פרופ' שמעון אולמן, פרופ' רשף טנא, פרופ' אבישי מרגלית ופרופ' מוטי שגב מצטרפים לאקדמיה למדעים

הטקס השנתי להענקת תעודות החבר יתקיים היום, 27 בדצמבר 2011, בבית האקדמיה בירושלים

פרופ' שמעון אולמן, מכון ויצמן
פרופ' שמעון אולמן, מכון ויצמן

ארבעה אנשי מדע בכירים ומובילים בתחומם מצטרפים כחברים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הטקס המסורתי החגיגי של הענקת תעודות חבר האקדמיה יתקיים השנה בערב נר שמיני של חנוכה בבית האקדמיה בירושלים.
ארבעת החברים החדשים, מדענים בכירים מאוניברסיטאות המחקר בישראל, נבחרו באספה הכללית של האקדמיה על פי המלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה. באקדמיה למדעים חברים כיום 99 מדענים ומדעניות בחטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח והחברה. החברים נבחרים לכל ימי חייהם.
האקדמיה למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל וכדי לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלת ישראל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

מצורפים תקציר קורות החיים ופרטים על החברים החדשים באקדמיה:

פרופ' שמעון אולמן נולד בירושלים בשנת 1948 ולמד בגימנסיה העברית רחביה. שירת בחיל האוויר כטייס קרב. בשנת 1973 סיים בהצטיינות יתרה את התואר הראשון במתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר נוסף בביולוגיה. תואר דוקטור קיבל ב 1977 מאוניברסיטת MIT שבבוסטון. את עבודת הדוקטור עשה במעבדה לאינטליגנצייה מלאכותית שם בתחום חקר תהליך הראייה ויישומו במחשבים (ראייה ממוחשבת). בשנת 1982 מונה פרופסור חבר במינוי קבוע הן ב-MIT והן במכון ויצמן למדע, ובשנת 1986 מונה פרופסור מן המניין בשני המוסדות.

מחקריו של פרופ' אולמן עוסקים בחקר תהליך הראייה מתוך שילוב של מדעי המחשב עם חקר המוח וחקר החשיבה האנושית. מטרת המחקר להבין את תהליך הראייה במוח האדם כדי לאפשר פיתוח של מערכות רואות מלאכותיות. עיקר עבודתו המדעית היא בתחום של הבנת תמונה, ובפרט היכולת לסווג ולזהות באופן אוטומטי עצמים בתמונה. יכולת זו היא דוגמה מובהקת לסוג של חישוב שמוח האדם מסוגל לבצע בדיוק וביעילות בניגוד למחשבים ולשיטות חישוב ידועות, המתקשים מאוד בביצוע דומה של משימה זו.

עבודותיו פורסמו במאמרים רבים ובשני ספרים. ספרו The Interpretation of Visual Motion נבחר לסדרת הספרים MIT Press Classics, והמחקר המובא בו נמנה ברשימת העבודות הנבחרות במאה ה-20 במדע הקוגניטיבי. ספרו High-level Vision, שיצא בהוצאת MIT, הפך לאבן דרך בתחום של הבנת תמונה וזיהוי עצמים. בשנת 2008 זכה בפרס הבין-לאומי המרכזי בתחום המדעים הקוגניטיביים, הפרס ע"ש David Rumelhart, על תרומת המודלים החישוביים שלו לחקר הראייה בפרט ולמדעים הקוגניטיביים בכלל. למעלה מ-70 עבודות דוקטור ועבודות מוסמך נכתבו בהדרכתו של פרופ' אולמן. שימש כשמונה שנים ראש המחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן למדע, והוא חבר במועצה להשכלה גבוהה.

בד בבד עם המחקר המדעי הבסיסי עסק פרופ' אולמן בהיבטים שימושיים של הראייה הממוחשבת ובפיתוחו של התחום בישראל. היה ממייסדי חברת אורבוטק, העוסקת ביישומים תעשייתיים של ראייה ממוחשבת. עם הצטרפותו למכון ויצמן הוקם בו מרכז לבינה מלאכותית וראייה ממוחשבת בתמיכת משרד המדע. במרכז זה נערכו מחקרים, ביקרו מדענים אורחים והתקיימו כינוסים, הן ישראליים והן בין-לאומיים. במהלך השנים נפתחו והתבססו במוסדות אקדמיים אחרים קבוצות מחקר נוספות, והן הציבו את ישראל בצמרת המחקר העולמי בתחום. חברות שהוקמו בעקבות המחקר הפכו את ישראל למדינה מובילה גם בתחום התעשייתי של הראייה הממוחשבת.

פרופ' רשף טנא, מכון ויצמן
פרופ' רשף טנא, מכון ויצמן

פרופ' רשף טנא, בן להורים יוצאי מזרח אירופה, נולד בשנת 1944 וגדל והתחנך בקיבוץ אושה. בבית הספר אהב מאוד את לימודי הכימיה אך גם לימודים קלאסיים. את תעודת הבגרות השלים תוך כדי שירותו הצבאי. בתום השירות פנה ללימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום התואר הראשון המשיך לתואר מוסמך במחלקה לכימיה פיזיקלית, ואת תואר הדוקטור עשה במכניקה סטטיסטית של תערובות בהנחייתם של פרופ' אריה בן-נאים ופרופ' שלום בר. את השתלמות הבתר-דוקטורט עשה באותו שטח במרכז למחקרים מתקדמים במכון Battelle בז'נווה. בשובו ארצה פנה למכון ויצמן למדע, ושם עסק במחקרים בתאי שמש פוטואלקטרוכימיים. בהמשך עסק במחקר בחומרים שכבתיים דוגמת WS2 ו-MoS2ץ

בשנת 1992 גילה פרופ' טנא עם עמיתיו צורונים חדשים של חומרים העשויים ממספר קטן יחסית של אטומים הבנויים ככלובים מולקולריים (ננוחלקיקים חלולים וסגורים) וננוצינוריות, שכונו צורונים אי-אורגניים דמויי פולרנים (IF) וננוצינוריות אי-אורגניות (INT). חלקיקים דומים העשויים מאטומי פחמן התגלו עוד לפני כן, אך הרחבת השטח לתחום הכימיה של חומרים אי-אורגניים פתחה כר נרחב למחקר חדשני וליישומים רבים דוגמת חומרי סיכה מתקדמים ושיריון פולימרים. שטח זה מושך תשומת לב מדעית רחבה בשנים האחרונות הן באקדמיה והן בתעשייה.

