מוסדות מדע ומחקר מרכזיים

רחבת ריקודים בחתונה ישראלית

חתונה ישראלית

מה מנגנים בחתונות בישראל, ומה זה מלמד על החברה? ד"ר עודד ארז מהאוניברסיטה העברית בוחן ארבעה עשורים של מוזיקת חתונות, מעליית הזמר המזרחי ועד תקליטניות דתיות.
דג צלף (Toxotes jaculatrix) במים

האבולוציה של תרומה לאחר

דגי צלף חולקים מזון ורגישים להוגנות, ובני אדם מגיבים למצוקת הזולת גם באזורי מוח עתיקים. פרופ' שי גבאי מאוניברסיטת חיפה מחפש את השורשים האבולוציוניים של הנתינה.
משפחה – האנשים הקרובים שהמוח מקדיש להם את רוב תשומת הלב החברתית

האדם מחפש משמעות. אבל מהי?

מה הופך דבר למשמעותי עבורנו? פרופ' שחר ארזי מהאוניברסיטה העברית ומהדסה מצא שרוב המוח מגיב לשאלה עד כמה דבר קשור אלינו, ושחלק גדול מהפעילות החברתית במוח מוקדש לחמישה־שישה אנשים בלבד.
גלישת סקי – תחביב שדורש זמן, כסף ומאמץ

המחירים האמיתיים של תחביבים

תחביבים נחשבים מקור להנאה ולמנוחה, אבל הם עולים זמן, כסף ומאמץ. ד"ר דנה הררי מהטכניון בודקת מה באמת עולה לנו תחביב ומה הוא נותן בתמורה.
צוות של רופאים ואחיות ממוצאים שונים בבית חולים

גם נציג המדינה – וגם מיעוט בה

שוטרים, עובדות סוציאליות, אחים ורופאות מקבוצות מיעוט פוגשים את הציבור כנציגי המדינה – ולעתים נתקלים בגזענות. מחקר באוניברסיטת חיפה בודק איך הם מתמודדים.
דמות אדם עם סימן שאלה בין שני חצים בכיוונים מנוגדים – המחשה לקבלת החלטות

זהירות המפלצת

למה אנחנו דוחים בדיקות רפואיות וחיסכון לפנסיה? פרופ' יואלה ברבי-מאייר מאוניברסיטת בן-גוריון בודקת מה משפיע על נטילת סיכון פסיבי – ואיך אפשר להפחית אותו.
יפן לאחר מלחמת העולם השנייה – הרפואה הצבאית

מלחמה, רפואה ושלום

אחרי כניעת יפן ב־1945 פורקה הרפואה הצבאית שלה. ד"ר רעות הררי מאוניברסיטת תל אביב מראה שבפועל המערכת האזרחית החדשה נבנתה בהדרגה על גבי הישנה.
המחשה של דיכאון – עירור רשתות עצביות במוח

כוחו של השדה המסתובב

שדה מגנטי מסתובב הפחית תסמיני דיכאון בניסוי קטן, ואולטרסאונד עורר תאי עצב בתרבית. פרופ' אלישע מוזס ממכון ויצמן חוקר דרכים לא פולשניות להפעיל רשתות עצביות.
טיפות מים על משטח

טיפות מתגלגלות

איך טיפה מתגלגלת על משטח סופר־הידרופובי? הסבר על מחקרי יריב ושניצר, שפורסמו בשנים 2019–2023, ועל הפתרונות המתמטיים לתנועת טיפות ולצורתן.
הדמיה תלת־ממדית של נימי דם וכדוריות דם אדומות

לשמר את כלי הדם, להאט את ההזדקנות

מחקר בעכברים מהאוניברסיטה העברית מצא ששימור כלי הדם באמצעות החלבון VEGF האריך את תוחלת החיים ב־20% והאט תהליכים ומחלות של הזיקנה.
המחשה של כליות – מודלים של כליה עוברית

מגדלים כליות

חוקרים בשיבא ובאוניברסיטת תל אביב גידלו מאות מודלים של כליה עוברית מתאים שנלקחו במי שפיר. המטרה: להבין מומי כליה ולטפל בהם עוד ברחם.
שימוש בטלפון נייד – ניסוי להפחתת זמן מסך

סוד הגמילה

האם כרטיס הגרלה יכול לשכנע אותנו להניח את הטלפון? ד"ר יפים רוט מאוניברסיטת חיפה בודק כמה זמן מסך אפשר לחסוך בעזרת תמריץ קטן.
אטום עם אלקטרונים במסלולים ואלומות לייזר הפוגעות בו – המחשה

