המחקרים עוסקים האחד בקשר בין חיידקי המעיים לאלימות והשני בתחום האופטיקה פרופ’ אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן: “החוקרים שלנו פורצי דרך ואני גאה על הבעת האמון שקיבלנו מהאיחוד האירופי. פרופ’ צדוק ופרופ’ קורן , כל אחד בתחומו מצליחים להשפיע על עולם המדע ושמים אותנו בשורה אחת עם האוניברסיטאות המובילות באירופה”.
קרן המחקרים הגדולה של האיחוד האירופי הודיעה אתמול (רביעי) כי תעניק כ-4 מיליון יורו (16 מלש”ח) לשני חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן: פרופ’ אבי צדוק ממכון הננו טכנולוגיה ופרופ’ עמרי קורן מהפקולטה לרפואה בצפת. כל אחד מהחוקרים זכה במענק אישי של 2 מיליון יורו. המענקים ניתנים במסגרת “הורייזן 2020” – תוכנית הדגל של האיחוד האירופי למחקר ולפיתוח, והם מן הגדולים והיוקרתיים בעולם.
רשות המחקר של האוניברסיטה, בהובלת פרופ’ שולמית מיכאלי, סגנית נשיא למחקר, אשר מלווה באופן צמוד את החוקרים כדי למקסם את היכולות שלהם ולהבטיח את הזכייה במענקים: “הליווי נעשה בתהליך מסודר בשיתוף יועצים חיצוניים, הכולל עידוד החוקרים להנגיש את המחקרים, גיבוש הרעיון, מפגשים הקשורים באופן הכתיבה והצגה מול קהל ומצלמה, ועוד, גם מי שעבר את תהליך ההכנה ולא התקבל, מרוויח ידע חשוב. החוקרים שזוכים במענקים אלו, הם החזקים ביותר בארץ בשטח”.
פרופ’ אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן: “החוקרים שלנו פורצי דרך ואני גאה על הבעת האמון שקיבלנו מהאיחוד האירופי. פרופ’ צדוק ופרופ’ קורן , כל אחד בתחומו מצליחים להשפיע על עולם המדע ושמים אותנו בשורה אחת עם האוניברסיטאות המובילות באירופה”.
פרופ’ עמרי קורן הוא מומחה בינלאומי למיקרוביום והגיע לאוניברסיטת בר-אילן מאוניברסיטת קורנל. המחקר שזכה למענק עוסק בתוקפנות והשפעתם של חיידקי המעיים על התנהגות אלימה. הבנת המסלולים הרשתיים הבסיסיים המובילים לתוקפנות נותרה אתגר גדול. למרות שהיו כמה התקדמויות בפענוח גורמים גנטיים ומנגנונים עצביים המשפיעים על תוקפנות, הרשתות המדויקות והגורמים הסביבתיים השולטים בתוקפנות נותרו בגדר תעלומה. פרופ’ קורן חקר ומצא כי התנהגות תוקפנית עשויה להיות מושפעת בחלקה על ידי חיידקי מערכת העיכול. פרופ’ קורן מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן אמר: “לאחרונה אנו ואחרים קישרנו את חיידקי המעי להתנהגויות כמו נטילת סיכונים, הזדווגות והתנהגות מינית, כמו גם ייצור ויסות והפרשה של הורמונים. כאן, אנו שואפים לאפיין את ההשפעות של אנטיביוטיקה, חיות מודל נטולי חיידקים וחיידקים ספציפיים על תוקפנות בזבובים ובעכברים. אנו משערים עוד כי תהליכים אלה מתווכים על ידי פרומונים, תוצרי גנים חיידקיים ומארחים, והורמונים מוחיים של המודל, ולכן נבדוק את מעורבותם של גורמים אלה.
התייחסות למיקרוביוטה כאלמנט חדש המעורב בתוקפנות היא רעיון פורץ דרך. עם זאת, הוכחנו במחקר ראשוני כי אלימינציה של המיקרוביוטה במעיים מעלה באופן משמעותי את רמות התוקפנות הן בזבובים והן בעכברים, ותוצאות ראשוניות אלו מספקות תמיכה ראשונית חזקה להשערה שלנו כי המיקרוביוטה מעורבת בוויסות התוקפנות. תוצאות מחקר זה יובילו להבנה טובה יותר של השפעות המיקרוביוטה על התנהגות במערכות מודל, ויפתחו אופקים חדשים כהכרה במסלולים המקשרים בין מיקרוביוטיקה, הורמונים ותוקפנות”.
פרופ’ אבי צדוק הינו חבר סגל בפקולטה להנדסה ובמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים מאז שנת 2009. קבוצת המחקר בראשותו עוסקת ביישומים טכנולוגיים של אור: תקשורת וחישה על-גבי סיבים אופטיים, ורכיבים ננו-טכנולוגיים משולבים על-גבי סיליקון עבור תקשורת נתונים. קבוצת המחקר עושה שימוש נרחב בשילוב שבין גלי אור וגלי קול לצרכי חישה ועיבוד מידע. פרופ’ צדוק זכה השבוע במענק מחקר אישי יוקרתי: Consolidator Grant , מטעם ה- European Research Council – ERC. המענק, על-סך 2 מיליון יורו, ניתן לצורך פיתוח שיטות חדשניות ליצירת גלי קול אולטרה-סוניים כחלק ממעגלים משולבים של התקדמות אור בסיליקון. תוכנית המחקר עשויה להוביל לפריצות דרך בתקשורת ועיבוד מידע, כחלק מרשתות נתונים ורשתות סלולריות.
זוהי זכיה שניה של פרופ’ צדוק במענק ERC, לאחר שזכה ב Starter Grant בשנת 2015. במקביל לעבודתו המחקרית, פרופ’ צדוק עמד בראש האקדמיה הצעירה הישראלית למדע.
