2019 היא השנה הבינלאומית של הטבלה המחזורית

ההכרזה על ידי האו”ם תסייע להעלות את המודעות של איך הכימיה יכולה לספק פתרונות לאתגרים גלובליים בחקלאות, חינוך, אנרגיה ובריאות

האו”ם הכריז  על 2019 כשנה הבינלאומית של הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים כדי לסמן את הפרסום הראשון שלה בשנת 1869. הטבלה המחזורית כפי שאנו מכירים אותה כיום תוכננה לראשונה על ידי המדען הרוסי דמיטרי איבנוביץ ‘מנדלייב.

הטבלה המחזורית היא לא רק עיטור קיר ייצוגי בכיתות מדע בתיכון, אלא גם כלי יוצא דופן עבור מדענים להבין, ואף לחזות את המאפיינים של כל היסודות. חיזוק לכך ניתן בהכרזה של האו”ם אשר תסייע להעלות את המודעות של איך הכימיה יכולה לספק פתרונות לאתגרים גלובליים בחקלאות, חינוך, אנרגיה ובריאות.

חגיגות יום השנה ה – 150 שנה

השנה מציינים את יום השנה ה – 150 לפרסום הראשון של הטבלה המחזורית של מנדלייב. מאז היווסדה, הטבלה המחזורית עמדה במרכזם של דיונים רבים, והיא נחשבת כיום ל “אחד ההישגים החשובים והמשפיעים ביותר במדע המודרני, המשקף את המהות לא רק של הכימיה, אלא גם של הפיזיקה, הביולוגיה ודיסציפלינות אחרות “.

הגאונות של מנדלייב טמונה בהכרה שבאותו זמן לא כל היסודות היו ידועים, לכן הוא השאיר חורים בטבלה עבור יסודות לא ידועים. באותו זמן, רק 63 יסודות זוהו. כך התאפשר לקבוע מאפיינים של חמישה יסודות נוספים באמצעות הטבלה (הפערים הוספו בצורה מבריקה כדי להשלים את הטבלה).

תמונה: הגרסה האחרונה של הטבלה המחזורית (פורסם בדצמבר 2018). האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית, FAL

גרסאות אחרות

הטבלה המחזורית של מנדלייב הייתה באור הזרקורים במשך עשרות שנים, אבל היו לפניו מדענים אחרים שניסו לארגן את כל היסודות הידועים. כבר בשנת 1789, אנטואן לאבוסייר סיווג רשימה של 33 אלמנטים וניסה לחשוף את הסודות של היסודות הכימיים ולסווג אותם על פי המאפיינים שלהם.

מדענים כמו אלכסנדר אמיל בגוייר דה שנקורטויס, ג’ון ניולנדס ויוליוס לותר מאייר הציעו דרכים שונות כמו סליל, טבלה, גליל ואפילו ספירלה, במטרה לדמיין ולארגן את היסודות אך ללא הצלחה.

שמירת חורים בטבלה

גילויים של כמה מרכיבים חדשים בשנים שלאחר מכן אישרו את תחזיותיו של מנדלייב, וגילו את הגאונות שב ‘חק המחזוריות’, בהתאם לשם שמנדלייב בחר לטבלה.

55 יסודות התגלו מאז הפרסום הראשוני של מנדלייב, והם שולבו כולם בסיווג הקיים לפי המסה האטומית שלהם: כמה פרוטונים וניוטרונים יש בגרעין של כל יסוד. כמובן, לאלו יש את המאפיינים שנצפו על ידי הטבלה הלא שלמה מה שמסביר מדוע הניסיון של מנדלייב לארגן את היסודות היה כל כך מוצלח ושרד את מבחן הזמן.

תמונה 2: ציר זמן של גילוי היסודות הכימיים. אנדי ברנינג / Compound Interest, , CC BY-NC

אלמנט 101 נקרא מנדלבויום לכבד את תרומתו של מנדלייב. זה למעשה פרס נדיר יותר מאשר לזכות בפרס נובל: רק ל -50 מדענים יש יסודות שנקראו על שמם, בעוד ש 180 כימאים קיבלו פרס נובל בכימיה.

ב – 2016 עדיין היו חייבים לגלות ארבעה יסודות על פי הפערים בטבלה המחזורית. עם תוספת של ניהוניום, מוסקוביום, טנסין ו אוגנסון, הטבלה המחזורית הושלמה.

ההכרזה על שנת 2019 כ”שנה הבינלאומית של הטבלה המחזורית “עשויה להביא את תשומת לב הציבור לחשיבות הכימיה בחיינו, לעורר את סקרנותנו למדע ולעודד את התעניינותם של המדענים בחשיפת יסודות נוספים.

שיר הטבלה המחזורית, בכיכובם של 118 אלמנטים.

מיפוי – לשם מה?

מיפוי,  גילוי ואז… שמירה על הקיים עד שהוא נשבר ושוב מהתחלה. מחזוריות היא מרכיב טבעי ביקום, בקיום,  החל מהיסודות הבסיסים ועד המפצים הכי גדולים שהיו ושיהיו.

מיפוי זה תחילתו של הגילוי, של מסע חקר שסופו הוא פתרון חידה, הבנה של תעלומה, השלמה של פאזל.

אני רוצה לשאול אתכם הקוראים: מה אם היינו ממפים באותו אופן פאזלים נוספים של העולם בו אנו חיים?

דוגמא לכך היא “הטבלה המחזורית של מקצועות העתיד” שעוזרת לנו לחזות מקצועות עתידיים כפי שהטבלה המחזורית של היסודות עזרה לנו לחזות יסודות עתיקים.

עוד בנושא באתר הידען:

• להמציא תוך כדי שינה – כך הגה דמיטרי מנדלייב את רעיון הטבלה המחזורית
• רעיונות שישנו את העולם: מולקולות־על המורכבות מאטומים שאינם מצויים בטבלה המחזורית
• הושלמה השורה השביעית בטבלה המחזורית של היסודות (2016)