מתוך טקס האשכבה ליובל נאמן, אוניברסיטת ת”א, 27/4/2006
דברי חברו, שותפו לדרך מי שיכול להעריך נכונה את תרומתו המדעית של יובל נאמן, פרופ' יהושע יורטנר
דבורה. כבוד הנשיא.
זה יום קשה למערכת המדע של מדינת ישראל, זה יום עצוב למדינת ישראל. יובל היה מנהיג אשר קבע את אמות המידע, דרכי הפעולה להשגת היעדים העליונים ביותר של מדינת ישראל. ביובל תמיד ראינו את האדם שמסמל לכולנו את התרומה הייחודית של מדען ישראלי למדינת ישראל. אבל המדע הוא אוניברסלי ויובל הבין זאת היטב ובמדע האוניברסלי הזה מעמדו של יובל היה מעמד של מנהיג.
לפני כחודש ישבתי עם יובל וזכרנו את פגישתנו הראשונה כאשר יובל התחיל לבנות את אוניברסיטת תל אביב והוא ביקש ממני, מדען צעיר, להפגש בשדה התעופה של שיקאגו. הוא עבר בדרכו ואני הייתי בדרכי לארץ ואז דיברנו על חזון. דיברנו על חזון של האוניברסיטה הזו שבאותו זמן היתה גבעת חול עם בניין אחד שנמצא בהקמה, ודיברנו על חזון המדע במדינת ישראל. דיברנו על התרומות העתידיות למדינה וזה היה מדהים, לראות אדם שהיה ללא גבולות והחזון הזה, החזון הלאומי, החזון המדעי, החזון לעיצוב דמותה, רמתה, ערכיה ועתידה של מדינת ישראל. כך אנחנו חייבים לזכור את יובל.
חבל על דאבדין אבל מה שיובל השאיר לנו ילווה אותנו תמיד.
פרופסור מינה טייכר, מנכ”לית משרד המדע
משפחת נאמן, נשיא המדינה, שר המדע, מכובדי. פרופסור יובל נאמן היה מדען דגול, מנהיג בכל עשייתו, מורה בנשמתו, עמית מפרה וחבר אמיתי. לו רק זכינו באחת מתוך חמש הישויות האלה דיינו אבל זכינו בכל הישויות הללו באדם אחד ועכשיו איבדנו אותו. ראייתו הקיפה את כל היקום כפי שכבר נאמר פה. הוא לא היה פיזיקאי או מתמטיקאי. הוא היה מדען. בכל ראייתו הוא ראה את הכל בראיה הסטורית וראאיה עתידית. הוא תמיד ידה לזהות את המטרה ולדעת איך להגיע אליה.
אתמול שודר בטלוויזיה ראיון איתו שהוקלט לפני חצי שנה ובו הוא חילק את עשייתו לארבע: צבא, הנדסה, מדע ואקטיביזם ציוני. אני לא יודעת איך מפרידים בין כל העשיות האלו המשולבות אחת בשניה אבל נראה לי שבכל הישויות שלו השתלבו כל החשיבה המדעית הקונספטואלית, חלוציות, המעוף, המנהיגות, ההעברה התרבותית. הוא ממש נהנה כשהיה מסביר ומעביר מהידע שלו. כמובן שהוא לא יכול היה לעשות את הכל. האנושיות והצניעות.
למשל בהקמה שלו, כשהקים את משרד המדע והטכנולוגיה, ובתוכו את סוכנות החלל הישראלית. המעוף שבה הוא ראה איך מדינת ישראל צריכה לדאוג מיניסטריאלית למדע שלה וכל עשייתו בתוך המשרד מיחסי החוץ של מדינת ישראל, מחקר ופיתוח בפריפריה, קליטת מדענים עולים, סוכנות החלל, הכיוונים שהוא התווה. רואים את מעשה ידיו במשרד בכל מקום ומקום. כל פגישה איתו, גם אם אקראית או מתוכננת, בשדה תעופה כזה או בישיבה, תמיד היתה משרה, מחזקת ונותנת העשרה להמשך. בפגישה האחרונה איתו, לפני שבוע הוא הואיל לבוא לירושלים לפגישה בנושא יחסי ישראל-צרפת שגם להם היתה לו תרומה מאוד רחבה. הפגישה התקיימה בירושלים וכרגיל, התרומה שלו היתה מאוד מהותית. כשיצא הוא אמר בשבוע הבא נפגש בתל אביב. אני מאוד מצטערת שהפגישה בת”א היא כזאת. אכן איבדנו. בשמי ובשם כל עובדי משרד המדע והטכנולוגיה אני משתתפת באובדן העצום של המשפחה.
פרופ' אלוף במילואים, יצחק בן ישראל
דבורה, בני משפחת נאמן, כבוד הנשיא, מכובדי. בשבילי באופן אישי יובל נאמן הוא בעצם סמל של דור שהולך ונעלם. כשאני מסתכל אחורה על החיים שלי אני חושב שכל דבר שעשיתי היה מושפע בצורה כזו או אחרת מסמלים כמו יובל נאמן והוא הראשי שבהם, החל מלימודי הפיסיקה, ההבנה שבטחון המדינה הוא לא דבר טריוויאלי וצריך לתרום לו, וכלה בעיסוק בחלל. ביובל נאמן שמוכר לכולם כמי שהיה פה נשיא האוניברסיטה ומדען דגול, תרם לבטחון המדינה תרומות שחלקם לא ידועות בכלל. אנחנו כולנו יודעים שלמדינת ישראל יש תורת בטחון המבוססת פחות או יותר על עיקרים שנקבעו בצורה כזו או אחרת על ידי דוד בן גוריון בהקמת המדינה. מעטים מאיתנו יודעים שהמסמכים מבוססים על תזכירים שהוגשו לו מצה”ל, מרמ”ח מבצעים, אלוף משנה יצחק רבין ונכתבו בכתב ידו ולפני שנתיים יצא לי לדבר על זה עם יובל, על ידי ראש אגף ואחר כך רמ”ח תכנון באגף מבצעים, סגן אלוף (אז) יובל נאמן. חלק גדול מתפיסת הבטחון של ישראל עד היום מבוססת על העקרונות ועל הרעיונות שאותו סגן אלוף צעיר אז כתב וכל מיני דברים שנאמרו כאן והיום נראים לנו טריוויאליים, בזמנו היה צורך בחזון ובראיה רחבה ביותר, אפשר לייחס את נקודת ההתחלה ליובל ואם יש משפט שהוא אמר אותו חזור ואמור והוא נחרת בזכרוני: “תזכור, כל ההתחלות קטנות”. אנחנו מתחילים מקטן אבל בסוף מגיעים. בשבילי באופן אישי, בטח כמי שהחליף אותו בסוכנות החלל זאת אבידה אדירה. רק לפני יומיים התכנסנו אותה חבורה שמתכנסת לצפות בשיגור של לווין ישראלי נוסף לחלל. כמו תמיד הסתכלתי ימינה ושמאלה לראות את יובל. תמיד חשבתי לשבת לידו, לשמוע ממנו עוד משפט חכם או שניים ורק אז נודע לי שהוא לא הגיע כי הוא אושפז. בסך הכל אני חושב שעם ישראל איבד היום את אחד מטובי בניו.
ח”כ בנימין נתניהו
מכובדי הנשיא, השר בראון, גברת נאמן ומשפחתו, ידידיו ומוקיריו של יובל נאמן זכרונו לברכה. העם היהודי קיים כ-3,000 שנה, מתוכן, כמעט בכל שלושת אלפי השנים הללו הוא היה נעדר מדע. לא בזה הצטיין עמנו. הוא הביא את תורת המוסר. באתונה צמח המדע. למעשה עד לפני 150-200 שנה עמנו לא תרם תרומה אפילו שולית בתחום הזה. זה השתנה ביציאה מהגטאות ואפשר לומר שבתקומת עמנו כאן לא חידשנו את המדע אלא יצרנו אותו והתרומה של יהודים למקצועות המדעיים – מתמטקיה ופיסיקה ידועה. אי אפשר לתאר את הפיסיקה המודרנית ללא התרומה הגדולה של היהודים שכנראה היתה נטועה בהם יכולת לטנטית אדירה שהשתחררה רק עכשיו. החשיבות של יובל נאמן לקיום הלאומי שלנו שהוא תרגם את המדעים ובראשם את הפיסיקה לכוח קיומי שלנו, להבטחת הקיום שלנו. היום החזון שלו, החיוניות שלו לקיומנו ברור לחלוטין. אי אפשר לומר לחלוטין שתרומתו זו היתה מתבצעת בלעדיו הייתי אומר הפוך, שיתכן שללא יובל נאמן, נדבך יסוד בהבטחת קיומנו ועתידנו לא היה מתקיים. תרומה כזאת של אדם בין תרומותיו הרבות האחרות, היתה צריכה להכניס אותו למסדר גדולי האומה. יש לו גם תרומות אחרות אבל אני מסתפק בחידוד התרומה הזאת, משום שבסופו של דבר היא קובעת ותקבע רבות להפיכת קיומו של עם ישראל בארצו לנצח נצחים. יהי זכרו ברוך.