דחיפה אנרגטית קלה לאלקטרון הכלוא באטום

פרופ' אברהם גובר מאוניברסיטת תל אביב חוקר איך אלקטרונים בעלי פונקציית גל מתואמת מגבירים קרינת אור, ואיך הם יכולים להעביר "דחיפה" אנרגטית לאלקטרון הכלוא באטום.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל נואמת בכנס החלל ע"ש אילן רמון, ינואר 2026

משרד המדע בתקופת גמליאל: תקציב החלל צנח, מרכזי המחקר בפריפריה נותרו בלי כסף

לפי תחקיר N12, תקציב סוכנות החלל ירד בכ־77% בין 2023 ל־2026; משרד המדע חולק על ההשוואה. מרכזי המחקר בפריפריה התריעו על שכר שלא שולם, והמטה הלאומי לבינה מלאכותית הוקם במשרד
האוניברסיטה של החיים

האוניברסיטה של החיים

במציאות של העולם המודרני אי אפשר להתחמק משימוש ומיישום של ידע מדעי. אבל איך אנחנו משלבים אותו בניסיון האישי ובידע הקהילתי שלנו?
בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

סביבה נוזלית־צמיגית מסייעת לקיפול חלבונים ולתפקוד תקין שלהם
מסביב לננס לבן

מסביב לננס לבן

מערך של 48 טלסקופים שנבנה בערבה נועד, בין היתר, לגלות כוכבי לכת המקיפים ננסים לבנים ולברר מה נותר ממערכות שמש לאחר מות הכוכב שלהן
שתי ידיים קפוצות מושכות חבל באמצעות מאמץ

כיצד משוב, ציפייה ומוטיבציה משפיעים על חוויית המאמץ: מחקר מאוניברסיטת תל אביב

מאמץ אינו נקבע רק על פי הכוח שהגוף נדרש להפעיל. מחקר שנערך בקרב 100 נבדקים מצא כי ציפייה, משוב חיובי או שלילי ורמת המוטיבציה האישית משנים את האופן שבו אנו
כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כיצד ציפייה חיובית או תחושת מטרה מתורגמות לתגובה גופנית? קבוצת המחקר של פרופ’ אסיה רולס ממפה את המסלולים שבאמצעותם המוח משפיע על מערכת החיסון – מהכבד ומח העצם ועד הטחול.
לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

מתבגרים עם אנורקסיה אינם בהכרח סובלים מחוסר גמישות קוגניטיבית כללי. מחקרים מצביעים על תגובות ממוקדות: מזון עתיר קלוריות מפעיל אצלם מנגנון עצירה חזק, ואילו מצוקה רגשית עשויה להפנות את המחשבה
צילום: שירלי הנדלזלץ

לא רק אם הולכים, אלא איך: המחקר שמנסה להפחית נפילות אחרי שבץ מוחי

ד״ר שירלי הנדלזלץ מאוניברסיטת בן־גוריון חוקרת כיצד אנשים שעברו שבץ מוחי שולטים בשונות הטבעית של ההליכה, ומדוע שיבוש עדין בבקרה הזאת עלול להגביר את הסיכון לנפילות.
כעס. אילוסטרציה: depositphotos.com

איך מילוי צורך שנפגע יכול לפתוח דרך לפיוס

מחקרה של ד"ר מעין קציר מאוניברסיטת בר־אילן בוחן כיצד צרכים פסיכולוגיים שנפגעים בקונפליקט מתורגמים לרגשות כמו כעס ופחד – וכיצד מענה לצורך, גם מצד שלישי, עשוי להפחית רגשות שליליים ולהגדיל
שני נערים עומדים זה לצד זה ומחייכים

בעיית האמפתיה הכפולה: האם ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים יכולים להבין טוב יותר זה את זה?

ד״ר יונת רום מהאוניברסיטה העברית חוקרת כיצד ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים מזהים רגשות אלה אצל אלה, ומה יכול לשפר אמפתיה ודיוק אמפתי במסגרת חינוכית משלבת.
תמונות של איי לנגרהנס בלבלב עכברי שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי. ירוק GFP (סמן לתאי ביתא מוטנטים חסרי הגן לADAR), לבן IBA1 (סמן של מקרופגים), אדום CD3 (סמן של תאי T), כחול דנ״א.

