סיקור מקיף

ריפוי סרטן וחקר הכיראליות: שני חוקרים מבר אילן זכו במענקי ERC

ד”ר שחר אלון מהפקולטה להנדסה וד”ר אסף בן משה מהמחלקה לכימיה זכו במענקי האיחוד האירופי בסכום מצטבר של 3.5 מיליון אירו לקידום מחקריהם

ד"ר שחר אלון. צילום: אוניברסיטת בר אילן
ד”ר שחר אלון. צילום: אוניברסיטת בר אילן

שני חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן יקבלו ממועצת המחקר האירופית מענקי ERC Starting Gran בסכום כולל של 3.5 של מיליון יורו למימון מחקריהם בתחומי ריפוי סרטן וחקר הכיראליות.

ד”ר שחר אלון מהפקולטה להנדסה זכה במענק בסך כ-2 מיליון יורו על מחקרו בתחום האינטראקציה בין תאים חיסוניים לתאים סרטניים, וד”ר אסף בן משה מהמחלקה לכימיה זכה במענק על סך של 1.5 מיליון יורו על מחקרו בנושא הכיראליות – תכונת גיאומטרית שמתקיימת בכל סדרי הגודל ביקום.

פרויקט המחקר של ד”ר אלון נועד לפענח את האינטראקציות המתרחשות ברמה התאית בין גידול סרטני ובין מערכת החיסון, ובכך לשפר את הזיהוי של סוגי סרטן שונים ואת הטיפול בחולים ובחולות. המחקר מתמקד בפעולת “זיהוי ללא הפעלה” של מערכת החיסון. ייחודיות מחקר זה היא בניצול טכנולוגיה חדשנית שפותחה על ידי ד”ר אלון, המאפשרת לראשונה לייצר מיפוי גנומי מרחבי של ביופסיות סרטניות ברזולוציה של תאים בודדים. נוסף על כך, צוות המחקר יפתח טכנולוגיית הדמיה מתקדמת המסוגלת לרצף קולטני תאי T ו-B, לאתר קולטנים ספציפיים לגידול ולספק תובנה על הדיאלוג בין הגידול למערכת החיסון.

מחקרו של ד”ר אלון מתמקד במה שקורה כשתאי חיסון, במיוחד תאי T, נתקלים בתאים סרטניים. בעוד שרוב המחקרים התמקדו במנגנונים של הפעלת תאי החיסון, תשומת לב מועטה ניתנה לפענוח ההשלכות של מפגשים לא פעילים בין תאי חיסון לתאים סרטניים. שאלת המחקר המרכזית היא, כיצד תאי מערכת החיסון מקודדים מידע כשהם באים במגע פיזי עם תאי גידול, גם כאשר התגובה החיסונית אינה מופעלת. ייתכן שאינטראקציה זו היא מפתח להבנת טקטיקות ההתחמקות של גידולים. הנחת המחקר היא שמנגנון ההתחמקות עשוי להתבטא בשינויים פיזיים בתאי החיסון. כדי לחשוף אותו, צוות המחקר סורק ביופסיות בחיפוש אחר שינויים בתוכנית ביטוי הגנים של תאי חיסון שבאו במגע עם תאים סרטניים.

מחקרו של ד”ר בן משה עוסק בכיראליות, תכונה גאומטרית המיוחסת לכל עצם שקיים כשתי תמונות מראה שאינן ניתנות לחפיפה. לדוגמה, כפות הידיים שלנו: אם נשקף במראה את כף יד ימין נראה את כף יד שמאל, אך לעולם לא נוכל לחפוף אותן זו עם זו בחלל. למחקר יש פוטנציאל להביא לחשיבה מחודשת בכל הנוגע לניסוי עתיק יומין שלגביו היה קונצנזוס. מפרספקטיבה של מדע חומרים, מחקרו של ד”ר בן משה מציע שיטה שתאפשר לשלוט בצורות כיראליות בגבישים של מגוון חומרים רחב, הישג שעשוי להיות רלוונטי לשלל טכנולוגיות בתחומי אופטו-אלקטרוניקה, ספיטנרוניקה, קטליזה אסימטרית ועוד.

הכיראליות היא תכונה חשובה בכל ענפי המדע, שמתקיימת בחלקיקים אלמנטריים, מולקולות קטנות וגדולות, צורות של בעלי חיים וצמחים ואפילו אובייקטים שמימיים וצורות של גלקסיות. בביולוגיה, כימיה ורפואה זוהי תכונה קריטית מאחר שכמעט כל המולקולות בגופנו הן כיראליות, ויתרה מכך, מתפקדות רק בדמותה של תמונת מראה אחת. בפרויקט בוחן ד”ר בן משה תאוריה אלטרנטיבית להסבר של לואי פסטר מ-1848 שהחל את המחקר בנושא. בעקבות ממצאים ראשוניים מעבודתו, מציע בן משה את האפשרות שצורות כיראליות בגבישים לא מתקבלות בגלל הצורות של המולקולות המרכיבות אותן, אלא בעקבות פגמים אופייניים שמשפיעים על המבנה.

הוא חוקר את המנגנון באמצעות גבישים זעירים בסקלה ננומטרית (מיליארדית המטר), וכך מקבל תמונה ראשונית של גידול גביש המאפשרת להבחין בפרטים מבניים רבים וחשובים הנסתרים מהעין בבדיקה של גביש קלאסי.

עוד בנושא באתר הידען: