סיקור מקיף

איתן סטיבה ייקח עימו את תנ”ך הננו שפותח ויוצר בטכניון והוענק למוזיאון ישראל, ירושלים

בסוף החודש ימריא סטיבה לתחנת החלל הבינלאומית כחבר צוות Ax-1 ובמסגרת משימת ‘רקיע’

תנ"ך הננו שנבנה בטכניון נארז לקראת השיגור לחלל. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון
תנ”ך הננו שנבנה בטכניון נארז לקראת השיגור לחלל. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הישראלי השני בחלל, איתן סטיבה יישא עימו לתחנת החלל הבינלאומית עותק של תנ”ך הננו שפותח בטכניון. את הפריט הטכנולוגי הייחודי השאיל לו מוזיאון ישראל שבירושלים, שם הוצג תנ”ך הננו בהיכל הספר לצד המגילות הגנוזות. סטיבה ימריא לחלל בסוף החודש כחבר צוות Ax-1 ובמסגרת משימת ‘רקיע’. תנ”ך הננו הוא העותק החדשני והזעיר ביותר של ספר הספרים. מדעני הטכניון חרתו על שבב סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה (כשטחו של גרגיר סוכר) את 1.2 מיליון האותיות של ספר התנ”ך באמצעות אלומת יונים ממוקדת. את הטקסט העתיק על גבי השבב ניתן לקרוא רק באמצעות מיקרוסקופ בהגדלה של פי עשרת אלפים. ביצירתו של תנ”ך הננו ביקשו חוקרי הטכניון להדגים לקהל הרחב את חוכמת המזעור וכיצד ניתן להשתמש במזעור האולטימטיבי שהמדע מאפשר היום.

את הרעיון למזעור התנ”ך הגו ב-2007 פרופ’ אורי סיון, כיום נשיא הטכניון, וד”ר אוהד זוהר מהמכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי ((RBNI, כחלק מתוכנית חינוכית שפותחה במכון ונועדה להגביר את התעניינותם של צעירים במדעי הננו ובננוטכנולוגיה. את ייצור השבב ופיתוח התוכנה המאפשרת לחרות עליו הוציאו לפועל מהנדסי מרכז זיסאפל לננו אלקטרוניקה בטכניון.

“התנ”ך הוא הטקסט העתיק והחשוב ביותר לעם היהודי ומהחשובים לעולם כולו. אבן יסוד בתרבות האנושית,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “תנ”ך הננו ונשיאתו לחלל מקשרים על פני מרחק וזמן בין העבר לעתיד, בין התרבות האנושית העתיקה והחזית הטכנולוגית”.

איתן סטיבה אמר: “הננו-תנ”ך שאקח עימי לתחנת החלל הבינלאומית מסמל הרמוניה בין טכנולוגיה פורצת דרך וכבוד למורשת שלנו – כאנושות. טקסט עתיק אשר נכתב באמצעות טכנולוגיה חדשנית ומאפשר לנו להביט בתקווה אל העתיד, כמו גם בחיוך אל העבר- באותו הזמן. אני מחכה להזדמנות להביט בפלא הטכנולוגי הזה בעודי מרחף בחלל.”

לרגל חגיגות היובל למוזיאון ישראל, ירושלים שהתקיימו ב-2015 הכינו מהנדסי הטכניון עותק מיוחד עבור המוזיאון, שהוצג בפני הקהל הרחב בהיכל הספר – מקום משכנן של המגילות הגנוזות וכתר ארם צובא הנודע מהמאה העשירית לספירה. התערוכה הציגה לראשונה את תנ”ך הננו של המאה ה-21 שפותח ויוצר בטכניון על רקע מגילות הקלף הגנוזות . עותקים נוספים של תנ”ך הננו הוכנו במיוחד בטכניון והוענקו לאפיפיור בנדיקטוס ה-16 ולספריית דיבנר במוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקנית בוושינגטון, השייך למוסד הסמית’סוניאן.

איתן סטיבה ממריא לחלל כחבר צוות Ax-1 ובמסגרת משימת ‘רקיע’, אותה מובילות עמותת קרן רמון בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. המשימה אשר נועדה לעורר סקרנות ויצירתיות דרך מסע אנושי לחלל, מוקדשת להכרת הפוטנציאל הטמון בחקר היקום, העלאת המודעות לחשיבות השמירה על כדור הארץ, תוך העמקת שיתופי פעולה בינלאומיים וקידום תעשיית החלל. המשימה תעשיר את החינוך ותיחשף לתלמידים, מחנכים, חוקרים, אנשי הגות ותרבות ולציבור כולו, באמצעות עשרות ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות כחול לבן שיבוצעו בתחנה, דרך העברת תכנים חינוכיים לילדי ישראל מהחלל כמו גם יצירה והצגה של אמנות ישראלית. כי אין חלום רחוק מדי.

תגובה אחת

  1. מקסים.
    את תולדות הכסף המסריח שהגנרליסימו עשה מסחר נשק ודם גם כן יכתבו וישלחו לחלל?
    כנראה לבושה ושחיתות אין קונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.