הפרס ניתן לפרופ’ זק על “פיתוח כלים מתמטיים כגון ‘התמרת זק’ ו’מופע זק’ המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים
שרת החינוך ד”ר יפעת שאשא ביטון הכריזה אתמול על זכייתו של פרופ’ אמריטוס יהושע זק מהפקולטה לפיזיקה בטכניון בפרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה לשנת תשפ”ב. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס בראשותה של פרופ’ הלינה אברמוביץ, ובהשתתפותם של החברים: פרופ’ אסא אוירבך, פרופ’ איתמר וילנר ופרופ’ יפעת מילר, כי הפרס ניתן לפרופ’ זק על “פיתוח כלים מתמטיים כגון ‘התמרת זק’ ו’מופע זק’ המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים.” עוד הדגישה הוועדה כי “תרומותיו המדעיות משמשות וישמשו להבנת הכימיה והפיזיקה של החומר.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך ואמר: “אנו גאים ומאושרים בזכייתו של פרופ’ יהושע זק בפרס ישראל ובהכרה החשובה בתרומתו המדעית. עבודתו המחקרית פרצה דרך בהבנה של תופעות יסודיות הנמצאות כיום בחזית המחקר במכניקת הקוונטים ובה בעת תרמה רבות לשימושים הנדסיים ישומיים. פרופ’ זק נמנה עם דור הנפילים שהקימו את הפקולטה לפיזיקה בטכניון והניחו את היסודות לפיזיקה התיאורטית בישראל. זהו פרס ישראל שני המוענק בתוך שבוע לחוקרי הטכניון ואנו מלאי גאווה.”
יהושע זק, 93, נולד בווילנה ביוני 1929. כשהיה בן 12 הוכנס לגטו עם משפחתו ובהמשך שהה במחנות כפייה ובמחנה ריכוז – שנים שבהן איבד את שני הוריו ושניים מאחיו. כנער צעיר השתתף זק בצעדת המוות מערבה, שוחרר על ידי הצבא האדום ומייד גויס אליו – לפני שמלאו לו 16 שנים. עם שחרורו בשנת 1948 הוא חזר לווילנה והחל ללמוד בבית ספר תיכון, לימודים שסיים בהצטיינות למרות שנות לימוד רבות שהפסיד בגלל המלחמה והשירות הצבאי. עם פרוץ מלחמת קוריאה גויס שוב לצבא האדום אולם שוחרר מיד הודות לאחיו בן ציון, ששכנע את השלטונות להתיר ליהושע ללמוד באוניברסיטה.
את לימודי הפיזיקה באוניברסיטת וילנה הוא סיים בהצטיינות ב-1955, ועל הדרך היה גם לאלוף ליטא בשיט קיאקים. באותה שנה הוא התקבל ללימודי תואר מתקדם בלנינגרד ואף החל ללמוד שם, אולם ב-1957 נקרתה לו ההזדמנות לעלות לישראל – והוא סירב להחמיץ אותה. תוך זמן קצר הוא התקבל לטכניון וכאן המשיך את לימודיו לתואר דוקטור בהנחיית פרופ’ נתן רוזן מהטכניון, תלמידו ועוזרו של פרופ’ אלברט איינשטיין, ובהנחיית פרופ’ יואל רקח מהאוניברסיטה העברית. ב-1960 קיבל זק תואר דוקטור למדעים, עשה תקופה ב-MIT ואז חזר לטכניון והחל ללמד בפקולטה לפיזיקה. עשר שנים לאחר מכן הקים את המכון למצב מוצק בטכניון ועמד בראשו.
פרופ’ יוסי אברון, חבר סגל בפקולטה לפיזיקה בטכניון, שהיה תלמידו של פרופ’ זק לדוקטורט, אמר כי “הסיפור של פרופ’ זק הוא סיפור של עליה מטאורית של ילד שכמעט לא קיבל שום חינוך, ורק בעזרת כשרונו הפנומנלי הצליח להשלים בשנה-שנתיים מה שמערכת החינוך מקנה לילדים ב-12 שנות לימוד.”
על שמו של זק רשומים הישגים רבים בפיזיקה, ושניים מהם קרויים על שמו: התמרת זק המשמשת כיום בעיבוד אותות, ומופע זק – פאזה ייחודית בגבישים חד-ממדיים, שאותה פרסם בשנת 1989 בכתב העת המדעי Physical Review Letters. פרופ’ זק זכה, בין היתר, במדליית ויגנר (The Wigner Medal) היוקרתית בשנת 2014, ונבחר לעמית כבוד של האגודה הישראלית לפיזיקה (IPS) בשנת 2018.
פרס ישראל יוענק ביום העצמאות ה74 למדינת ישראל, יום ה’ החמישי במאי 2022.
כאמור, זהו פרס ישראל השני הניתן לחוקרי הטכניון בתוך שבוע. בשבוע שעבר הוכרז כי פרס ישראל בקטגוריית יזמות וחדשנות טכנולוגית יוענק ל”אבא של נובוקיור”, פרופ’ אמריטוס יורם פלטי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. פרופ’ פלטי הוא מייסד נובוקיור, שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לטיפול בסרטן. טכנולוגיה זו משמשת כ-250 מרכזים רפואיים ברחבי העולם.
עוד בנושא באתר הידען:
