סיקור מקיף

קרן משפחת הלן דילר תתרום 50 מיליון דולר למרכז הקוונטום בטכניון

מדובר באחת התרומות האמריקאיות הגדולות לטכניון והיא תשמש לגיוס חברי סגל, למחקר בקדמת הטכנולוגיה ולפיתוח תשתיות חדשניות

בתמונה (מימין לשמאל) ד"ר לינה לביא, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיאת קרן דילר ג'קי ספיר ומנכ"ל אגודת ידידי הטכניון בארה"ב ג'ף ריצ'רד. קרדיט: ATS.
בתמונה (מימין לשמאל) ד"ר לינה לביא, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיאת קרן דילר ג'קי ספיר ומנכ"ל אגודת ידידי הטכניון בארה"ב ג'ף ריצ'רד. קרדיט: ATS.

הטכניון הכריז על תרומה של 50 מיליון דולר מקרן משפחת הלן דילר. התרומה תשמש לתמיכה במרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר.

התרומה, הזמינה לשימוש מיידי, תאפשר מימון גיוס חברי סגל חדשים לטכניון, ייסוד תשתיות מחקר, מימון ראשוני (seed) למחקר ולפיתוח והכשרת דור חדש של מהנדסים המומחים במכניקת הקוונטים.

"הטכניון הוא אחד המוסדות הטכנולוגיים הבולטים בעולם, והוריי האמינו כי ההשקעה בו חיונית לעתידן של מדינת ישראל והאנושות", אמרה בתה של הלן דילר, ג'קי ספיר, המכהנת כנשיאת קרן משפחת הלן דילר. "מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר יסייע לישראל להבטיח את מקומה במהפכה הבאה במדע ובהנדסה".

מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה נועד לקדם את המדע הבסיסי, לתרגם את עקרונות מכניקת הקוונטים במגוון תחומים הנדסיים ולפתח יישומים בענפי תעשייה שונים. המחקר יתמקד בתקשורת קוונטית, בחישה ובאבחון קוונטיים, בסימולציות, בסימולטורים ובחומרים והתקנים קוונטיים.

מכניקת הקוונטים – תיאוריה בסיסית בפיזיקה המתארת את רמות האנרגיה הזעירות ביותר של אטומים ושל חלקיקים תת-אטומיים – חוללה מהפכה מדעית בתחילת המאה ה-20. כעת ניצבים מדעני הטכניון על סיפה של היכולת ליישם את מכניקת הקוונטים בדרכים הצפויות להשפיע על העתיד. טכנולוגיות שמקורן במדעים הקוונטיים יכללו מחשוב מאובטח לגמרי, תקשורת ועסקאות מקוונות, מחשבים בעלי כוח חישוב העולה עשרות מונים על זה של המחשבים הקיימים כיום וחומרים חדשים בעלי תכונות חשמליות, אופטיות ומגנטיות שיובילו להתקנים חדשים ולפתרונות חדשניים. טכנולוגיות חישה חסרות תקדים ישמשו לאבחון ולטיפול רפואי ולניטור חומרי לחימה כימיים, ביולוגיים וגרעיניים.

"מאז היווסדו צבר הטכניון ניסיון רב בזיהוי מוקדם של צורכי התעשייה ושל הזדמנויות לפיתוח המשק הישראלי," אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "ניסיון זה כבר בא לידי ביטוי בעבר בתחומים רבים ובהם אווירונוטיקה וחלל, מיקרואלקטרוניקה, אופטואלקטרוניקה וננוטכנולוגיה ואפשר לטכניון להוביל תמורות היסטוריות ששינו את פני המשק הישראלי והפכו את ישראל למעצמה טכנולוגית בעלת שם עולמי: אומת הסטארט-אפ".

לטכניון מעורבות ארוכת שנים במדעי הקוונטום. ב-15 במאי 1935 פרסם מייסד הפקולטה לפיזיקה בטכניון פרופ' נתן רוזן, יחד עם מורהו פרופ' אלברט איינשטיין ועמיתם פרופ' בוריס פודולסקי, את מאמרם ההיסטורי על שיזור קוונטי ועל פרדוקס EPR (שקיבל את שמו מהאותיות הראשונות של שמות המשפחה Einstein, Podolsky, Rosen). ב-1993 פרסמו פרופ' אשר פרס מהפקולטה לפיזיקה ועמיתיו את מאמרם החשוב על טלפורטציה קוונטית, שהיה לאבן דרך מרכזית באינפורמציה קוונטית ובתקשורת קוונטית.

שניים מחברי הסגל הבכירים בטכניון ייקחו חלק בניהול המרכז למדע, הנדסה וחומרים קוונטיים ע"ש הלן דילר: פרופ' גדי אייזנשטיין, ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון, ופרופ'-מחקר מרדכי (מוטי) שגב, מחזיק הקתדרה ע"ש רוברט שילמן בפקולטה לפיזיקה.

"העולם ניצב בפתחה של מהפכת הקוונטום השנייה," אמר פרופ' אייזנשטיין. "היכולות המרשימות והמומחיות שנצברו בעולם בתחום הננוטכנולוגיה ב-15 השנים האחרונות סללו למדענים נתיב ליישום מכניקת הקוונטים בטכנולוגיות שישפיעו על האנושות בכללה".

"בעשור הבא יוביל הטכניון את מהפכת הקוונטום הודות לממשק הייחודי בין מדע בסיסי ויכולות הנדסיות", הוסיף פרופ' לביא. "ייסדנו את מרכז הקוונטום למדע, חומרים והנדסה ע"ש הלן דילר מתוך אמונה שהטכנולוגיה חיונית לכלכלתה של מדינת ישראל ולביטחונה. התרומה המרגשת של קרן משפחת הלן דילר תאפשר למרכז לפעול לטובת תושבי מדינת ישראל והאנושות כולה".

5 תגובות

  1. חוץ מזה קיים פער עצום בין הכסף שמגייס הטכניון לכספים שמגייסות האוניברסיטאות האחרות.
    אני יודע שזה עולם קפיטליסטי אבל לפעמים נדרשים איזונים. שהממשלה תשקיע באחרות. זו מילה גסה בארץ.

  2. חסרה שקיפות. יש לפחות שני מרכזי קוונטום בטכניון. קוונטום להנדסה כימית, קוונטים. קצת מזכיר את הנטיעות והשלט בסרט סאלאח שבתי. חוקר מכימיה מאיפה יקבל מימון ממרכז הקוונטום דילר, או מהפקולטה להנדסה כימית מרכז הקוונטים או ממרכז הקוונטים.
    חוקר בחשמל מהיכן יקבל. יש שלושה. שניים בטוח מתאימים.

  3. לאבי. אולי תוכל להרחיב בנושא חרם האוניברסיטאות והמכללות על אתר הידען?
    הנושא אינו ידוע ואינו מודע לרוב הציבור.
    יתכן כי פרסום הדברים יביא לשינוי כלשהוא. (גם אם פורסם בעבר ונשכח )
    אל תהיה פסימי,
    יתכן כי מבין קוראיך ישנם גם מי שיכולים לפעול לשינוי המצב.
    בהצלחה !

  4. הטכניון יוצר פער גדול מדי על האוניברסיטאות האחרות בגלל העובדה שיצאו ממנו 3-4 פרסי נובל גרוס, צחנובר, הרשקו והתרומות אליו גבוהות משמעותית מכל מה שמגייסות האוניברסיטאות האחרות.

    אין לי מה לומר – האוניברסיטאות האחרות חייבות להתאמץ בגיוס ההון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן