מספר הזכיות של חוקרי וחוקרות העברית מציב את האוניברסיטה במקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל באחוזי הצלחה בקרב הבקשות, עם עליה של 5.5% לעומת אשתקד ולה מספר הזוכים הגבוה ביותר
החוקרים והחוקרות אשר זכו במענקי ה ERC מטעם האוניברסיטה העברית הם: פרופ’ גיא כץ מביה”ס להנדסה ומדעי המחשב, ד״ר שיר אציל מהמחלקה לפסיכולוגיה וראש המעבדה למנגנוני מוח והתנהגות של היקשרות, ד”ר אור (מיכאל) הרשקוביץ ממכון איינשטיין למתמטיקה, ד”ר דניאל שרון מהמכון לכימיה והמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה, ד”ר תמר שטיין מהמכון לכימיה ומרכז פריץ-האבר לדינמיקה מולקולרית, ד״ר מיכל ברקר-דקל מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה בפקולטה למדעים, ד”ר גלי אומשויף-נבו מביה”ס לרוקחות, פרופ’ נעם גדרון מהמחלקה למדע המדינה והתוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, מר ראונק בסו מ-ELSC, ד״ר רבקה בקנשטיין ממכון רקח לפיסיקה.
פרופ’ גיא כץ יקבל את המענק על מחקרו שעוסק באימות פורמלי של רשתות נוירונים עמוקות. בשנים האחרונות פיתוחים בלמידת מכונה עמוקה גרמו למהפכה אדירה במדעי המחשב. תוכנות שנלמדות אוטומטית (“רשתות נוירונים עמוקות”) משמשות כיום במערכות קריטיות בתחומים רבים ומביאות לתוצאות טובות בהרבה מאלה של תוכנות שנכתבו באופן ידני. החיסרון המשמעותי, המהווה מחסום לשימוש ברשתות נוירונים עמוקות במערכות קריטיות, נובע מהעובדה כי איננו יכולים להבין כיצד רשת נוירונים הגיעה לתוצאה אליה הגיעה וכן, איננו יכולים להשתכנע בנכונות התוצאה. פרופ’ כץ וצוותו עובדים על פיתוח שיטות שיאפשרו לזהות שגיאות, באם ישנן כאלה, ברשתות נוירונים, במהירות רבה, ומבלי לעבור על מספר אקספוננציאלי של מקרים, כפי שנדרש היום. תוצרי הפרויקט צפויים להיות מערכת בשלה ויציבה להוכחת נכונותן של מערכות נלמדות גדולות מאוד. מערכת זו תבטיח את בטיחותן של רשתות נוירונים במערכות קריטיות, ותאפשר לחברה האנושית ליהנות ממלוא היתרונות של מהפכת הלמידה העמוקה.
ד״ר שיר אציל תקבל את המענק על מחקרה שבודק מהו המנגנון הביולוגי והמוחי שגורם לנו להימשך ולהיקשר לאדם מסוים ולא לאחר. במעבדתה, ד”ר אציל חוקרת את המנגנונים המוחיים, הביולוגיים וההתנהגותיים שעומדים בבסיסם של קשרים קרובים: כיצד הורים ותינוקות נקשרים, וכיצד בני זוג מתאהבים. למרות מחקר נרחב בשנים האחרונות, המדע עדיין לא מבין מה גורם לחיות חברתיות, כמו בני אדם, לייצר קשרים חברתיים חזקים וארוכי טווח, ומדוע אנחנו מעדיפים בני זוג מסוימים. במחקרה זוכה ה ERC, ד״ר אציל מציעה מנגנון חדש להיקשרות חברתית, ושואלת כיצד תהליכים פיזיולוגיים בסיסיים ומערכות המוח שמווסתות אותם, מעורבים ביצירת קשרים בין הורים ותינוקות, ובמשיכה רומנטית והתאהבות.
ד”ר אור (מיכאל) הרשקוביץ יקבל את המענק על מחקר בדבר תכונותיה ושימושיה של זרימת העקמומיות הממוצעת. זרימת העקמומיות הממוצעת היא תהליך מתמטי שגורם לתזוזה ושינוי של משטחים במרחב, כך שהשינוי נעשה באופן אנלוגי לאופן שבו חום מתפשט. ב-40 השנים האחרונות, וביתר שאת מאז שגרגורי פרלמן הוכיח את השערת פואנקרה בכלים דומים, הפך המחקר על זרימת העקמומיות הממוצעת לתחום מרכזי הן בגיאומטריה המודרנית והן במשוואות דיפרנציאליות חלקיות. האתגר המרכזי בניתוחה המתמטי של זרימת העקמומיות הממוצעת הוא הבנת ה״סינגולריות״ שהיא מפתחת, כלומר, כיצד הצורות המתפתחות נראות שבריר שניה לפני שהעקמומיות שלהן שואפת לאינסוף. נדבך אחד בהצעת המחקר שזכתה במענק עוסק בתכנית להבנה מעמיקה של סינגולריות ״גנריות״ במימד ארבע – מימד בו יש מספר בעיות פתוחות חשובות בגיאומטריה להן, ביום מן הימים, זרימת העקמומיות הממוצעת עשויה לתת מענה. נדבך שני של הצעת המחקר עוסק בשימושים של זרימת העקמומיות הממוצעת בקוסמולוגיה, להבנה (מתמטית) של העתיד של יקום מתרחב ולמענה (מתמטי) לשאלת ראשית האינפלציה הקוסמית.
ד”ר דניאל שרון יקבל את המענק על מחקרו שבוחן כיצד לשלוט בתהליכי שיקוע מתכת לא יציבים בקנה מידה ננומטרי, זאת במטרה לייצר מערכות אלקטרוכימיות מתקדמות לצבירת אנרגיה, בדגש על סוללות נטענות במצב מוצק. הסוללות הנטענות המתקדמות ביותר כיום משתמשות באלקטרוליטים נוזליים. ידוע כי מעבר מאלקטרוליטים נוזליים למוצקים יאפשר לנו לפתח סוללות עתירות אנרגיה ואף בטוחות יותר מאלה שאנו משתמשים בהם כיום. על ידי שליטה בתהליכים של שיקוע מתכת, פיתוח סוללות עם צפיפות אנרגיה הגבוהות משמעותית מהטכנולוגיות הקיימות מנגיש את הייצור. ד”ר שרון מציע שהמפתח לשליטה בתהליך השיקוע הוא שילוב של חומרים מוליכים יונים עם מבנים ננומטרים מסודרים ומעבר ממצב נוזלי למוצק. כחלק מהפרויקט הם יפתחו שיטות ניסיוניות חדשות המאפשרות לנו לראות את תהליכי השיקוע בזמן אמת על ידי שימוש במיקרוסקופ אלקטרונים ברזולוציה גבוהה.
ד”ר תמר שטיין תקבל את המענק על מחקרה העוסק בפיתוח כלים חדשים ללימוד התהליכים המתרחשים כתוצאה ממפגש בין מולקולות גדולות עם קרינה, בתנאי קיצון הקיימים בחלל. כיום, הדרך בה נוצרות מולקולות בחלל הינה עדין בגדר תעלומה ומעט מאוד ידוע על המנגנונים האחראים על יצירת מולקולות בתווך הבין כוכבי. המאמצים לפתור תעלומה זו הינם רב-תחומיים וכוללים תצפיות אסטרונומיות, ניסויים במעבדה במטרה לחקות את תנאי הקיצון באזורים הנלמדים וכן, חישובים תיאורטיים. חישובים אלה מאפשרים את פענוח התהליכים הכימיים וכן, מקנים הדרכה לפרשנות והבנת התצפיות ותוצאות הניסויים. על-אף חיוניותה של הכימיה התאורטית היא אינה יכולה כיום לתאר תהליכים מושרי אור במולקולות גדולות, עובדה המעכבת משמעותית את הבנתנו בתחום האסטרוכימיה. הכלים שיפותחו במחקר זה יקדמו משמעותית את תחום הכימיה החישובית והאסטרוכימיה ויאפשרו הבנה עמוקה יותר של הכימיה המתרחשת בחלל.
ד״ר מיכל ברקר-דקל תקבל את המענק על מחקרה לגילוי המנגנונים המולקולריים להובלת חלבונים לכלורופלסט. הכלורופלסט הינו אברון מרכזי לחיים על פני כדה״א בו מתקיימים בין היתר, תהליכי הפוטוסינתזה, ולהרכב החלבוני בו, יש השפעה מכרעת על הפונקציונליות שלו. על אף חיוניותו, רב הנסתר על הגלוי בתהליכי זיהוי, הובלה והחדרת החלבונים. על מנת להתמודד עם האתגר, ד״ר ברקר-דקל תפתח שיטות חדשניות לסריקות גנטיות ומיקרוסקופיות באצה החד תאית כלאמידומונס, שיהוו מקפצה טכנולוגית משמעותית גם לפרויקטים נוספים במעבדה. תוצאות המחקר ישמשו קרקע פורייה לחדשנות טכנולוגית ויסייעו לנו בעתיד להנדס צמחים לצורכי התייעלות המערכת הפוטוסינתטית והמטאבולית.
ד”ר גלי אומשויף-נבו תקבל את המענק על מחקרה הבוחן את התהליכים הביולוגים הגורמים לתחלואה הכפולה של דיכאון וחרדה. חרדה ודיכאון הינן מחלות פסיכיאטריות נפוצות הגורמות הן לחולים והן לסביבתם סבל רב. שכיח כי שתי מחלות אלו מופיעות יחד, כאשר ברוב המקרים דיכאון עתיד להתפתח לאחר שהפרעת החרדה כבר מאובחנות. יתרה מכך, דיכאון וחרדה לרב מטופלות תוך שימוש באותן תרופות, דבר המצביע על בסיס ביולוגי משותף, אך הגורם הביולוגי לתחלואה הכפולה הזו אינו ידוע עד כה. ד”ר אומשיוף-נבו תבחן את התהליכים הביולוגיים בעזרת כלים ייחודים שיאפשרו התמקדות באוכלוסיות תאים עצביים, שאובחנו כקריטיים הן לדיכאון והן לחרדה וכן, בעלי פוטנציאל להוות אפקט טבעי נוגד חרדה. המחקר, בתומו, צפוי לחשוף מנגנונים עצביים חדשים העומדים הן בבסיס ההפרעות של דיכאון וחרדה והן בבסיס התגובה הטבעית להפחתת החרדה. אלו ישמשו כר פורה לפיתוח תרופות פסיכיאטריות חדשות ויעילות, שישפיעו באופן ממוקד על המנגנונים הללו ועל תאי העצב שמפעילים אותם.
פרופ’ נעם גדרון יקבל את המענק על מחקרו שבוחן כיצד זהויות לאומיות מעצבות את הקיטוב הפוליטי במדינות המערב כיום וגם האם הן עשויות ליצור מכנה משותף בין אזרחים מקצוות הפוכים של הקשת הפוליטית. לא פעם נראה כאילו הקיטוב הפוליטי מבטא שבר הולך וגדל בין כאלה שלהם זהות לאומית חזקה לבין אלו המתנערים ממנה. אבל הנתונים מראים כי ההיפך הוא הנכון: חשיבות הזהות הלאומית משותפת לרבים מאיתנו, באופן שחוצה מחנות פוליטיים ורקע חברתי. מחקרו של פרופ’ גדרון מציע נקודת מבט חדשה לפיה הקיטוב שמאפיין את הזירה הפוליטית כרגע לא מפריד בין זהויות לאומיות חזקות לחלשות, אלא בין גוונים שונים של זהויות לאומיות וכן, כי האופן בו אנחנו מפרשים את הזהות הלאומית שלנו גורר בתורו השלכות עבור מגוון עמדות פוליטיות. כדי לבחון את הקשר בין קיטוב וזהויות לאומיות, המחקר יתבסס על ניתוח סקרים ושיח פוליטי הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב נבחרי ציבור בשמונה מדינות מערביות. תוצאות המחקר יסייעו לנו להבין טוב יותר את קווי השבר של הפוליטיקה המקוטבת שלנו.
ד״ר ראונק בסו יקבל את המענק על מחקרו הבוחן כיצד המוח מקבל החלטות על בסיס חישוב פרמטרים שונים במרחב (Spatial decision making). קבלת החלטות על בסיס שיקולים מרחביים נמצאת בכל אלמנט בחיינו ובקרב חיות הטבע. למרות זאת, חוקרים טרם הבינו כיצד החלטות אלה מתקבלות ברמה ההתנהגותית ועוד פחות מכך ברמה העצבית. בבסיס מחקרו של באסו נמצאת ההשערה לפיה טרם קבלת החלטות, המוח מכין “מפות קוגניטיביות רלוונטיות למשימה”. מפה זו מכילה קידוד של הסביבה והמידע הרלוונטי בה לקבלת ההחלטה. מפה זו משמשת להערכת והשוואת האפשרויות הפוטנציאליות והגעה להחלטה. באמצעות חיות מעבדה ייבדקו התרחישים השונים של קבלת ההחלטות וכן, יאותרו האזורים במוח המייצגות את אותן “מפות קוגניטיביות”. לצורך כך, צוות המחקר ישתמש במערכות רישום מיוחדות היכולות להקליט ולקדד פעילות של מאות תאי עצב על פני מספר אזורי מוח בזמן קבלת ההחלטות.
ד״ר רבקה בקנשטיין תקבל את המענק על מחקרה שעוסק במטה-חומרים קוונטיים מלאכותיים לשם עיבוד של אינפורמציה קוונטית. חומרים אלה יכולים לתת מענה לאחד האתגרים הגדולים במחקר הפיסיקה בימינו והוא ייצור מערכות פרקטיות לשם טכנולוגיות קוונטיות, כגון חישוב ותקשורת קוונטית. בקנשטיין פיתחה את הרעיון העקרוני העומד מאחורי חומרים אלו במחקר תיאורטי שערכה במהלך פוסט הדוקטורט שלה באוניברסיטת הרווארד. במחקר זה היא הוכיחה כי מערכי אטומים יכולים להוות כלי שליטה במצב של חלקיקי אור בודדים היכולים לשמש כביטים קוונטים. בימים אלו קבוצה המחקר שלה עובדת על פיתוח החומרים והשליטה בהם על ידי בניית מערכים של חלקיקים קוונטיים מלאכותיים עם תגובה חזקה לאור. במחקרם הם משלבים טכניקות ניסוי של בקרה קוונטית, טמפרטורות נמוכות, ננו-פוטוניקה, יחד עם כלים תיאורטיים וחישוביים של פיסיקה אטומית, וכן אופטיקה ואינפורמציה קוונטית. מחקר זה נעשה בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד. תוכנית המחקר צפויה לאפשר ייצור של שבב יחיד המאפשר עיבוד של מידע קוונטי בעזרתם של חלקיקי אור וחלקיקים קוונטים מלאכותיים.
בנוסף לזוכי מענקי 2023, כחלק מתכנית הרזרבה של מענקי ה-ERC בדרג Starting Grant לשנת 2022, ד”ר נטע שלזינגר, מהפקולטה לחקלאות, זכתה בפרס בשל הצעת המחקר שמתמקדת בצלילה לתוך הממלכה הצפנתית של וירוסים פטרייתיים (mycoviruses) והשפעתם על הפיזיולוגיה של פטריות פתוגניות, הפתוגנזה והתגובות החיסוניות של המארח. הצעת המחקר בודקת את האינטראקציה בין הווירוס לפטרייה, כלומר איך ווירוסים של פטריות משפיעות על האלימות של הפטרייה, ואיך זה משפיע על התגובה החיסונית שלנו והאם תתפתח מחלה או לא. תוצאות המחקר מראות שווירוסים של פטריות פתוגניות לבני האדם הם בעצם חלק ממנגנון האלימות שלהן ע”י הגברת השרידות של הפטרייה דבר שגורם למחלה אלימה יותר. תוצאות המחקר צפויות להוביל לפיתוח תרופות אנטיפטרייתיות חדשות ופיתוח כלים דיאגנוסטיים הרלוונטיים הן לבריאות הציבור, לחקלאות, ולחיות בר.
עוד בנושא באתר היד