כשהלבלב מאותת על וירוס שלא קיים: מחקר חדש בוחן מסלול אפשרי להתפתחות סוכרת מסוג 1

מחקר של פרופ׳ יובל דור וד״ר אנייס קלושנדלר באוניברסיטה העברית מציע כיוון חדש להבנת סוכרת מסוג 1: ייתכן שתאי ביתא בלבלב מפעילים בטעות תגובה אנטי־ויראלית בגלל שיבוש בעריכת RNA, גם
מדע יישומי אילוסטרציה: depositphotos.com

האקדמיה הלאומית למדעים ממליצה להקים קרן לאומית למדע יישומי

נייר עמדה חדש קורא להקים קרן עצמאית שתממן מחקרים אקדמיים בשלבים מוקדמים של מעבר מן המעבדה אל פתרונות מעשיים, בלי לפגוע במחקר הבסיסי
בעשורים האחרונים גוברת ההבנה שלחלקים קטנים בעיר – מקטעי רחוב ספציפיים – עלולה להיות השפעה רבה יותר על הפשיעה. המחשה: depositphotos.com

נקודות חמות של פשיעה: האם הרחוב שבו אנו גרים משנה הורמונים שקשורים לתוקפנות וחרדה?

מחקר ישראלי מתוכנן ימפה מקטעי רחוב בתל אביב ויבדוק אם מגורים באזורים עם פשיעה גבוהה נקשרים לרמות טסטוסטרון וקורטיזול ולמדדי רווחה נפשית
מכשיר MRI. המחשה: depositphotos.com

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

במעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחים רצפי MRI ייעודיים ואלגוריתמים שמתרגמים “חתימות אות” למדדים ביולוגיים – עם מיקוד בטרשת נפוצה והפחתת
מבנה תא העצב המחשה: depositphotos.com

שיעורים בדימות

עם כל הכבוד לאותות החשמליים, שפת המוח היא כימיה. במחקר חלוצי, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצליחים להשתמש במכשירי דימות כדי לראות את הכימיה הזאת בפעולה
הנקה. המחשה: depositphotos.com

הכול הודות אמא: תינוקות “ממחזרים” נוגדנים מהאם אל הרוק: מנגנון חדש שומר על הפה מוגן גם בין ההנקות

מחקר מהאוניברסיטה העברית מציע שתינוקות מעבירים באופן פעיל נוגדני IgG אימהיים לבלוטות הרוק – וכך מגנים על חלל הפה ומכווננים את מערכת החיסון בתחילת החיים

כשהמים מספרים סיפור: להפוך את ה-MRI למיקרוסקופ של המוח

לאתר הטיות כבר בשלב הנתונים, לפני שהן מגיעות לאלגוריתם

ד״ר יובל מוסקוביץ' מהפקולטה למדעי המחשב והמידע חוקרת כיצד להשתמש ב־Data Provenance, “קורות החיים” של הנתונים, כדי לאתר מתי ואיך נוצרת הטיה בתהליכי עיבוד נתונים ולצמצם אותה בשינוי מינימלי

ילד של אמא

פצצת האטום שהוטלה על הירושימה. צילום: מתוך ויקיפדיה

מנהיגים, מודיעין – ותקיפת מתקני גרעין

ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסע ארוך ומפותל לגילוי דרכים חדשות למאבק בשחפת

מחקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה שתי משפחות נוגדנים אנושיים שנקשרים לחלבון PSTS1 של חיידק השחפת, ובניסוי בעכברים הוביל הטיפול הנוגדני לירידה של כ־50% בעומס החיידקים בריאות
עדשת הכבידה של צמד הגלקסיות VV-191 בצילום משותף של האבל ו-ווב. Credit: Science: NASA, ESA, CSA, Rogier Windhorst (ASU), William Keel (University of Alabama), Stuart Wyithe (University of Melbourne), JWST PEARLS Team, Image Processing: Alyssa Pagan (STScI)

למדוד את החומר האפל ולראות כוכבים עתיקים

פרופ׳ עדי ציטרין מאוניברסיטת בן-גוריון, ממפה בעזרת טלסקופ החלל ווב את החומר האפל בצבירי גלקסיות ומנצל את העדשות הכבידתיות החזקות שנוצרות על ידי הצבירים כדי לצפות בגלקסיות, חורים שחורים מסיביים
הבעות פנים שונות של אנשים, המחשה

מה הבסיס הביולוגי והאתי של הבעות הפנים האנושיות?