פרופ' אבישי מרגלית, האוניברסיטה העברית
פרופ' אבישי מרגלית, האוניברסיטה העברית

פרופ' אבישי מרגלית נולד בשנת 1939 בעמק יזרעאל, אך גדל וחי כל חייו בירושלים. למד בבית חינוך לילדי עובדים ארלוזורוב, המשיך בתיכון שליד האוניברסיטה, ולאחר שירות בנחל המוצנח החל בלימודי פילוסופיה וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. בצד לימודיו שימש מדריך לילדי עולים במוסד עליית הנוער ב"חוות הנוער הציוני". כתב עבודת דוקטור מצטיינת על המעמד הקוגניטיבי של מטפורות בהדרכת פרופ' יהושע בר-הלל, ותוך כדי כך השתלם ולמד באוניברסיטת אוקספורד. משנת 1970 הוא חבר סגל במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. שימש בכהונת פרופסור ג'ורג' קינן במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון עד 2011.

דרכו המחקרית של פרופ' מרגלית ראשיתה בפילוסופיה של הלשון, בלוגיקה פילוסופית ובמחקרים ברציונאליות, ובתחומים אלו הוא פרסם מאמרים רבים. לימים פנה לפילוסופיה חברתית, פוליטית ומוסרית. ספריו "עבודה זרה", שנכתב בשיתוף עם תלמידו וחברו פרופ' משה הלברטל, "החברה ההגונה" ו"אתיקה של הזיכרון" יצאו בהוצאת הרוורד, ואילו ספרו על פשרות ופשרות נבזיות יצא בהוצאת פרינסטון. ספרו המשותף עם איאן בורמה על "מערבנות" (אוקסידנטליזים) תורגם לכעשרים לשונות.
פרופ' מרגלית הוא חתן פרס ישראל בפילוסופיה לשנת 2010 ופרס א.מ.ת לשנת 2007. זכה בפרסים בין-לאומיים ובהם פרס שפינוזה לשנת 2002 ופרס לאופולד לוקס לשנת 2011. פרופ' מרגלית הוא עמית כבוד של קווינס קולג' של אוניברסיטת אוקספורד.

פרופ' מרגלית כותב בסדירות ב"The New York Review of books" ובבמות אחרות על תרבות, חברה ופוליטיקה, ואסופה של מאמריו יצאה לאור כספר בהוצאת Farrar,Straus.
לפרופ' מרגלית ארבעה ילדים. רעייתו, פרופ' עדנה אולמן מרגלית (אחותו של שמעון אולמן, שהצטרף אף הוא לאקדמיה השנה) נפטרה בסוף 2010.

פרופ' מוטי שגב, הטכניון
פרופ' מוטי שגב, הטכניון

פרופ' מוטי שגב (סקג'ו), בן לשלמה ז"ל ולזלדה תבדל"א, נולד בשנת 1958 ברומניה, עלה לארץ בשנת 1961 וגדל בשכונת נווה שאנן בחיפה. קיבל תואר דוקטור בהנדסת חשמל מן הטכניון, ותוך כדי לימודיו פיקד על יחידת סיור במילואים. בתום שלוש שנים של השתלמות בתר-דוקטורנט ב-CALTECH קיבל משרת חבר סגל באוניברסיטת פרינסטון וקודם לדרגת פרופסור מן המניין לאחר כארבע שנים וחצי בלבד. בקיץ 1998 שב לארץ, ולאחר כשנתיים עזב את משרתו בפרינסטון. בשנת 2009 העניק לו הטכניון דרגת פרופסור מחקר, הניתנת על הצטיינות מחקרית יוצאת דופן.

פרופ' שגב עוסק במגוון רחב של נושאי מחקר באופטיקה לא-לינֵארית, פיזיקת לייזרים, סוליטונים, הולכת אור ודימות (Imaging). הוא פתח ופיתח כמה תחומי מחקר חדשים באופטיקה ובפיזיקה לא-לינֵארית. מחקריו זכו לתהודה ולהכרה בין-לאומית נרחבת. פרסם כ-270 מאמרים בכתבי עת, ועבודותיו צוטטו כ-15,000 פעמים. בין השאר זכה בשני הפרסים המרכזיים בתחום האופטיקה והלייזרים: פרס האלקטרוניקה הקוונטית של האגודה האירופית לפיזיקה (2007) והפרס ע"ש Max Born של האגודה האמריקאית לאופטיקה (2009). בישראל זכה בפרס ע"ש לנדאו (2008).

במשך השנים הנחה פרופ' שגב חוקרים מצליחים רבים. עד היום 14 מתלמידיו הם חברי סגל באוניברסיטאות בארץ וברחבי העולם (שלושה מהם בטכניון). כמה מתלמידיו משמשים בתפקידי מחקר ופיתוח בתעשיות הטכנולוגיה העילית והביטחונית בישראל. פרופ' שגב נשוי לטל מקיבוץ שער הגולן, ולהם שלושה בנים: יאיר, טמיר וירון. על משפחתו ותלמידיו גאוותו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן