הטכניון

מבנה המכשיר שפותח בטכניון ואשר מאפשר להגביר את חדות הראיה של טלסקופים מבלי להגדיל את העדשה. באדיבות ד"ר ארז ריבק.

חוקרים בטכניון השיגו שיפור בכושר ההפרדה של טלסקופים בלי להגדיל את מראת הטלסקופ

החוקרים פיתחו מַגְבֵּר - תווך המכיל אטומים שהפוטון המגיע מהחלל עובר אותו לאחר מפתח הטלסקופ. פגיעת הפוטון באטום מאלצת את האטום לשחרר מספר רב של פוטונים זהים לפוטון המקורי שיפור
ענבל קרייס, איתן סטיבה והסטודנט רועי רחין (ניסוי בכר-טרם). רמי שלוש, דוברות הטכניון

שלושה ניסויים מהטכניון ישוגרו לתחנת החלל הבין-לאומית

את הניסויים בתחנה יערוך הישראלי השני בחלל איתן סטיבה, הצפוי להמריא למשימה בשנה הבאה
שיגור משגר סויוז ב-22/3/21 ובו בין היתר שלושת לווייני אדליס-סמסון של הטכניון. צילום: GK LOUNCH SERVICES

להק לוויני הטכניון אדליס-סמסון שוגר הבוקר לחלל

6. בתרשים: סגירה של שלוש טבעות שונות בחלבון באמצעות יצירה סלקטיבית ומהירה של קשרי גופרית-גופרית תוך שימוש חדשני באור אולטרה-סגול, פלדיום ומולקולת דיסולפירם (DSF). איור: מעבדתו של פרופ' אשרף בריק, הטכניון

סינתזה בריאה

מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
מימין לשמאל: אנטולי מלר, פלוניה לוי-אדם, תהאני קדח, רעות שלגי, אמל יוניס, שני הדר וכנרת רוזלס-שרגנהיים. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

לראשונה מחקר מגלה את דעיכתה של מערכת הבקרה החלבונית עם ההזדקנות

את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית - הובילו פרופ' רעות שלגי, עמיתי המחקר ניב סבט ופלוניה לוי-אדם והדוקטורנטית אמל יוניס מהפקולטה לרפואה ע"ש
תפיסת מכונית מונעת מימן. איור: המחשה: depositphotos.com

בדרך לאנרגיה ידידותית במחיר של דולר לקילו מימן

חברת ההזנק הישראלית H2PRO זכתה בתואר "החברה הטובה ביותר" בתחרות הבין-לאומית New Energy Challenge של ענקית האנרגיה SHELL וגם בתואר חביבת הקהל. החברה, שנוסדה על סמך טכנולוגיה שפותחה בטכניון, מייצרת
מיפוי תלת-ממדי של מיטוכונדריה בטכנולוגיה החדשה (הצבע מסמל את ממד העומק – צבעים שונים מייצגים עומקים שונים) קרדיט:by courtesy of Nature Methods and authors

המיקרוסקופ האוטונומי

המבנה הנקבובי והסלילי של האצה כפי שפוענח בסינכרוטרון. צילום: דוברות הטכניון

פוענח מבנה האצה האדומה

חתך רוחב של גידול סרטן עור (מלנומה) אשר שולח גרורות לזרם הדם. איור: מshutterstock

מאבק במלנומה: אתגר העמידות לטיפול תרופתי

בשר מטוגן ואפוי השוואה בין בשר רגיל למתורבת. תמונה מתוך המאמר

סטייק ללא שחיטה

איתור חולי קורונה באמצעות איכון סלולארי. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

המדע שמאחורי הקורונה

התנגדות לא רציונלית לחיסונים. איור: shutterstock

האמון בחיסונים – בעיני המתבונן

איור: החזון של פוטוסינתזה מלאכותית כדרך לשיפור רווחת האדם. האיור זכה בחודש דצמבר במקום הראשון בתחרות SUN-ERGY. התחרות נערכה במסגרת מיזם Sunrise, שמטרתו לפתח טכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשת ולא מזהמת. באדיבות דוברות הטכניון

פוטוסינתזה מלאכותית

בתרשים: מערכת ההנחיה לטייס. מסך ימין מציג מסלול אופטימלי לעקיפת המכשול; החץ השחור מציג את כיוון הטיסה הרצוי לאורך המסלול הירוק. האלגוריתם בוחן בזמן אמת את עדיפות המסלול הירוק על המסלולים האדומים שסומנו כאלטרנטיבות קודם לכן. במסך האמצעי נראים המנחתים האופציונליים (נקודות אדומות) והמטוס עצמו (נקודה שחורה במרכז). מסך שמאל מציג לטייס את הסמן שאחריו הוא צריך לעקוב כדי להגיע למנחת האופטימלי במסלול המיטבי.

שמיים בטוחים

פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

מיחשוב קוונטי. איור: shutterstock

הוקם המאגד לפיתוח טכנולוגיות קוונטיות

הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

באיור: שלוש אסטרטגיות אפשריות לבניית כדורים מאריחים מחומשים. משמאל לימין: a - אריחים הנדבקים אלו לאלו באופן ישיר, b - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים קוויים, c - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים משולשים. פרופ' אהוד קינן וד"ר אפרת סולל. הטכניון

הנגיף המלאכותי