פיזיקה
- מכון דוידסון
- אין תגובות
מה הם הכוכבים? מדוע הם מנצנצים? ואיך נוכל לזהות בשמיים זרועי הכוכבים את כוכבי הלכת הקרובים אלינו ביותר?
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
מדענים הצליחו לייצר מצבים קוונטיים של סופרפוזיציה גם בטמפרטורות גבוהות, ושוברים את המיתוס שלפיו רק קור מאפשר קיום של תופעות קוונטיות
- פרק מספר
- תגובה אחת
מתוך הפרק "שנת הפלאות" מספרו של פרופ' חנוך גוטפרוינד: אלברט איינשטיין יוצר תמונת עולם
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
פרופ' ג'ייננדרה ג'אין, פרופ' מוטי הייבלום ופרופ' ג'יימס אייזנשטיין זכו בפרס היוקרתי על תרומתם להבנת התכונות הייחודיות של מערכות אלקטרונים דו-ממדיות בשדות מגנטיים חזקים, ובמיוחד בחקר אפקט הול הקוונטי השברי
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
שיתוף הפעולה בין מיקרוסופט לפורדו מקרב בניית מערכת קיויביטים טופולוגיים
- הטכניון
- 4 תגובות
מחקר חדש מגלה כי הממד הרביעי מכתיב לא רק את המבנה אלא גם את התכונות הטופולוגיות של קוואזי-גבישים, ומציע הבנה מעמיקה יותר של תופעה שזיכתה את פרופ' דן שכטמן בפרס
- ד״ר נועם חי
- אין תגובות
בסדרת הפוסטים הקרובה, אעסוק בפרקים נבחרים מתוך ההיסטוריה המרתקת של התרמודינמיקה. בפוסט הראשון נפתח בשאלה הבסיסית: מהי טמפרטורה?
- מכון דוידסון
- אין תגובות
גושי מתכת טבעיים פולטים חמצן במעמקי האוקיינוס החשוכים, שבהיעדר פוטוסינתזה, סברו עד כה שכלל אין בהם ייצור חמצן
- אתר המדע The Conversation
- אין תגובות
סביר שנראה עוד מדליות נובל ניתנות לחוקרים שהשתמשו בכלי AI. ככל שזה יקרה, ייתכן שנמצא שהשיטות המדעיות שמכבדות אותן הוועדות של פרסי נובל יתרחקו מהקטגוריות הפשוטות כמו "פיזיקה", "כימיה" ו"פיזיולוגיה
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
ג'ון הדפילד וג'פרי הינטון זכו בפרס על מחקרם החלוצי בלמידת מכונה בעזרת רשתות עצבים בהשראת מבנה המוח
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
השניים, ג'ון הופפילד מאוניברסיטת פרינסטון ופרופ' ג'פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו שינו את הדרך שבה מתבצע לימוד מכונה עבור בינה מלאכותית וקידמו את הפיכת הטכנולוגיה לעוצמתית כפי שהיא מוכרת לנו כיום
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
- ד״ר נועם חי
- אין תגובות
פרסי נובל מוכרזים בתחילת אוקטובר מדי שנה, וכחודש לפני כן מופצות שמועות, תחזיות והשערות לגבי זהותם של המועמדים ועל סיכויי הזכיה. בשנים האחרונות, באמצעות כלים חדשניים לניתוח מידע, מומחי תחזיות
- פרק מספר
- תגובה אחת
פרק מתוך: "שביל החלב אוטוביוגרפיה של הגלקסיה שלנו" מאת ד"ר מוֹיה מקטיר, הוצאת מטר. תרגום: עדי מרקוזה הס, עריכה: הלית ינאי
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
לפני חמישים שנה הציע הפיזיקאי סטיבן הוקינג שייתכן שהחומר האפל הוא אוכלוסייה של חורים שחורים, שאולי נוצרו זמן קצר לאחר המפץ הגדול. הם גם התקיימו זמן קצר אבל השפיעו על
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
צפייה ביקום באמצעות גלי כבידה מציבה אתגרים טכנולוגיים משמעותיים, במיוחד בחקירת תחום התדרים מעל קילוהרץ אחד, האסטרונומים נעזרים טכנולוגית במגנטוספירה של כוכבי לכת כדי לזהות את גלי הכבידה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
קרוחמלוב-וקסלר ז"ל, היה אמור להתחיל השנה את לימודיו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ואשר נפל בקרב ברצועת עזה
- אוניברסיטת תל אביב
המערכת החדשה מאפשרת להתבונן בתופעות שמתרחשות בתוך חומרים מיוחדים מסוג "טופולוגי" על ידי צילום התנועה של מטוטלות באמצעות מצלמה רגילה
- דר. משה נחמני
- 3 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
מספר הזכיות של חוקרי וחוקרות העברית מציב את האוניברסיטה במקום הראשון מבין האוניברסיטאות בישראל באחוזי הצלחה בקרב הבקשות, עם עליה של 5.5% לעומת אשתקד ולה מספר הזוכים הגבוה ביותר
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
אפקטים קוונטיים בקרני רנטגן מאפשרים לשפר את הרזולוציה של הסריקה ולשמור על בריאותם של נבדקים ורופאים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים בנו משטחים משכבות אטומים שמחליקות זו על זו, וכך גורמות לאלקטרונים שבתוכן לדלג. בהמשך הם מקווים שניתן יהיה לפתח על בסיסם טכנולוגיות מידע מתקדמות
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות
AI-Descartes, מדען AI חדש, שיחזר בהצלחה עבודה זוכת פרס נובל באמצעות חשיבה לוגית ורגרסיה סימבולית כדי למצוא משוואות מדויקות. המערכת יעילה מול נתונים מהעולם האמיתי ומערכי נתונים קטנים, כשהמטרה העתידית
- אבי בליזובסקי
- 15 תגובות
מפה חדשה ופורצת דרך של החומר האפל נוצרה באמצעות נתונים מסקר האנרגיה האפלה (DES), בשיתוף פעולה בינלאומי של אסטרונומים ופיזיקאים. המפה מציגה את התפלגות החומר האפל באזור השמים הדרומיים, והיא
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
ניתוח גלי כבידה רומז על דרך היווצרותם של צמדי חורים שחורים
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת סנטיאגו בצ'ילה, העובדים בתחום של למידת מכונה, הצליחו לפתח שיטה חדשנית לזיהוי תרכובות אורגניות המבוססת על מקדם השבירה באורך גל אופטי יחיד
- אוניברסיטת תל אביב
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- ד״ר נועם חי
- 3 תגובות
- ד״ר נועם חי
- 12 תגובות
- הטכניון
- 5 תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- 2 תגובות
- הטכניון
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 3 תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 284 תגובות
- גליליאו צעיר
- 4 תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- 4 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 64 תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- רוני ליפשיץ
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 5 תגובות
- הטכניון
- 12 תגובות