פריצת דרך מדעית של קביעת מבנה המים החומציים – עשויה לשפר את ההבנה כיצד חומצות פועלות על הסביבה וכיצד שכיחותן בדם משפיעה על הפיסיולוגיה האנושית
מהו מבנה המים כאשר הם מכילים חומצה חזקה? זוהי אחת השאלות הראשונות שנשאלו עם הולדת הכימיה הפיסיקלית במרוצת המאה ה-19. השאלה הזו התבררה כמורכבת ביותר וכל הניסיונות להשיב עליה באופן חד-משמעי – לא צלחו עד כה.
המפתח לתשובה על שאלה זו מצוי בקביעת מבנה המים כאשר מומס בהם הפרוטון, שהוא המרכיב הפעיל בחומצות חזקות. לקביעת המבנה של מים חומציים חשיבות עצומה מאחר שחומצות הן אחת מקבוצות החומרים הנפוצות ביותר בטבע ששליטה ובקרה על ריכוזם, חיוניים לשמירה על הסביבה של מקווי המים על פני כדור הארץ ולאיזון הפעילות הביוכימית בגוף האדם.
פרופ’ אהוד פינס מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הציע דרך חדשה לבדוק את מבנה המים בשעה שהם מכילים חומצות חזקות. במאמר בכתב העת סיינס (Science), שמתפרסם בימים אלה ברשת מדווח על פריצת דרך שנעשתה על ידי פרופסור פינס, יחד עם קבוצת מחקר מהמכון על שם מקס בורן בברלין. החוקרים הצליחו לקבוע את מבנה המים החומציים. המדידות בוצעו ברובן בברלין על ידי שימוש בלייזרים בתחום האינפרה-אדום, אור אותו בולעים המים בשעה שהם מגיבים עם הפרוטון ובאמצעות הבליעות הללו נמצאה טביעת האצבע של התנודות של הפרוטון במים.
מהמחקר עולה כי הפרוטון נמצא בין שתי מולקולות מים היוצרים מעין מלכודת, בו הפרוטון שוהה למשך זמנים ארוכים יחסית, כאשר הוא מתנודד בין שתי מולקולות המים עד אשר הוא נודד למולקולת מים סמוכה בתהליך של מעבר פרוטון – תהליך חשוב מעין כמוהו בפיסיולוגיה של החי.
2 Responses
מים חומציים קורים בזיהום סביבתי ע”י כימיקלים. זה הקשר. למשל חומצה גופרתית, חומצה הידרו-כלורית, ועוד
חומצות בתעשיית הכימיה. אני משער שאבי ככותב הכתבה אולי לא יכול לענות. זה הקשר.
הכותרת מטעה.
זאת תגלית חשובה בכימיה, יש קשר לרפואה ולכימיה בכלל
אבל אין קשר לאיכות הסביבה.