לרוב הסלעים הגדולים של אתר סטונהנג' מקור אחד: וסט וודס, וילטשייר

ההרכב הכימי של אבני הסארסן המגליות חושף סוף-סוף מאיפה באמת הגיעו הסלעים הגדולים של הסטונהנג'

תרגום: זיו עדאקי

אתר סטונהנג' בבריטניה. צילום תקריב. צילום" shutterstock
אתר סטונהנג' בבריטניה. צילום תקריב. צילום" shutterstock

נראה שיש שמקור אחד לרוב סלעי אבן-החול הגולמניים – הנקראים אבני סארסן ושמהם מורכב אתר סטונהנג' הידוע שבבריטניה. מקורן מווסט וודס, וילטשייר, המרוחק 25 קילומטרים מן האתר, כך עולה מניתוח הרכבם הכימי של הסלעים.

הממצאים מאששים את התאוריה שהאבנים הובאו למקום בערך באותה תקופה ומזימים הנחות קודמות שאבן סארסן אחת, "אבן העקב", מקורה בסביבה הקרובה לאתר והוצבה בו קודם לאחרות. תוצאות המחקר עשויות לסייע למדענים לזהות גם את התוואי שבו עשויים היו בוניו הקדומים של האתר להוביל את הסלעים העצומים ליעדן.

"עד עת האחרונה, לא היה אפשר לזהות את מקורה של אבן כמו הסארסן," אומר דייוויד נאש, הכותב הראשי של המאמר. "התרגשנו ממש מהשימוש במדע של המאה ה-21 כדי להבין את העבר נאוליתי ולענות על שאלה שהעסיקה את הארכאולוגים משך מאות שנים."

מכיוון שעד כה לא היתה קיימת טכנולוגיה לקביעת מקורותיהן של אבני הסארסן הענקיות, שמתנשאות לגובה של עד 9 מטרים, שוקלות כ-25 טונות ומרכיבות את רוב אתר סטונהנג', התמקד המחקר ברובו ב"אבנים הכחולות" הקטנות יותר של המונומנט – סוגים שונים של סלעים שבאופן ברור לא נאספו מהסביבה המקומית.

כדי ללמוד מהיכן הגיעו הסלעים העצומים, נאש ועמיתיו השתמשו במכשיר נייד המבצע ספקטרומטרייה פלואורסצנטית בקרני רנטגן. תחילה, הם אפיינו את ההרכב הכימי של הסלעים, לאחר מכן ערכו ניתוח סטטיסטי של המידע כדי לקבוע את דרגת ההשתנות הכימית שלהם. בשלב הבא, החוקרים שילבו שתי שיטות אפיון כימיות: (1) ספקטרומטריית מסת פלזמה וכן (2) ספקטרומטריית פליטה אטומית, לדגימות מליבתה של אבן סארסן, שנקדחה לעומקה בעבר, וממגוון סלעי סארסן ברחבי דרום-בריטניה. לאחר שהשוו את חתימות הרכב הסלעים, נאש ושותפיו יכלו להצביע על וסט וודס כביתן המוקדם ביותר של אבני הסארסן.

הסיבה שבשלה בחרו הבונים להקים את המונומנט דווקא באתר זה נותרה עלומה, אף שהחוקרים סבורים שייתכן שלממדיהן ולהרכבן של האבנים מווסט וודס, וכן לנגישותן לבונים – היתה השפעה על בחירתם זו.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. אם זה לא מעניין אותך,אחד שלא יודע,זו זכותך,אבל צריך לפקוח גם עין לתרבויות אחרות מלבד יהדות,כי העולם הוא גדול ורחב ואם תגביל את העיניין לתרבות היהודית בלבד,תהפוך את תפיסת עולמך לצרה ומוגבלת! אותי זה מעניין,אני חושב שזה מתקן למדידת זמן או שעון ענק שאור השמש נע כך,שזה יראה דינאמי ואנשי העולם העתיק יודעים מתי לזרוע חיטה למשל… זו רק דעתי כמובן וזכותך לחלוק עלי,אני אקבל זאת!

  2. סך הכל מקדש פרימיטיבי מתקופת האבן. לחשוב על המאמץ האדיר שהשקיעו היהודים בבניית בית האל זה אפילו יותר מטורף ולא יאומן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן