינלאומית חדשה לעמיתים בפוסט-דוקטורט אשר לומדים את המקצועות ההיסטוריים באוניברסיטת תל אביב.
לדברי פרופ’ אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב: “פרס דן דוד קנה לו מקום של כבוד כפרס יוקרתי ונדיב במיוחד, הניתן באוניברסיטת תל אביב לטובי החוקרות והחוקרים בעולם בכל תחומי היידע. מעתה ואילך יתמקד הפרס בחקר העבר, ואין לי ספק שבתוך זמן קצר יהפוך לפרס ב”הא הידיעה” בהיסטוריה, בארכיאולוגיה ובתחומים קרובים להם. הוא יינתן לחוקרות וחוקרים הנמצאים בשיא עשייתם המחקרית ויעודד אותם להגיע לשיאים חדשים”. בגלגולה הקודם, העניקה קרן דן דוד, שלושה פרסים שנתיים בתחומים שנבחרו לייצג שלושה ממדים בזמן – עבר, הווה ועתיד. על הזוכים בעבר נמנים ד”ר אנתוני פאוצ’י, הצ’לן יו-יו מה, הסופרת מרגרט אטווד, סגן נשיא ארה”ב אל גור, הכלכלנית אסתר דופלו והקולנוענים איתן וג’ואל כהן.
מטרת הפרס החדש היא לקדם את מקומה של ההיסטוריה בשיח העכשווי, בתקופה שבה התמורות הפוליטיות מדגישות את החשיבות של חקר העבר ושל זיכרון העבר. ההחלטה להקדיש את הפרס השנתי במלואו בסך 3 מיליון דולר לחוקרי העבר, מגיעה במועד מאתגר עבור מדעי הרוח. “התמריץ הזה מגיע בתקופה שבה מדעי הרוח, באופן כללי, מצויים במשבר מבחינת התמיכה בהם”, אומרת פרופ’ קתרין א. פלמינג, פרופ’ באוניברסיטת ניו יורק וחברת דירקטוריון דן דוד. “בנוסף, הפרסים המשמעותיים ברחבי העולם למחקר היסטורי יוצא דופן, מוגבלים להפליא, בהשוואה לפרסים דומים בתחומי המדע והטכנולוגיה. באמצעות הגישה החדשנית של קרן דן דוד לתמיכה במחקר, תתבסס הקרן על מורשתה הנוכחית, תגדיל את הסיוע למאמצי הזוכים ולמחקר שלהם ותגביר מאוד את ההשפעה העתידית שלהם בקרב הקהילה ההיסטורית ומחוצה לה בדורות הבאים”.
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
לאיזה מצב הגענו שכתוב “חוקרות וחוקרים” ממתי נקבה לפני זכר?? מה זה השטויות האלו, יאללה תחזרו לחור שלכן
עם כל הכבוד – ובהחלט מגיע כבוד לכל מקבלי הפרס, נראה שהם יצוקים כולם באותה תבנית: היסטוריונים חברתיים מן הזרם הפוסט-מודרניסטי החוקרים קבוצות שולים או נושאים אזוטריים.
מן הראוי היה לבחור גם כמה ארכאולוגים קלאסיים והיסטוריונים צבאיים-מדיניים העוסקים בנושאים שבליבת המחקר והענין הציבורי