הוכרזו זוכי פרס וולף במדעים ובאמנות לשנת 2017

בין הזוכים בפרס וולף השנה – הכימאי רוברט ברגמן והפיזיקאים מישל מאיור ודידייה קוולוז שגילו את כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון סביב כוכב מהסדרה הראשית בשנת 1995.

הדמייה של כוכב הלכת החוץ שמשי הראשון שהתגלה סביב כוכב מהסדרה הראשית בשנת 1995 - 51 Pegasi b. על  גילויו זכו השנה הפרופסורים מישל מאיור ודידייה קוולוז בפרס וולף לפיזיקה. מקור: ESO/M. Kornmesser/Nick Risinger.
הדמייה של כוכב הלכת החוץ שמשי הראשון שהתגלה סביב כוכב מהסדרה הראשית בשנת 1995 – 51 Pegasi b. על גילויו זכו השנה הפרופסורים מישל מאיור ודידייה קוולוז בפרס וולף לפיזיקה. מקור: ESO/M. Kornmesser/Nick Risinger.

באירוע במעמד שר החינוך ויו"ר קרן וולף נפתלי בנט, פרופ' דן שכטמן יו"ר מועצת קרן וולף וזוכה פרס וולף בעצמו, ומנכ"לית הקרן ד"ר ליאת בן דוד, הוכרזו הערב (שלישי) זוכי פרס וולף לשנת 2017. חמשת הפרסים, בסך 100 אלף דולרים בכל תחום (חצי מיליון דולר בסך הכול), שיתחלקו השנה בין שמונה זוכים משתי מדינות: ארצות הברית ושוויץ. הפרס יוענק לזוכים בחודש יוני בטקס ממלכתי במשכן הכנסת בירושלים על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין.

פרס וולף בכימיה יוענק לפרופ' רוברט ברגמן מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ארה"ב עבור גילוי תגובת השפעול (אקטיבציה) של קשרי פחמן-מימן בפחממנים על ידי קומפלקסים אורגנו-מתכתיים מסיסים.

פרס וולף במתמטיקה יחולק השנה לשני זוכים: לפרופ' ריצ'רד שיין מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב על תרומתו בתחום האנליזה הגאומטרית והבנת הקשרים ההדדיים בין משוואות דיפרנציאליות חלקיות וגיאומטריה דיפרנציאלית.

הזוכה השני הוא פרופ' צ'רלס פפרמן מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב על תרומתו במספר תחומים בהם אנליזה מרוכבת במספר משתנים, משוואות דיפרנציאליות חלקיות ובעיות תת-אליפטיות.

פרס וולף בפיזיקה יחולק השנה גם הוא לשני זוכים: פרופ' מישל מאיור ופרופ' דידייה קוולוז מאוניברסיטת ז'נבה בשוויץ על גילוי כוכב לכת חוץ שמשי המקיף כוכב בדומה לשמש ב-1995.

פרס וולף ברפואה יוענק לפרופ' ג'יימס אליסון מאוניברסיטת טקסס בארה"ב על מהפכה בטיפול בסרטן בעקבות גילויו של מחסום הבקרה החיסונית.

פרס וולף באמנויות יוענק השנה לשני אמנים: לורי אנדרסון ולורנס וינר, שניהם מארה"ב, על היותם אמנים שהרדיקליות והאוונגרדיות נמצאת בלב יצירתם ומהווה השראה לבאים אחריהם.

פרס וולף, הינו פרס ישראלי שזוכה למוניטין בין-לאומי יוקרתי מאד. בתחומי המדעים המדויקים הוא נחשב לשני בחשיבותו בעולם אחרי פרס נובל. בתחום האומנויות נחשב הפרס לחשוב ביותר. למעלה משליש מזוכי פרס וולף הוכתרו בהמשך כחתני פרס נובל בתחום המדעים המדויקים, החופפים לשני הפרסים (רפואה, פיזיקה וכימיה). את הפרס מעניקה "קרן וולף", שנוסדה בשנת 1975 על ידי ד"ר ריקרדו וולף ז"ל, ממציא, דיפלומט ונדבן, ואשתו, פרנסיסקה סובירנה-וולף אשר תרמו 10 מיליון דולר לשם הקמת הקרן. במשך השנים נתרמו סכומים נוספים לקרן. כללי הענקת הפרס קבועים בחוק קרן וולף, שאושר בכנסת בשנת 1975.

