מכיוון שאין פרס נובל למתמטיקה, שני פרסים הפכו להיות התחליף – פרס פילד למדענים צעירים עד גיל 40 ופרס שאו שמוענק למעשה על מפעל חיים
פרופ’ נוגה אלון מאוניברסיטת תל אביב ומפרינסטון זכה בפרס שאו (Shaw) למתמטיקה לשנת 2022. פרופ’ אלון, מבכירי החוקרים בעולם במתמטיקה ובמדעי המחשב, הוא הישראלי השני בהיסטוריה שזוכה בפרס היוקרתי.
נוגה אלון, יליד 1956, הוא פרופסור אמריטוס למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ופרופסור מכהן למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון. פרופ’ אלון הצטרף לאוניברסיטת תל אביב ב-1985, ובה כיהן כראש בית הספר למדעי המתמטיקה והופקד על הקתדרה לקומבינטוריקה ומדעי המחשב. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה המדעית האירופית. בעבר זכה בפרס ישראל, בפרס א.מ.ת ובפרס גֶדֶל.
את פרס שאו ייסד ב-2002 טייקון התקשורת ההונג קונגי ראן ראן שאו, שהחליט לחלקו מדי שנה ל”אינדיבידואלים, ללא התייחסות לגזע, לאום או אמונה דתית, שהגיעו להישגים משמעותיים ופורצי דרך במחקר אקדמי, מדעי או יישומי, ושעבודתם השפיעה באופן חיובי ועמוק על האנושות” – וזאת בשלוש קטגוריות: מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי החיים ורפואה. הפרס בכל קטגוריה עומד על סך של 1.2 מיליון דולר.
“מאחר שאין פרס נובל במתמטיקה, ישנם שני פרסים, אָבֶּל ושאו, הרואים עצמם כמקבילים לנובל בתחום זה”, מסביר פרופ’ אלון. “ברור שכמו בכל פרס אחר, הזכייה תלויה בגורמים שונים לרבות הרכב הועדה, ואולי בסופו של דבר זה גם קצת עניין של מזל – כי ישנם בוודאי כמה וכמה חוקרים בעולם שראויים לפרס. מבחינתי מדובר בהפתעה נעימה מאוד, ורשימת הזוכים הקודמים בפרס שאו באמת מרשימה ביותר”.
בשנת 2020 זכה בפרס פרופ’ דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית, והשנה חולק פרופ’ אלון את פרס שאו במתמטיקה עם ישראלי נוסף: פרופ’ אהוד הרושובסקי מאוקספורד. “ישראל היא מדינה חזקה מאוד במדעים בכלל, ובמתמטיקה ובמדעי המחשב בפרט”, אומר פרופ’ אלון. “מעמדו של המחקר הישראלי בתחומים אלה בעולם עולה בהרבה על גודלה היחסי של האוכלוסייה. המחקר שלי עצמי מתרכז בקומבינטוריקה שהיא המתמטיקה של מבנים סופיים, עם שימושים ויישומים למדעי המחשב, לתורת המספרים האדיטיבית, לגיאומטריה קומבינטורית ולתחומים קשורים נוספים”.
פרס שאו מוענק לפרופ’ אלון על מכלול עבודתו פורצת הדרך, לרבות הנחת היסודות לאלגוריתמים של סטרימינג (טפול במידע זורם) שלהם שמושים בניתוח ביג דאטה (נתוני עתק) ופיתוח שיטות אלגבריות והסתברותיות לטפול בבעיות בתורת הגרפים ובתורת המספרים האדיטיבית. “[נוגה אלון] הציג שיטות חדשות והגיע לתוצאות מהפכניות”, כתבו השופטים, “שעיצבו את התחום כולו מן היסוד”.