ד"ר אסף מרום מהטכניון בוחן איך התפתחו הבעות הפנים שלנו מאז האב המשותף עם השימפנזים, מה ההבדל בין בני אדם לבעלי חיים – ומה הפנים אומרות על האחריות שלנו כלפי
המחשה: depositphotos.com

כן, אבל מה אם? – חשיבה אופציונלית מפחיתה סטריאוטיפים: סדנאות קולנוע של פרופ’ בן שאול מציגות שינוי מדיד

במסגרת סדנת הקרן הלאומית למדע: הקרנת “ראן לולה ראן” ותרגילי כתיבה/צילום העלו ב-75% את יכולת החשיבה האופציונלית ו-50% מהמשתתפים שינו עמדות שליליות כלפי הקבוצה האחרת – לעומת קבוצת ביקורת שצפתה
העין. באדיבות פרופ' יוסי מנדל, אוניברסיטת בר אילן

בדרך לעולם בלי עיוורון? שתל רשתית ביו־היברידי מבר־אילן

האם אנחנו בדרך לעולם בלי עיוורון? פיתוחים ביו-רפואיים חדשים מכוונים לעתיד, שבו שתלים יחליפו את הפוטו-רצפטורים שמתנוונים עם הגיל.
תרשים מבנה המיטוכונדריה. המחשה: depositphotos.com

כשתחנת האנרגיה של התא משתבשת

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת עצבית שפועלת נגד תחושת תגמול – ומציעים גישה טיפולית חדשה להתמודדות עם התמכרות לסמים דרך ויסות הכאב הרגשי בזמן גמילה
אנונוימיות. המחשה: depositphotos.com

תיקון חוק קטן, שינוי גדול: יותר פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בזכות הפרטיות

חוק שהעביר ח"כ עדי קול ב-2014 מאפשר לתובעים בתיקי נזקי גוף להישאר אנונימיים – ומוביל לעלייה של 17% בפיצויים מחברות הביטוח. מחקר חדש חושף: פרטיות משפיעה על נכונות לגשת לבית
סערת ציטוקינים. המחשה: depositphotos.com

השקט שלפני הסערה

חברי הצוות במעבדתה של ד"ר עדי צורף-לורנץ במרכז הרפואי מאיר הגיעו לתובנות חדשות על הפעלת יתר של מערכת החיסון בתסמונת HLH הידועה גם כסערת ציטוקינים. תחזית מוקדמת היתה יכולה להציל
דיכאון קליני. המחשה: depositphotos.com

היעדר רגשות חיוביים בדיכאון קליני – נקודת מבט חדשה

דיכאון קליני, רגשות חיוביים, דינמיקת רגשות, הערכה רגעית אקולוגית, savoring
מולקולת יוביקוויטין נקשרת למטרתה. המחשה: depositphotos.com

החלבון שאשם (לפעמים) במחלת אלצהיימר

גרסה משובשת של חלבון המסמן חלבונים פגומים גורמת ליצירת משקעים במוח בדומה למתרחש במחלת אלצהיימר
עגורים עוצרים באגמון החולה לפני המשך הנדידה צפונה. המחשה: depositphotos.com

איך הציפור אף פעם לא מאבדת את הצפון?

התאמה טכנולוגית של רישום פעילות מוחית לציפורים מאפשרת לנו לראשונה לענות על השאלה הנצחית: איך הן יודעות לאן לעוף?
אמפתיה. המחשה: depositphotos.com

חיסוניות אמפתית

היכולת להזדהות עם סבלו של הזולת היא מנגנון אבולוציוני שעוזר לנו לשמור על עצמנו
משקעי עמילואידים (מסומנים באדום) והפפטידים שמונעים את התפתחותם (מסומנים בירוק) בתאי מוח של עכברים

למנוע את שקיעת העמילואדים באלצהיימר

מודל של ספיחה על גלקסיה בצורת דיסקה. צבע מייצג את טמפרטורת הגז, והקוים השחורים את קווי הזרימה של הגז, כאשר הוא זורם מהתווך הסובב גלקטי החם (כמיליון מעלות) אל הגלקסיה בה הגז קר באופן יחסי (כ-10,000 מעלות). הפאנל הימני מראה שלושה קוי זרימה בצורה תלת ממדית, שמדגישים את הסחרור של הגז במהלך הזרימה פנימה. התמונה העליונה היא צילום של גלקסיית דיסקה קרובה יחסית על ידי טלסקופ החלל האבל. קוטרה כ-170 אלף שנות אור, ומרחקה מאיתנו הוא כ-21 מיליון שנות אור.

על הדינמיקה הגלקטית

מה אפשר ללמוד מצורתן של גלקסיות על הקשרים המורכבים בין חומרים שונים ביקום
משבר האקלים והשפעתו על המזרח התיכון. המחשה: depositphotos.com

משבר האקלים והידלדלות המשקעים באזורנו

קבלת החלטות לפי תורת המשחקים. המחשה: depositphotos.com

בחירתו של המיעוט

בחירות של בודדים יכולות לייצג נאמנה את דעת הרוב - אם משתמשים נכון בדלגציה: העברת הקול לאדם אחר