נימוקי הזכייה

כימיה 2017

רוברט ברגמן. מקור לתמונה זו והבאות אחריה: וועדת פרס וולף
רוברט ברגמן. מקור לתמונה זו והבאות אחריה: וועדת פרס וולף.

ועדת השיפוט של פרס וולף בכימיה לשנת התשע"ז 2017 החליטה פה אחד להעניק את הפרס לפרופ' רוברט ברגמן מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ארה"ב עבור גילוי תגובת השפעול (אקטיבציה) של קשרי פחמן-מימן בפחממנים על ידי קןמפלקסים אורגנו-מתכתיים מסיסים.

פחמימנים, המרכיבים המרכזיים בשמן אדמה (נפט), הם חומרי הגלם הזמינים ביותר לתעשייה הכימית ומשמשים ליצור מוצרים חשובים רבים כמו פולימרים שונים (מוצרי פלסטיקה, ניילון ועוד). השימוש בפחמימנים אלו מתאפשר באמצעות שפעול (אקטיבציה) של קשרי הפחמן- מימן שלהם. מציאת דרכים לשפעול קשרים אלו מהווה את אחד האתגרים המרכזיים במדע הכימיה בעשורים האחרונים.

בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים גילה ברגמן תרכובת אורגנו-מתכתית (של המתכת הנדירה אירידיום) שהיוותה זרז (קטליזטור) לשפעול של קשרי פחמן-מימן ליצירת תוצרי סיפוח- מחמצן. התגלית של ברגמן הלהיבה רבים ויצרה שטח מחקר חדש בו משתתפים חוקרים באקדמיה ובתעשייה. הנושא ממשיך להיות נושא מחקר "חם" גם כיום.

עבודתו המוקדמת של ברגמן התמקדה בהבנת עקרונות תגובת השפעול של קשרי פחמן-מימן. עבודתו הראתה שתגובת הסיפוח המחמצן הפנים-מולקולרית היא כללית מאד ומתרחשת אפילו עם מתן CH4))- גז טבעי, הפחמימן האינרטי ביותר. ברגמן הראה שהשפעול של קשרי פחמן-מימן מתרחש על ידי מספר גדול של מתכות בעלות ערכיות נמוכה, שהתגובה הפנים-מולקולרית מועדפת על פני התגובה הבין-מולקולרית, שהתגובה הפיכה, שאפשר לבצעה עם הכוונה אסימטרית, ושניתן לבצע את התגובה גם תרמית וגם פוטוכימית. לאחרונה, פיתח ברגמן  שיטות המשתמשות בשפעול של קשרי פחמן-מימן לסינתזה של מגוון גדול של תרכובות הטרוציקליות שימושיות, למשל כחומרי מוצא לתרופות. מחקריו המבריקים של ברגמן מובאים בספרי לימוד בכימיה כדוגמאות למחקר מנגנוני בסיסי מבריק ופורץ דרך.

בנוסף למחקריו על שפעול של  קשרי פחמן-מימן, ברגמן אחראי לתרומות פורצות דרך בתחומי כימיה מגוונים אחרים כגון, כימיה אורגנית-פיסקלית, כימיה אורגנו-מתכתית ואי-אורגנית, וקטליזה הומוגנית. השפעתו של ברגמן על תחומים אלו עצומה ותגליותיו מהוות בסיס לפיתוחים חשובים בתחומים רחבים, מכימיה של דלקים  (שפעול של  קשרי פחמן-מימן) לכימיה תרופתית (תגובת הציקלו-ארומאטיזציה אין- דיאין שגילה).

 

מתמטיקה 2017

ועדת השיפוט של פרס וולף במתמטיקה לשנת התשע"ז 2017 החליטה פה אחד להעניק את הפרס בחלקים שווים לשני מתמטיקאים: פרופ' ריצ'רד שיין מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב ופרופ' צ'רלס פפרמן מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב  על תרומתם המרשימה לאנליזה וגיאומטריה.

פרופ' ריצ'רד שיין. מקור: ועדת פרס וולף.
פרופ' ריצ'רד שיין.
פרופ' צ'רלס פפרמן. מקור: ועדת פרס וולף.
פרופ' צ'רלס פפרמן.

ריצ'רד שיין (Richard Schoen) מהווה חלוץ, מוביל ומפלס דרך באנליזה גיאומטרית. לעבודתו על רגולריות של העתקות הרמוניות ומשטחים מינימליים היתה השפעה מתמשכת על התחום. פתרונו לבעית ימאבה (Yamabe) מבוסס על הגילוי של קשר עמוק לתורת היחסות הכללית. באמצעות עבודתו על אנליזה גיאומטרית, שיין תרם רבות להבנתנו של הקשרים ההדדיים בין משוואות דיפרנציאליות חלקיות וגיאומטריה דיפרנציאלית. מספר רב של טכניקות אותן פיתח ממשיכות להשפיע עוד היום על ההתפתחות של אנליזה לא-לינארית.

צ'רלס פפרמן (Charles Fefferman) תרם רבות למספר תחומים, בהם אנליזה מרוכבת במספר משתנים, משוואות דיפרנציאליות חלקיות ובעיות תת-אליפטיות. הוא פיתח טכניקות יסודיות באנליזה הרמונית, ויישם אפליקציות של טכניקות אלה במגוון תחומים, ביניהם דינמיקת נוזלים, גיאומטריה ספקטרלית ופיזיקה מתימטית. למחקרו היתה השפעה גדולה על שאלות הקשורות לרגולריות של משוואות קלאסיות כגון משוואת נאוויה-סטוקס (Navier-Stokes) ומשוואת אויילר (Euler). הוא פתר בעיות חשובות הקשורות למבנה הדק של פתרונות למשוואות דיפרנציאליות חלקיות.

 

פיזיקה 2017

ועדת השיפוט של פרס וולף בפיזיקה לשנת התשע"ז 2017 החליטה פה אחד להעניק את הפרס בחלקים שווים לשני פיזיקאים: פרופ' מישל מאיור פרופ' ודידייה קוולוז מאוניברסיטת ז'נבה בשוויץ על גילוי כוכב לכת חוץ שמשי המקיף כוכב בדומה לשמש.

פרופ' דידייה קוולוז.
פרופ' דידייה קוולוז.
פרופ' מישל מאיור.
פרופ' מישל מאיור.

בשנת 1995 גילו מיור (Mayor) וקוואלוז (Queloz) את הפלנטה הראשונה מחוץ למערכת השמש שלנו. פלנטה זו חגה סביב לכוכב הדומה בתכונותיו לשמש וכינויה: 51 Pegasi b. הגילוי הוא תוצאת שיפורים רבים, במשך 20 שנים, שהכניס מיור (ובסופו של התהליך גם קוואלוז) בספקטרוגרפים הפועלים בשיטת הקרוס-קורלציה ומאפשרים דיוק רב במדידת המהירות הרדיאלית של כוכבים.

גילוי הפלנטה הוביל למהפכה בתיאוריה של מערכות פלנטריות וזאת משום שהפלנטה, הדומה במסתה לכוכב הלכת צדק, משלימה הקפה אחת סביב לכוכב האם שלה במשך 4.2 ימים, בעוד שזמן ההקפה של צדק סביב השמש הוא כ-12 שנים. זמן מחזור קצר כזה מיוחס היום לנדידת פלנטות לכיוונו של כוכב האם בשלבים ראשונים של יצירת המערכת הפלנטרית.

הגילוי של מיור וקוואלוז הביא למבול תצפיות ותגליות של פלנטות ליד כוכבים רחוקים, שלהן מגוון עצום של תכונות, בין השאר מסלולים אליפטיים-אקצנטריים השונים מאד מן המסלולים דמויי המעגל של הפלנטות במערכת השמש שלנו. הקבוצה שהובילו מיור וקוואלוז תרמה לגילוין של כ-250 פלנטות נוספות, ביניהן כמה הנמצאות במערכות מרובות-פלנטות המכילות עד 7 פלנטות ליד כוכב אחד. הודות לספקטרוגרף חדש שבנתה הקבוצה במצפה כוכבים בצ'ילה, הם הצליחו לזהות, ולאפיין מבחינה סטטיסטית, תת קבוצה של פלנטות הגדולות מכדור הארץ, הנעות במסלולים קרובים מאד לכוכבי האם שלהן.

מיור היה גם שותף לגילוי הפלנטה הראשונה החולפת על פני הכוכב שלה, וגורמת לליקוי, תגלית שפתחה את הדלת לחקר הרכבן של פלנטות מחוץ למערכת השמש. קוואלוז, מיור ושותפיהם, היו הראשונים למדוד את אפקט רוסיטר-מקלפלין (Rossiter-McLaughlin) המאפשר להשוות בין זווית נטיית מסלול הסיבוב של הפלנטה סביב כוכב האם, לבין ציר הסיבוב של הכוכב. תצפיות נוספות מסוג זה הראו מגוון רחב של זוויות שאינו ניתן להסבר פשוט על ידי תיאורית נדידת הפלנטות לכיוון כוכב האם.

 

רפואה 2017

פרופ' ג'יימס אליסון.
פרופ' ג'יימס אליסון.

ועדת השיפוט של פרס וולף ברפואה לשנת התשע"ז 2017 החליטה פה אחד להעניק את הפרס לפרופ' ג'יימס אליסון מאוניברסיטת טקסס, ארה"ב עבור הצתת מהפכה בטיפול בסרטן בעקבות גילויו של מחסום הבקרה החיסונית.

ג׳ים אליסון תרם תרומות מכריעות להבנתנו את מערכת החיסון; החל בעבודתו המוקדמת על הגדרת קולטן תא ה-T, המשך באבחנתו ששפעול תאי T מחייב גם שילוב של קולטנים ממריצי הקולטן של תאי T. אבל הישגו הגדול ביותר היא תובנתו המבריקה, שהקולטן CTLA-4 הינו מרסן תאי T ; לא משפעלם. התובנה המבריקה של אליסון שחסימת התפקיד של קולטני הריסון בתאי T בלימפוציטים מטיפוס T יכולה לגרום להפעלה של חיסון כנגד-גידול שינתה לתמיד את השטח של אימונותרפיה (רפואה חיסונית), אשר סבלה מחוסר התקדמות במשך שנים רבות.

בסדרה, משפיעה רבות, של מחקרים קדם-קליניים, הראה אליסון שטיפול באמצעות נוגדן ל-CTLA-4 בעכברים נושאי מלנומה גרם לנסיגת גידולים מרשימה. למרות ספקנות בקרב החוקרים בשטח, אליסון התמיד בקידום חסימה חיסונית של CTLA-4 כצורה חדשנית של טיפול חיסוני אנטי סרטני. מאמץ זה הוביל בסופו של דבר ב-2011 לפיתוח ולאישור על ידי ה-FDA  של נוגדן מונוקלונלי (חד שבטי) כנגד CTLA-4 אנושי, ipilimumab, שהוביל להפוגות נמשכות בחלק מן החולים עם מלנומה מתקדמת, כאשר חלק מהם עדיין חיים עשור אחר-כך.

התגלית של מחסום חיסוני על ידי אליסון הוביל גם לאישור על ידי ה-FDA של תרופות חוסמות קולטן מרסן נוסף, PD-1, או ליגנד שלו, PDL1. הגישה הזו, הנקראת ״מחסום בקרה״ הביאה להפעלה של חיסון נגד סוגי סרטן רבים. הצלחתו של אליסון נבעה מתגליות במחקר בסיסי חדשני ביותר, אשר בסופו של דבר תורגמו בהצלחה לטיפולים רפואיים חדשניים אשר הצילו חיי חולים רבים במחלת סרטן מתקדמת. ההופעה של טיפול-חיסוני (אימונותרפיה) כעמוד-בסיס רביעי בטיפול במחלת הסרטן, יחד עם התערבות ניתוחית, הקרנות, וכימותרפיה, נחגגה על ידי כתב העת Science כפריצת הדרך של שנת 2013.

 

אמנות 2017

ועדת השיפוט של פרס וולף באמנות לשנת התשע"ז 2017 החליטה פה אחד להעניק את הפרס בחלקים שווים לשני אמנים: לורי אנדרסון ולורנס וינר, על היותם אמנים שהרדיקליות והאוונגרדיות נמצאת בלב יצירתם ומהווה השראה לבאים אחריהם. 

לורי אנדרסון.
לורי אנדרסון.

האמנות של לורי אנדרסון (נ. 1947) היא הדוגמה המובהקת למהות העשייה הרב-תחומית כפי שהתפתחה החל משנות השבעים. היצירה של אנדרסון מתקיימת בין מוזיקה, פרפורמנס, קולנוע, שירה ואמנות פלסטית, תוך שהיא שוברת את הגבולות המפרידים בין מדיומים שונים ומרחיבה את טווח היצירה. אנדרסון סללה את הדרך לסוג חדש של יצירה, שמאחד בתוכו מדיומים שונים, אסתטיקה וטכנולוגיה חדשות. דמותה מצטיירת כשיקוף של רוח התקופה – תמיד מנסה אפשרויות חדשות, ומאתגרת את ההגדרות הקיימות.

אנדרסון השפיעה על דורות של יוצרים שראו בה מקור השראה ליצירה רב-תחומית, חדשנית ופורצת גבולות.

לורנס וינר.
לורנס וינר.

לורנס וינר (נ. 1942) הוא אחת הדמויות המרכזיות בעולם האמנות של העשורים האחרונים. מאז 1967 הוא נוכח בשדה האמנות כאחד מחלוצי האמנות המושגית תוך שהוא עושה שימוש מקורי וחסר תקדים בשפה כחומר. הטקסטים שהוא כותב מייצרים תחליפי פיסול או תחליפי ציור לא צפויים על קירות אבן, בטון או זכוכית, על מצע שקוף או אטום, בתוך מוסדות אמנות או על מבנים אחרים. בין אם המשפטים שלו מופיעים בתוך הקשר אמנותי או בהקשר רחב יותר של עיר או נוף, לטקסטים שהוא מנסח יש יכולת לייצר מופע רב השראה, בעל מטען הומניסטי. העובדה שהטקסטים כתובים לא רק באנגלית, אלא גם בשפות מקומיות שונות, טוען את העבודה המצטברת של וינר בממד אוניברסלי בעל גרעין פוליטי, שאינו מאבד מכוחו עם השנים, אלא להיפך, צובר עוד ועוד משקעים.

כתב היד הייחודי שלו, שמצד אחד מזוהה איתו מאוד ומצד שני הוא אנונימי, שומר על הממד הלא-חומרי של האמנות המושגית בתוך עולם אמנות שהולך ונהיה ממוקד באובייקטים יותר ויותר. על רקע זה, מסתמן גוף העבודה של לורנס וינר כסמן של רדיקליות שאינה מתפוגגת.

הבחירה בלורי אנדרסון ובלורנס וינר כזוכי פרס וולף בתחום האמנות היא בחירה באמנים שרדיקליות ואוונגרדיות הן בלב יצירתם. יצירתם נובעת מתפישה מושגית של האמנות, ומחיפוש מתמיד אחר הדבר הבא. הבחירה בהם היא הצהרת אמונים באמנות שאינה קשורה בהכרח באובייקט אמנותי מסורתי ויש לה קיום מחוץ לפיתויים ומגבלות של שוק האמנות.

עובדות ומספרים על קרן וולף

  • סה"כ 312 זוכים בפרס וולף, מתוכם 12 נשים (5 זכו בשנתיים האחרונות)
  • 26% מהזוכים בתחומים המקבילים זכו לאחר מכן בנובל
  • הזוכה המבוגר ביותר – אוסקר זריצקי, בגיל 92, פרס וולף במתמטיקה, 1991
  • הזוכה הצעיר ביותר – ג'רארד הופט, בגיל 35, זוכה פרס וולף בפיזיקה, 1981
  • לאורך השנים 21 ישראלים זכו בפרס
  • המדינה עם מספר הזוכים הגדול ביותר היא ארה"ב- 172 זוכים, אחריה בריטניה עם 28 זוכים
  • לאורך השנים 57 זכו בפרס על תרומתם במתמטיקה, 57 בפיזיקה, 48 בכימיה, 56 ברפואה, 50 בחקלאות, 11 בציור/פיסול, 19 במוזיקה ו15 באדריכלות.
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן