פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן זכה בפרס ישראל בכימיה והנדסה כימית לשנת 2026

ועדת הפרס ציינה את תרומתו המכרעת לחקר חומרים ננו־מטריים דו־ממדיים ולפיתוח יישומים תעשייתיים בתחום חומרי הסיכה והננו־חומרים

כיתוב תמונה מוצע: פרופ' רשף טנא, חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית לשנת תשפ"ו. צילום: מכון ויצמן למדע.
פרופ' רשף טנא, חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית לשנת תשפ"ו. צילום: מכון ויצמן למדע.

שר החינוך יואב קיש הודיע היום (1.2.2026) כי פרופ' רשף טנא מהמחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים במכון ויצמן למדע הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית לשנת תשפ"ו. ועדת הפרס התכנסה בראשות יצחק מסתאי ובהשתתפות החברים איירה ויינשטוק, מיכאל זיניגרד ואירית שגיא.

לפי נימוקי הוועדה, טנא תרם תרומה משמעותית לחקר החומרים ולכימיה פיזיקלית ואי־אורגנית, והוביל לאורך עשרות שנים מהפכה מדעית בתחום חומרים ננו־מטריים דו־ממדיים חד־שכבתיים, באופן שחיזק את מעמדה של ישראל בחזית המחקר העולמי. באותה רוח, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה הודעת ברכה לחבר האקדמיה על הזכייה.

מהפכת הננו פוגשת את התעשייה

אחד הצירים המרכזיים בעבודתו של טנא הוא המעבר מהכימיה של חומרים שכבתיים להבנה ולשליטה בננו־מבנים אנאורגניים. במעבדתו מתואר כי כבר בשנת 1992 הראו הוא ועמיתיו שננו־חלקיקים של דיסולפיד טונגסטן (WS₂) “מעדיפים” להיסגר למבני כלוב (cage) הדומים לפולרנים וננו־צינוריות – מעבר שמקורו באנרגטיקה של הקשרים ה”תלויים” (dangling bonds) בשולי החלקיק.

אותו קו מחקר לא נשאר על המדף: לפי תיאור המעבדה, הפיתוחים הללו הובילו להגדלת היקף הייצור ולמסחור כחומרי סיכה מוצקים “משופרים”, באמצעות חברות כמו NanoMaterials ו־N.I.S.. עוד מצוין כי הושלמה תשתית ייצור לשמנים וגריזים המבוססים על הננו־חלקיקים הללו, בהיקף מכירות העולה על 1,000 טונות מטריות של חומרי סיכה בשנה.

ננו־מבנים, תכונות קצה ושימושים עתידיים

מעבר לשימושים בחומרי סיכה, תיאור המחקר מצביע על בדיקת תכונות מכניות, אופטיות וחשמליות של ננו־צינוריות WS₂, כולל דיווחים על התנהגות על־מוליכה סביב כ־5 קלווין (כ־268 מעלות צלזיוס מתחת לאפס) בשיתוף קבוצות מחקר בחו״ל, וכן על הדגמות של רכיבי פליטת אור.

במקביל, פרסומי מכון ויצמן למדע בעבר הדגישו כי הגילויים סביב “מבנים אנאורגניים דמויי פולרנים” וננו־צינוריות אנאורגניות יצרו בסיס ליישומים רחבים: חיזוק פולימרים, רכיבים עמידים לשחיקה, וגם פוטנציאל ליישומים בתחומי הרפואה והתעופה־והחלל.

רקע קצר והוקרות קודמות

על פי פרסומי המכון, טנא הצטרף למכון ויצמן בשנת 1979, ובמהלך הקריירה זכה בשורה של פרסים והוקרות, בהם פרס א.מ.ת (2020) עבור עבודתו בתחום הננו־חומרים.
לפי ויקיפדיה העברית, הוא יליד קיבוץ אושה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, ושימש בעבר בתפקידי מפתח בפקולטה לכימיה במכון ויצמן.

טקס הענקת פרס ישראל צפוי להתקיים במוצאי יום העצמאות הקרוב.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.