סיקור מקיף

פרופ’ מיכאל רבין בטקס פרס דן דוד: החיבור של העולם הוירטואלי לעולם האמיתי קרוב

רבין הוא אחד מחתני פרס דן דוד לשנת 2010 בממד העתיד שהתמקד בחלוצי המיחשוב והתקשורת. רבין דיבר גם בשמם של ממציא תקשורת המחשבים פרופ’ לאונרד קליינרוק, ומייסד אינטל גורדון מור שדווקא נעדר מהטקס

מיכאל רבין מקבל את פרס דן דוד לשנת 2010 בתחום המיחשוב והתקשורת מידיהם של פרופ' איתמר רבינוביץ' ודני לויתן
מיכאל רבין מקבל את פרס דן דוד לשנת 2010 בתחום המיחשוב והתקשורת מידיהם של פרופ' איתמר רבינוביץ' ודני לויתן

“העולם של האינטרנט ייצא מהמרחב הוירטואלי וישתלב בעולם המעשי. רוב המכשירים יהיו קשורים לאינטרנט ויהיו מחוברים לתשתית שקופה כמו החשמל של היום. עתיד האינטרנט יאופיין בניידות גבוהה, פרסונליזציה, שימוש נרחב בוידאו לוידאו. גישה בכל מקום ושירותים מפתיעים שלא חשבנו עליהם.” כך אמר אחד משלושת חתני פרס דן דוד בממד העתיד פרופ’ מיכאל רבין מאוניברסיטת הארווארד, ישראלי לשעבר, שפיתח שיטות להצפנת נתונים ולהגנה על הפרטיות וכן שיטות לעיבוד כמויות אדירות של נתונים, תוך שימוש בפונקציות אקראיות.

השניים האחרים הם פרופ’ לאונרד קליינרוק שתרם להתפתחות רשתות התקשורת ויצר את עקרונות היסוד עליהם מבוססים רבים מההיבטים החשובים ביותר של תקשורת המידע והאינטנרט, ומייסד אינטל גורדון מור שזכה בפרס על “חוק מור” המנחה את תעשיית המוליכים למחצה ועל היותו בין מייסדי חברת אינטל, חלוצת המיקרו מעבדים. מור נעדר מהטקס, אך הוא הופיע בסרט וידאו ובו סיפר על הרקע למהפכת השבבים.

בנאומו בשם שלושת הזוכים אמר רבין: “אני שמח להגיב בשמם של זוכי פרס דן דוד בממד העתיד של מחשבים ותקשורת. אני חש כבוד על הזכיה. צ’רצ’יל אמר לפני 60 שנה כי המאה הבאה תהיה המאה של הידע. אכן במאה ה21 אוצרן של האומות עושרה של החברה והרווחה של האנשים ושל כוכב הלכת יהיו תלויים בידע המדעי הרבה יותר מאשר בממשאבי טבע כגון נפט גז.”

“כל התקדמות תדרוש מערבות של מדע וטכנולוגיה. אנחנו יכולים להרחיב את האיפיונים של צ’רצ’יל ולהגיד שהמאה הבאה תהיה מאה של ידע, מיחשוב, תקשורת ומידע. גורדון מור הוא אבי דורות של מעבדים המצויים היום בכל מחשב. הם מספקים את כוח המיחשוב המאפשר יישומים בהווה ובעתיד של מיחשוב ותקשורת. כלי חשוב בהתקדמות הטכנולוגיה הם האלגוריתמים היעילים. בשלושת העשורים השימוש באקראיות יצר פתרון טוב לבעיות מסובכות. פתרון לבעיות מורכבות כגון סרטן ואלצהיימר תלוי בכוח מיחשוב עצום ובאלגוריתמים יעילים. ראינו את הצמיחה של בסיסי הנתונים העצומים ושל מנועי חיפוש שאיפשרו פריצת דרך חסרת תקדים. בעתיד ניתן יהיה להעלות לבסיס נתונים את כל ההסטוריה הרפואית של חולה ולספק טיפול טוב יותר. ניתוח מצרפים של בסיסי נתונים יאפשרו מחקרים סטטיסטיים שיאפשרו לדעת על התפתחות המחלות ועל יעילות התרופות. עם זאת עולה בעיה של פרטיות. כלי קריפטוגרפיה מודרנית יאפשרו שמירה על הפרטיות בעידן זה.”

“ידידי קליינרוק אומר שתרבות של האינטרנט נולדה בכמה עקרונות ובראשן פתיחות וביזור. סוד הכוח האינטנרט טמון בעובדה שכולם יכולים כולם לתרום את הרעיונות היצירתיים שלהם ואת הידע ולאפשר לאחרים להשתמש בהם באופן אינטראקטיבי דרך האינטנרט. לכל אחד יש קול ייחודי משלו – האינטנרט היא כלי המקדם את הדמוקרטיה. הדרך של כולם ליצור קהילה של אינטרסים הם כמה מהגורמים לחיזוק הדמוקרטיה במאה ה-21.”

“אני מעריך שהאינטרנט יהיה תשתית שקופה המשרתת כרשת עצבים גלובלית המחברת אנשים ותהליכים על פני כל כדור הארץ.” סיכם פרופ’ רבין.

4 תגובות

  1. האינטרנט הוא לא רק טוב, האינטרנט גם מנתק מהמציאות מסיח את הדעת וממכר מבזבז זמן הוא מאפשר לך לקרוא רק באתרים שמיצגים את הדעה שלך וזה לא תורם לפלורליזם פתיחות או דמוקרטיה.

    זה שבאיטרנט יש הרבה טוב לא אומר שאין בוא סכנה ונזקים לאינדיבידואל ולחברה.

    ראיה חד מימדית של האינטרנט ועוד ע”י אנשי אקדמיה היא דבר מסוכן.

  2. לפרופ, לאפידמיולוגיה:
    אני חושב שהוא התכוון שבעתיד הדברים לא יהיו רק אפשריים אלא גם יעשו אותם…

  3. מדובר על רמת מעקב גבוהה יותר, כגון סורק ביולוגי בחדר האמבטיה שבודק נתונים בסיסיים כגון חום גוף ובדיקת שתן… לא משהו הקיים כרגע…

  4. “בעתיד ניתן יהיה להעלות לבסיס נתונים את כל ההסטוריה הרפואית של חולה ולספק טיפול טוב יותר. ניתוח מצרפים של בסיסי נתונים יאפשרו מחקרים סטטיסטיים שיאפשרו לדעת על התפתחות המחלות ועל יעילות התרופות?”

    מוזר! במידה הולכת וגוברת זה מתרחש כבר 40 שנה – לגביו זה בעתיד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.